הרשת החברתית

לפני שלושה חודשים עזבתי את פייסבוק.

כן, בטח שמעתם על הדבר הזה, שאנשים נהיים שם חברים של אנשים ומעלים עדכונים ותמונות ומספרים מה הם עושים או ממליצים על סרט שראו או מנהלים את הזוגיות שלהם ועושים פוצי מוצי אחד לשני כדי שכולם יראו כמה הם מוצלחים או נחמדים או מגניבים או סתם כי זה מה שהם מכירים ובינתיים גם עושים לייקים לכל מיני פוסטים שאנשים אחרים העלו כי זה ככה עובד אם אתה רוצה שיעשו לך לייק אתה צריך גם לעשות לייק לאנשים אחרים ואם מישהו מגיב לך אתה גם צריך להגיב אצלו וזה עוד לפני שאני בכלל מזכיר את כל האפליקציות וההזמנות והחוות והמשחקים והתגים והפרסומות וימי ההולדת והקמפיינים המפגרים וההפגנות שלא נעים לך שעשית לייק ולא הלכת ופתאום אמא שלך או הבוס שלך שפתאום רואים מה אתה עושה ואז מתחיל כל העניין של לעשות הייד לאנשים שאתה לא רוצה לראות את הפיד שלהם אבל לא נעים לך לסלק אותם מרשימת החברים שלך אבל מצד שני אתה כל הזמן במרדף אינסופי אחר עוד ועוד חברים וכשפתאום מישהו שהיה חבר טוב שלך עכשיו פתאום הוא קצת פחות חבר שלך אתה עדין רואה את הפיד שלו כל הזמן כי זה מה שפייסבוק זוכר ואתה רק רוצה שהוא ייעלם ובעצם כל מה שרצית זה בסך הכל להיות כמו כולם, להרגיש שייך, להיות חלק ממשהו גדול יותר.

לפני בסך הכל שלושה חודשים עזבתי את פייסבוק וזה נראה לי כמו נצח. לפעמים אני לא מבין מה עשיתי שם. בערך כמו התחושה שכשהייתי בפייסבוק לא הבנתי איך העולם התנהל קודם לכן.

הכל התחיל לפני פחות או יותר שנה כשישבתי עם כמה מחבריי והשתעשעתי ברעיון לסגור את הבלוג, להתנתק מפייסבוק ומטוויטר, וקצת להיעלם. כמובן שכל מי שסיפרתי לו על המחשבות שלי בנושא ביטל אותן ולא התייחס לזה ברצינות, ולו בגלל העובדה שהקפדתי לשמור על נוכחות האונליין שלי ולתחזק אותה מדי יום באדיקות: בלוג נחמד, חשבון טוויטר משעשע וחשבון פייסבוק שמדי יום מספר החברים שלו עלה.

לפני חצי שנה עשיתי את הצעד הראשון: נסעתי למילאנו ומאותו היום הפסקתי לעדכן את הטוויטר שלי. כמה ימים לאחר מכן פרסמתי את הפוסט האחרון בבלוג והודעתי על יציאה לחופשה זמנית (אחרי חמש שנים), מבלי להתחייב מתי אשוב. אם נטישת טוויטר וההפסקה בבלוג עברו בשקט ובשלווה באופן יחסי, הנטישה של פייסבוק כבר הייתה סיפור אחר וגרמה ללא מעט הרמת גבות. למה, אנשים שאלו בתדהמה. וזה באמת היה מדהים, שאנשים ב א מ ת לא הבינו למה אני עוזב. התשובה הפשוטה הייתה שכשהבנתי שאני כל יום עושה הייד ללפחות 5 אנשים משהו פה לא עובד. ציפיתי למשהו אחד וקיבלתי משהו אחר.

זה היה השלב שבו הם חשבו שאני חושב שאני טוב יותר מהם. אבל זה ממש לא היה זה: אם לרגע נדמה למישהו כאילו אני גם עכשיו מרגיש נעלה וטוב יותר מכל מי שעדיין בפייסבוק – זו ממש לא הנקודה. אבל ממש לא. התשובה קצת יותר מורכבת: זה לא ה-time consuming, כי את הזמן שבזבזבתי בפייסבוק אני מבזבז במקומות אחרים. אני קורא לזה mind consuming. פשוט הרגשתי שעוד שנייה המוח שלי פשוט מתפוצץ מעודף אינפורמציה, מסרים, תגובות ופעולות שאני נדרש להן, אם אני רוצה לעשות את זה כמו שצריך. אמרו לי – למה לעזוב, פשוט אל תיכנס לשם; או תיכנס פחות. אבל לא, מי שמתפעל חשבון בפייסבוק יודע שזה בלתי אפשרי.

