תגית: תרבות

הסטודיו הפתוח של האינסטגרם

בעבר הלא רחוק אנשים נהגו לצלם במכשיר שנקרא 'מצלמה'. למצלמה היתה מתג שעליו לחצו על מנת לצלם את הפריים הנבחר. אבל אי אפשר היה לראות בו־במקום מה צולם, ואקט 'החשיפה' של הדימוי היה חלק מתהליך הפיתוח שלו שנעשה בחדרי חדרים. באינטימיות המסוגרת של חדר החושך. המטרה היתה לשמור על הדימוי […]

את ענבל הופמן

צוטט ע"י

— Ray Bradbury, Reader's Digest, 1994

מחלף ענק עוקף את אזור התעשייה מימין

עיצוב תעשייתי היא כותרת שזקוקה לניעור רציני. זה כנראה התחום היחיד בעיצוב שמגדיר את עצמו לפי המקום שבו הוא מתבצע. אפשר להבין כמה זה מוזר אם חושבים למשל מה היה […]

את שוע בן־ארי

בעקבות האחד במאי

אחרי שהאחד במאי הביא איתו ים של סטטוסים ומודעות בפייסבוק על יחסי עובד-מעביד ועל זכויות עובדים שנרמסות עדין ב־2012 במפעלים הרחק בפריפריה, אצל עובדי קבלן, אצל עובדי משק ביתי; אחרי שצפיתי בקמפיינים מבריקים ובמודעות מתוחכמות מכל העולם בנושא, אני רוצה לשאול: באמת?! אתם באמת חושבים שזה לגיטימי לעסוק בזה? וכשאני אומרת אתם - אני מתכוונת לאותם בעלי סטודיואים לעיצוב ולאותם מנהלי צוותי קריאייטיב במשרדי פרסום שעסקו בבריפים האלו.

לחם

זה התחיל ממדבקת מחיר של 19.80 שגיליתי כשהגעתי הביתה על כיכר הלחם־שחור־אחיד־פרוס שקניתי בהיסח הדעת. זה כל־כך עצבן אותי שהחלטתי לשלוף את הידע המשפחתי בכל הנוגע לבצק והתחלתי ללוש. הידע המשפחתי: אבא שלי אופה חלות בכל שישי, הוא שיכלל את הצמה הבסיסית למבנה רב קומות של צמה מעל צמה מעל צמה. כמו הכיכרות העצומים שמגישים בבר-מצוות, רק מחיטה מלאה. (הוא גם רב אמן של פנקייקס ואי אפשר לומר שזה לא סוג של לחם.) אמא שלי אופה לחם כמעט כל יום (ולאחרונה מבשלת גם בירה – עוד גוון של דגנים תוססים.) יש טריק קטן ומוצלח שקרוי על שמה...

את מעין פוס

לא להיות מעצב

מאות סטודנטים מסיימים בימים אלו ארבע שנים של לימודי עיצוב אינטנסיביים ובקרוב ייצאו לעולם וייקראו מעצבים. הלימודים בארץ, כמו כל דבר אחר כאן – קשים, תובענים ולעיתים גם מתסכלים. תסכול […]

את ניב שמשון

משהו לא רגיל

רוב המעצבים הגרפיים שאני מכיר, ואני ביניהם, בחרו בתחום בעקבות גורמים רבים שמצטלבים, ביניהם אהבה לאמנות וצבע, התרגשות משפה ואותיות, נטייה לקיטלוג ולסידור ודימיון מפותח. תמיד קשה לשים את האצבע […]

ארחו אותי בליל־הסדר שלכם

דרוש בית נינוח עם אוירה קלילה ואנשים שמחים מומלץ שהבית יהיה מואר בתאורה חמימה. עדיף לא תאורת פלורסנט (אפשר פשוט לכבות אותה ולפזר נרות דולקים בפינות נבחרות בבית). פרחים ועציצים זה תמיד טוב ומוסיף חיוניות. אם יש לכם בעלי חיים קטנים וחמודים (עד גודל פודל) זה בהחלט יכול להוסיף לכם נקודות. גם ילד קטן פה ושם זה סבבה, אבל לעומת זאת חמולות של ילדים קטנים מתרוצצים בין הרגליים זה יותר מידי. אני עדיין לא שם. פחות חשובה לי רמת ההשקעה באוכל, אבל ינתן יתרון לבית המגיש אוכל צמחוני או אורגני או בריא באופן כללי.

את שרי טיטו

סוף שבוע

42 מעלות. הילד קודח מחום, דווקא נראה בסדר. צריך להיבהל, אומרים. הלקוח יקבל את זה בהבנה? אולי עוד כמה ימים של חסד. הלוגו, מאוד חשוב. צריכה להספיק לסיים את מה […]

איך אומרים Deja Vu בעברית?

כשהייתי סטודנט, שמעתי הרצאה מאשת פרסום בכירה שסיפרה על עבודתה במשרד פרסום מוביל והביאה לכיתה דוגמאות של קמפיינים מוצלחים של המשרד. במסגרת קמפיין כלשהו חשבו במשרד להשתמש בקטע מוזיקלי של […]