תגית: פרסום

חנויות כפרחים

אם העיר היא מערכת אקולוגית, האם החנויות הן הפרחים?

אֵין לזה סוף

לערב אחד, לקראת בחירות 2006, כיסיתי את קירות הבניינים ושמי הערב של שכונת נגה ביפו בהקרנות ענק של פתקי בחירות מחאתיים. ההקרנות, בגודל של שלטי חוצות או כדגלים, הפגינו לראווה את הפער בין משמעותה של מילה וכוחה להצביע על תופעה קיימת במציאות לבין השימוש הלוגואיסטי-פלסטי-שיווקי-צלופני שנעשה בה בכזאת קלות. כאלה […]

סוד מגן עדן

בשנה השניה של לימודי צילום (ויצ"ו חיפה, 1990 ומשהו) נרשמתי לסדנת פרסום משותפת למחלקה שלנו ולמחלקה לעיצוב גרפי (אז עוד לא קראו לזה תקשורת חזותית). התרגיל הראשון היה לעשות פרסומת לאבקת כביסה. היינו בצוות שלושה: תלמידת צילום אחת ושני תלמידי עיצוב. יוני ויפעת היו שניים מן הכוכבים שם בכיתה, ועם […]

את שוע בן־ארי

בעקבות האחד במאי

אחרי שהאחד במאי הביא איתו ים של סטטוסים ומודעות בפייסבוק על יחסי עובד-מעביד ועל זכויות עובדים שנרמסות עדין ב־2012 במפעלים הרחק בפריפריה, אצל עובדי קבלן, אצל עובדי משק ביתי; אחרי שצפיתי בקמפיינים מבריקים ובמודעות מתוחכמות מכל העולם בנושא, אני רוצה לשאול: באמת?! אתם באמת חושבים שזה לגיטימי לעסוק בזה? וכשאני אומרת אתם - אני מתכוונת לאותם בעלי סטודיואים לעיצוב ולאותם מנהלי צוותי קריאייטיב במשרדי פרסום שעסקו בבריפים האלו.

pay per greyscale – מנגנון הפרסום של מגזין דוט-דוט-דוט

דוט-דוט-דוט (ויקיפדיה / אתר רשמי) היה מגזין הולנדי/אמריקאי לענייני "אמנות-עיצוב-מוזיקה-שפה-ספרות-ארכיטקטורה" שיצא לאור בין 2000 ל-2010, לאורך 20 גליונות. מקימיו היו המעצבים הגרפיים סטיוארט ביילי ופיטר בילאק. בנוף מגזיני הכרומו המוכרים של עולם העיצוב, ד-ד-ד היה נטע זר אוונגרדיסטי; בפורמט צנוע וחסכוני, טקסטואלי וחף מצבע לרוב אורכו, בעל עיצוב בסיסי וגס […]

העיצוב עובד (בחינם)

יוצרים רבים מפיצים יצירות ומאמרים, מפרסמים עיצובים ומבצעים עבודות ללא תשלום או שכר כלשהו. קרדיט קטן שלהם בצד או בתחתית העמוד אמור לספק אותם וכולם מרוצים. ההבטחה של מזמיני העבודה בחינם טומנת בחובה פוטנציאל עסקי משמעותי: פרסום, כבוד או הזדמנות לחשיפה בכלי תקשורת, אלה אמורים להספיק. מה עם שכר או תגמול? הס מלהזכיר. הם אינם דורשים תשלום, ואף נבוכים ומתביישים לבקש או אפילו להעלות את הנושא לדיון. למה? ככה! כי הם לא יקבלו. נשמע מוזר?

פרה היא לא רק פרה

בסך הכל רציתי לצייר את הפרה כמו שצריך. בכל זאת, מוסף שבת של ידיעות אחרונות. ברגע שהעורך מאשר את הסקיצה והרעיון הכללי, כל מה שמעניין אותי זה הביצוע: עובי הקווים, הגימורים, הדמויות, העיצוב, הקומפוזיציה. בקיצור, הפרה. וזה בכלל קיים רק במחשב שלי, מי חושב על הפומביות, על קהל הקוראים, על […]

מול ערימה של גביעי קוטג' ריקים

ברוח המחאה של השבועות האחרונים, כמה הצעות ראשונות לשינויים אותם ניתן להכניס במחלקות להוראת עיצוב כדי לקדם גם אצלנו רעיונות של צדק חברתי. אבל, בשונה מהטקטיקה בה נוקטים מארגני המחאה, שבוחרים לנתק בין מסרים חברתיים לפוליטיים ובין אחריות חברתית לסביבתית, ההצעות דווקא מנסות לחבר ביניהם. כי אי אפשר ולא כדאי […]

את Al3x

בלי עוד לוגו

http://www.youtube.com/watch?v=cNI45bjCzbU תראו את זה. סיגריות בלי לוגו באוסטרליה. עוד תקדים שמצטרף למגמה, שכבר הזכרתי פעם. הנה לינק לידיעה בנושא בעברית, ועוד לינק לידיעה באנגלית. מה אתם אומרים? –

יצירתיות בפרסום ואגדות אורבניות אחרות

פעמים רבות כשעבדתי על פריים כזה או אחר לא זכרתי אם הוא עבור מים מינרליים או אבקת כביסה. חברת תעופה או בנק. הכל זהה. הכל חייב להיות מבריק וגדול ונוצץ.

את טימור סולומון

הרווח בין עיצוב למציאות

אני רואה את אשליית הזוהר של עולם הקריאייטיב מתנפצת בפניהן היצירתיות והמאוכזבות של מעצבים גרפים רבים, בדרך כלל כבר במפגש הראשון שלהם עם העולם האמיתי. הם קמים ביומם הראשון לעבודה בתחושת גאווה גדולה: "מישהו באמת ישלם לי לעשות את מה שלמדתי?" ובכן, לא בדיוק. כשמסתיים יום העבודה הראשון כל אחד […]