החצי שנה האחרונה בלי הבלוג והשלושה חודשים בלי פייסבוק גרמו לי לחשוב הרבה על הדבר הזה, על השאלה למה אני צריך את זה, מה יוצא לי משטף העדכונים האינסופי. לא מבחינת כסף או קריירה, אלא מבחינת האגו. והאמת? לא אהבתי את התשובות שהגעתי אליהן. הרי למה פירסמתי המלצה לסרט? למה שקדתי על סטטוס שנון? למה פרסמתי לינקים לבלוג שלי? או לפוסט מבלוג אחר שחשבתי שהוא מגניב? כי רציתי שיחשבו שגם אני כזה: שנון, מגניב, חכם, מוצלח וכן הלאה. הבנתי שהצורך הבלתי פוסק הזה שיאהבו אותי – לא מוצא חן בעיני.

אני יודע שמבחינה מסוימת אני לא דוגמה מייצגת. בניגוד להרבה אחרים, השם שלי מופיע פעם, פעמיים, שלוש בשבוע בעיתון, כך שאת הכבוד והליטוף לאגו אני כבר מקבל בילט אין. ועובדה שזה לא מפסיק להעסיק אותי (ולראייה – הנה אני כותב על זה כאן). עניין העיתון גם פותר את השאלה שרבים שאלו אותי, אם אני לא מרגיש שאני מפספס דברים שקורים? וגם כאן התשובה היא לא ממש, מה שאני צריך לדעת עליו אני כבר מוצא את הדרכים להגיע אליו. אז נכון שאני אולי לא דוגמה מצויינת, ועדין. מה הלאה?

היו מי שאמרו שזה רק עניין של זמן עד שאזחל בחזרה לפייסבוק. יש כאלו שכבר מסתכלים עלי בעין עקומה כאילו מדובר בטרנד אליטיסטי. חוץ מלהישבע שזו לא הכוונה, וזה לא העניין, אין לי הרבה מה לעשות. וגם אין לי פה פואנטה מוחצת או המלצה – תעזבו או תישארו. אני חסיד גדול של העולם הדיגיטלי וחושב שלהילחם בו זה קצת כמו להילחם בטחנות רוח, ואין פה שום כוונה להטיף לעזיבה המונית של פייסבוק. אין לי ספק שארוץ לראות את הסרט שביים דיויד פינצ'ר וכתב ארון סורקין. אבל מיום ליום אני בטוח שעשיתי את הצעד הנכון בשבילי, ושהרשת החברתית יכולה להסתדר טוב מאד בלעדי, בדיוק כמו שאני יכול להסתדר טוב מאד בלעדיה.

התפרסם לראשונה ב־25 באוקטובר 2010

☼ עוד מאת יובל סער ← לפעמים חלומות מתגשמים. לפעמים לא

  1. 31
    אורית דיכטר
    יום שלישי 26.10.2010, 21:48

    כשיש לי 10 חברים זה די קל, בערך כמו לזכור את האנשים שיש לך במשרד :)

  2. 32
    אורית דיכטר
    יום שלישי 26.10.2010, 21:56

    מה שכן, אחד הסטטוסים שלי היה:
    .
    נהייתי מכורת פייסבוק. תלו אותי בכיכר העיר, אני אקבל זאת בהבנה..
    .
    זה אחרי שהסתובבתי והודעתי לכולם כמה פייסבוק זה גרוע ואוכל להם את הזמן והחיים.

  3. 33
    אבנר פינצ'ובר
    יום שלישי 26.10.2010, 21:59

    אורית, יובל,
    אני חושש ועדיין מקווה שלא. אבל החשש הוא גדול. כיום אי אפשר לדוגמא בלי גוגל, או מנוע חיפוש גדול אחר.
    פייסבוק עשוי מאד (ובוודאות שואף) להיות תחליף למנוע חיפוש, או סוג חדש של מנוע חיפוש.
    המהפיכה הגדולה הייתה הכנסת כפתור הלייק (כמו זה שיש כאן מתחתינו) – כפתור שמוציא בעצם את המידע מן האתר facebook.com ומעביר אותו אל כל רחבי הרשת. כך שיכול מאד להיות שאצטרך לגלוש לאתרים של אינסטלטורים עם הפייסבוק שלי פתוח כדי לראות אם חברים שלי עשו להם לייק כשאחפש אינסטלטור. יכול גם להיות שכשאחפש אינסטלטור אכתוב את זה כסטטוס וככה אקבל אינסטלטורים מומלצים.
    אגב, הייתה תקופה קצרה (אח"כ זה ירד) שכל עמוד שעשו לו לייק הופיע כתוצאה בחיפוש של פייסבוק עצמו. אז זה היה ממש מנוע חיפוש.
    אבל בכל מקרה – אם ההנחה היא שאני רוצה שירותים מומלצים על ידי אנשים שאני מכיר – נראה לי שלא תהיה הרבה דרך להתחמק מפייסבוק בעתיד הקרוב…

