תגית: תרבות

דשא, כל שלישי וחמישי

כל שלישי וחמישי אני קוצצת דשא ברחבי העיר, ככה אני רגילה. מה לעשות, גדלתי במושב, וכשיש לכם חצר אבא מבקש שתטאטאי את המדרכה, ואמא מבקשת שתעזרי לה לנקש עשבים בגינה. לקצוץ דשא תמיד התנדבתי. בעיר זה לא קורה. להשקות את העצים בככר למטה? לטאטא את הכניסה לבניין? למה אני? בעיר […]

אמנות או שירות

ברובד הגלוי, כשאדם הולך למופע מחול, שיעור קבלה או טיפול שיניים, הוא הולך כדי לקבל משהו – הנאה, ידע, הקלה בכאב. ברובד העמוק יותר, בדרך כלל באופן לא מודע, הוא הולך לכל אלה כי הוא מרגיש שראוי שיהיו בעולם ריקוד, לימוד וריפוי. למעשה, כל אחד מאתנו הוא ספונסר שמסתובב בעולם […]

מתוקה מחוקה

לילה אחד הפנים של התינוק שלי נמחקו. נזכרתי בקלף שהיה לי של "חבורת הזבל", הקלף של "מתוקה מחוקה". האלבום של "חבורת הזבל" שכן כדרך קבע על ערימת התווים שלי שהיו על השרפרף האדום לצד הפסנתר. הלכתי לחפש ולא מצאתי את האלבום ואיתו ערימת תווים שהצטברה במשך עשר שנים. עשר שנים […]

את בוב אוראל

אני רוצה את זה

אני רוצה את זה. ואת זה. ואת זה. אה. גם את זה. מה שיש שם? אני רוצה את זה גם. קופסאות מרשרשות מלאות דברים יפים ומנצנצים. מכניס את ידי פנימה לתוך הריק ולפני שאני מוציא את בחירתי אני מסתכל ימינה ושמאלה. ההוא שלידי מחזיק משהו יפה. ההיא שלידי יפה, לבושה […]

את קובי פרנקו

את אביגיל ריינר

לפרוק / לטעון

אני אוגרת. שומרת כל פיסת נייר, כל שבב בעל חשיבות או לא. החפצים הללו נאגרים בתוך קלסרים עבי קרס. כשאלה כבר לא מסוגלים להכיל את שבתוכם, הם עוברים לארגז קרטון ירקות ונפתח קלסר חדש לאיחסון. ארגזים על ארגזים, מסודרים כרונולוגית לפי תקופות ושנים. הצורך לעלות לבוידעם ולמשש את הניירות, לקרוא […]

את הילה שאלתיאלי

שבב שבטי

בזמן האחרון מסתובבת לי שאלה מציקה בראש. אני מתחבטת בה ושואלת אנשים מסביבי מה הם חושבים. אני יודעת שלא ירחק היום והשאלה הזאת תהיה מוחשית ולא היפוטתית והחלטתי הפעם להגיע מוכנה עד כמה שניתן. בעצם הכל התחיל בעקבות הסדרה h+ (וגם קצת בגלל מראה שחורה). שם לרוב בני האדם יש […]

את רותם מקרית גת

את תהל מאור‎

ללא כותרת

לקראת הסוף הוא כבר בקושי עמד על הרגליים. רגל אחת מבין השלוש התעקמה וגרמה לאי יציבות כללית שבעקבותיה הראש הגדול האפור נשמט קדימה. כדי לגרום לו לנוע היה צורך לסובב למספר שלוש ואז להנמיך, אבל אם להודות על האמת, גם כשהוא עוד היה בסדר היתה הרגשה שיש לו רק שני […]