  4. 34
    אורית דיכטר
    יום שלישי 26.10.2010, 22:06

    נראה לי שזה עניין של איך אתה מחליט להשתמש בפייסבוק. בסופו של דבר הוא כלי לתקשורת עם אנשים.
    .
    אתה מחליט אם אתה רוצה לתקשר עם כל המדינה, עם החברים הקרובים שלך, אם לבקש המלצות לאינסטלטור או לדווח לעולם מה החתול אכל היום.
    .
    גם היום אם אתה מחפש אינסטלטור אתה שואל אנשים, לא? זה רק המדיום שבו תשתמש לעשות זאת יכול (או עלול) להפוך להיות פייסבוק בלבד.
    .
    אני לא רואה את מנוע החיפוש גוגל (בהחלט לא מדברת על החברה כולה) כגורם שלילי. זה שאי אפשר בלעדיו כיום לא הופך אותו למשהו שלילי בהכרח.

  5. 35
    אבנר פינצ'ובר
    יום שלישי 26.10.2010, 22:20

    לא אמרתי שגוגל הוא שלילי, בכלל לא. קצת מפחיד כמה שאנחנו תלויים בו, זה הכל. אבל יש בגוגל משהו יפה – אתה נכנס אליו לקבל מה שאתה צריך, ומקבל אותו על המקום.
    עם פייסבוק הכל יותר עקיף. אתה מקבל מידע חברתי (אוסף ידע שמצוי אצל החברים שלך) אודות מה כדאי לצרוך רק כשאתה בפנים, ובעיקר כשאתה גולש לאתרים בהם חברי פייסבוק שלך עשו לייק.
    ברגע שיפסיק להיות לך נעים להתקשר למישהו לשאול על אינסטלטור כי הוא יגיד לך "מה הקטע שלך? עשיתי לייק לאינסטלטור שלי לפני יומיים" תדעי שזהו – נפלנו לבור של הפייסבוק.
    אבל הרבה לפני זה, נראה לי שיפסיק להיות לכולנו נעים לשאול "יש היום איזו מסיבה?" או "ראית איזה סרט טוב לאחרונה?" כי כל הדברים האלה עובדים היום יותר ויותר דרך הפייסבוק.
    אני מעלה חששות – לא יודע אם כולם יתגשמו, אבל גם לא בטוח שלא.

  6. 36
    יום שלישי 26.10.2010, 23:04

    במדריך אינטרנט שיצא בעברית ב-96 מתייחסים לרשת האינטרנט ללא ה"א הידיעה – "רשת אינטרנט". הלא יש רק "אינטרנט" אחת, מדוע להוסיף ה"א?
    משום שכך מחפיצים דברים ומגדירים אותם יומיומיים: הרשת ששמה "אינטרנט" הפכה ל"האינטרנט" – כך גם פייסבוק מצאה את מקומה בין אמצעי התקשורת המשמשים אותנו בשגרה. אנחנו פותחים את "הפייסבוק" כדי לראות מה חדש, כדי לכתוב מה חדש אצלינו וכדי לנהל מערכת קשרים בעצימות נמוכה. "האם המדיה החברתית גורמת לנו להיות פחות חברתיים?"* המאמר שאל, ואם כי התשובה לא ממש ברורה, מאוד קל לראות שהיא משנה את האופן שבה אנו חווים וחושבים על קשרים חבריים.
    * – http://www.dailyfinance.com/story/company-news/massucis-take-is-social-media-making-us-less-social/19165309/

  7. 37
    קרני
    יום שלישי 26.10.2010, 23:18

    לייק!

  8. 38
    אורית דיכטר
    יום שלישי 26.10.2010, 23:23

    אבנר, אני מסכימה עם עניין התלות. אני בהחלט רואה תלות כדבר שלילי.
    .
    מקווה שהפייסבוק באמת לא יתפוס את מקום התקשורת האמיתית, אלא להפך – יעודד דווקא תקשורת בעולם האמיתי עם אנשים שלא הייתי פוגשת בלעדיו.

  9. 39
    שושי
    יום רביעי 27.10.2010, 0:12

    בפייסבוק שמרתי על רשימת חברים קצרה כדי לא להיות מוצפת. התוצאה: חלק מהעדכונים שלי לא מתפרסמים מעבר לעמוד הפרופיל שלי. אפילו בפיד שלי הם לא מופיעים. סביר שגם חלק מהעדכונים של חברי מוסתרים ממני.
    פייסבוק רשת גרועה. ממליצים כתחליף על Diaspora אבל בינתיים מפריע לי שמה.
    מטוויטר אני בינתיים מרוצה. לא נרתעת לעשות Unfollow – זה לא מעיד על חוסר אהבה. מסבירה להם בד"כ ושולחת ברכות לחגים.

  10. 40
    אורית דיכטר
    יום רביעי 27.10.2010, 10:25

    שושי, באמת משהו מטריד ששמתי לב אליו גם לאחרונה.
    .
    כאילו פייסבוק אומר לי – את חייבת שיהיו לך מיליארד חברים בשביל שלדברים שאת אומרת יהיו משמעות כלשהי.
    .
    אני דווקא עברתי מטוויטר לפייסבוק. משתמשת באותה הצורה – רק שאפשר לשתף דברים ביותר צורות – וגם לנהל מיני שיחות בצורה הגיונית יותר :)

  11. 41
    עמית
    יום רביעי 27.10.2010, 11:52

    קודם כל – בהצלחה עם המהלך האישי.
    אבל בשורה התחתונה – עד כמה שאני מבין, כל זמן שיש פה מתחת ל"מחשבה" שלך כפתור לייק בעצם לא יצאת מהפייסבוק. העמוד הזה מקושר ואפילו משוייך לפייסבוק (הם ידעו מה הם עושים כשהם הפיצו את הלייק מחוץ לאתר שלהם והתחילו לכרסם ולבלוע חלקים שלמים באינטרנט). את חלקי אני אמלא בלפרסם את הפוסט שלך שם, (מקווה בתת מודע ש)לפחות זה יעזור לי עם האישיוז החברתיים שלי.

  12. 42
    יום רביעי 27.10.2010, 18:53

    "היה לך טוב עם.
    עכשיו טוב לך בלי.
    למה זה אמור לעניין מישהו?"

    זו הייתה אחת התגובות מהבוקר. הייתה לי תחושה שיש פה עניין אבל לא שיערתי לעצמי עד כמה. תמיד נמחד לגלות שאתה לא לבד במחשבות שלך, אפרופו כל הדיון הזה.

    ועמית:
    אתה צודק, ועדין. ואם יש אצלך תגובה מעניינת תספר לטובת אלו שאין להם פייסבוק…

  13. 43
    מתן ש
    יום חמישי 28.10.2010, 12:25

    תודה יובל על ההשראה. היום הבנתי שהפייסבוק הזה כל כך מיותר ובהתקף קריז עזבתי גם אני. הרבה בזכותך. עכשיו אני צריך להתחיל לבנות רשת חברים אמיתית של אנשים לא וירטואלים שאני באמת מכיר, ולא חברים של חברים של חברים.

  14. 44
    שבת 30.10.2010, 4:54

    ראיתי היום את הסרט (המעולה) וקיבלתי הוכחה לכך שהקרב אבוד: לידי ישב מישהו שחצי מהסרט היה עסוק בלגלוש בטלפון הנייד שלו ב… פייסבוק

  15. 45
    אסף חג'א'ג
    יום ראשון 31.10.2010, 2:10

    היי יובל :)

    לדעתי פייסבוק לא נורא כמו שאנשים מסויימים(הרוב) הפכו אותו לכזה.

    במקרה שלי פייסבוק הוא לא מקום להכרויות ויצירת קשרים חברתיים עם אנשים שאני לא מכיר.כל 66 החברים שלי שם הם אנשים שאני מכיר אישית ומעוניין לשמוע מהם ולהתעדכן מדי פעם. מה לעשות שאין תמיד זמן להיפגש עם כל החברים הטובים או לשמור על קשר רציף יומיומי. פייסבוק פותר את הבעיה ואפילו תורם ליצירת קשר רציף יותר עם מי שאתה מעוניין לשמור איתו על קשר כזה ולא יוצא.

    במקרה שלך נורא התבאסתי…אתה היית האדם היחיד ששמחתי לצרף לרשימת החברים למרות שבמציאות הלא וירטואלית אנחנו לא חברים,אלא מורה ותלמיד לשעבר. עדיין ברמה האישית שמחתי לקרוא את הבלוג שלך ואת הדברים שהעלת מדי פעם לעמוד הפייסבוק שלך .

    אני בספק אם הייתי מגיע לרבע מהדברים ששיתפת אם לא היה לך בלוג,עמוד פייסבוק…וכו'.

    דרך אגב ברגע זה הפוסט שלך עומד על 43 "לייקים" . :)

  16. 46
    עידו
    יום שני 08.11.2010, 11:25

    "אמרו לי – למה לעזוב, פשוט אל תיכנס לשם; או תיכנס פחות. אבל לא, מי שמתפעל חשבון בפייסבוק יודע שזה בלתי אפשרי."

    המשפט הזה לא מקובל עלי. לפייסבוק יש תכונה ממכרת, אבל זה לא אומר שחייבים להתמכר אליו.
    אני נכנס לפייסבוק רק כשאני רוצה לראות תמונות מאירוע ספציפי או לחפש מישהו ספציפי. לא מעלה סטטוסים, צופה בתמונות או משחק במשחקים. זה לא שיש לי עמידות מיוחדת בפני גירויים, פשוט לא מעניין אותי להשתתף בפעילויות האלה, ולכן לא התמכרתי אליהן.

    אז למה להיות בפייסבוק? באופן אישי, חשוב לי להחזיק כרטיס אישי באינטרנט תחת שמי, כך שמי שרוצה יוכל למצוא ולפנות אלי בעת הצורך. באותו אופן, החשבון בפייסבוק מאפשר לי לאתר ולפנות לאנשים אחרים. ואני גם משתמש בפייסבוק לקידום אתר מסויים.

    בשורה התחתונה: אתה קובע את אופן השימוש שלך בפייסבוק, כמו בכל טכנולוגיה אחרת. אם עזבת את האתר כי לא מעניין אותך להימצא בו, הכל טוב ויפה. אם פשוט לא הצלחת להתגבר על ההתמכרות- חבל.

  17. 47
    יום שני 08.11.2010, 11:35

    אסף: תודה! ובקרוב יחזור הבלוג.

    עידו: בגדול אתה צודק, אבל גם המשפט שלך "לפייסבוק יש תכונה ממכרת, אבל זה לא אומר שחייבים להתמכר אליו" הוא בעייתי. אני משער שגם לך יש הרגלים שהיית שמח להיפטר מהם אבל לא הצלחת. זה נכון שבשורה התחתונה, כמו שאמרת, אתה קובע את אופן השימוש שלך בפייסבוק, כמו בכל טכנולוגיה אחרת – אבל זה לא לגמרי מדויק. לא פעם הטכנולוגיה מערימה עלינו, וגורמת לנו לפעול בדרכים שלא אנחנו (וגם לא היוצרים שלה) שיערו.

  18. 48
    עודד עזר
    יום ראשון 21.11.2010, 21:18

    יובל,
    אכן. כמו שאני מקנא באנשים ברי המזל שיכולים לעשן רק סיגריה יחידה ביום, ורק כשבא להם באמת, ככה אני מקנא באלו שלא התמכרו עד הסוף ומסוגלים להכנס לפייסבוק רק לחמש דקות במהלך שבוע שלם. אני לא הצלחתי, אובבססיבי שכמותי. ובסופו של דבר הבנתי שאני מעדיף לעצב בזמן הזה, במקום לסמן עוד לייק:
    http://www.flickr.com/photos/oded_ezer/5139621644

  19. 49
    יום ראשון 21.11.2010, 21:31

    עודד, אם הגלישה בפייסבוק הפריעה לך לעצב אז זו באמת ברכה שנטשת. כל שנייה שאתה לא עושה איזה אקספרימנט טיפוגרפי היא מבחינתי שנייה מבוזבזבת.

    ואגב, בשבוע שעבר שמעתי באוטו גלגל"צ ולרגע היה נדמה לי ששמעתי ג'ינגל שקורא "גלגלייק". אין לי מושג אם דמיינתי או שבאמת קיים כזה ג'ינגל, זה גם לא כל כך משנה. בכלק מקרה זה מאד שעשע אותי.

  20. 50
    ירושלמי
    יום רביעי 27.04.2011, 9:18

כל תגובה מקרבת את הגאולה…