תגית: עיצוב

חדש, חדיש ומחודש

בוקר אחד, לפני כמה חודשים, התעצבנתי קלות אחרי שגיליתי שתיאטרון הקאמרי מעלה שוב את רומיאו ויוליה, והפעם במין עיבוד חדשני עם מסכי וידיאו או משהו כזה. אין לי שום דבר נגד רומיאו ויוליה, ובטח שלא נגד שיקספיר, אבל המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש הייתה כמה אפשר להעלות שוב ושוב את […]

מנגינת הכתמים

לאחרונה כתמים מאיימים לתקוף מכל עבר. זה הזכיר לי את חני נחמיאס בבלי סודות בימי הזוהר העליזים שלה, חולקת עם הילדים את הדילמה המוסרית העתיקה; מה לנקות קודם, את עצמה או את הבית ? בכל פעם שהיא מסתדרת ומתאפרת הבית מתבלגן, ובכל פעם שהיא מסדרת את הבית, היא מתלכלכת. אני […]

לעצב "סיפור של צעצוע"

הסרט העלה זכרונות של חוויות ילדות, לא זכרון של חוויה ספציפית, אלא את תחושת העוצמה של חוויות אלה, איזה כוח טוטלי היה להן. תנו לילד מה שתתנו והוא יפליג על כנפי הדמיון למחוזות הפנטסיה. כאשר נותנים לילד צעצוע, הצעצוע הינו סיבה טובה לבריאת עולם שלם המתעורר בו, והוא, הילד, מתקיים בו. כאשר אנחנו בארץ הפנטסיה, אנו שם בכל רמח אברינו ונפשנו. אין זה עיון מנוכר בעולם הנגלה כנפרד, אלא תחושה כוללת של אני, הדברים, ההתרחשויות, המשמעויות, הכל בזרימה אחת של התהוות היוצרת את המציאות. טרחחחח בוםםםםםם, וורום, וורום, אנננ... איזו זו תחושה פנטסטית, אני בורא עולם.

למדו אותם לשקר

לפני כמה שנים בשיטוטי באמזון בנסיון להשביע את הרעב שלי לספרי מפות, נתקלתי בספר עם כותרת די מעניינת: How to Lie with Maps של מארק מונמונייר. כיוון שאמזון הפצירה בי שאנשים כמוני קנו את הספר, השתכנעתי שמן הראוי שגם אני אהיה מישהו כמוני וארכוש לי עותק. הספר מחולק לפרקים שכל […]

לפעמים חלומות מתגשמים. לפעמים לא

אחת השאלות שמטרידות מעצבים היא מה אני לעזאזל עושה פה: אני מעצב? ביצועיסט? האם אני עושה כל מה שהלקוח מבקש כדי לקבל את הכסף בסוף העבודה או נלחם על כל החלטה שאני חושב שהיא מוטעית? האם העבודה שלי צריכה להיות גם המקום שבו אני מבטא את היצירתיות שלי ומגיע לסיפוק אישי או שצריך לעשות הפרדה בין השניים - עבודה זה עבודה וביטוי אישי נא לחפש במקום אחר

פרופורציות

הם נמצאים בכל מקום (או לפחות באנטייטלד): אמיתי גלעד כותב על איך לזהות פרויקטים שלא צריך לקחת, כאילו הוא מעצב ותיק ולא סיים את הלימודים לפני חצי שנה (זו לא ביקורת או התנשאות, זו התפעלות. הוא לא היחיד אגב, יש משהו בדור הזה של הבוגרים הצעירים שמבינים קצת יותר איך […]

עיצוב ומזג האויר

שמתי לב שמזג האויר תופס מקום נרחב יותר ויותר בשיחות מסביבי. חברים באירופה מתלוננים על הקור הכבד, חברים בתל אביב מתלוננים על החורף שלא מגיע, חוץ מביקור פתע בסערה הרסנית אחת. בזמן שרכבתי על האפניים בטישירט תחת השמש התל אביבית של סוף דצמבר, עלו בי כמה מחשבות על השפעתו של […]

טריטוריה נעימה

המרחק הנכון הוא איזור מופשט שחוצץ בינך לבין הלקוח, בינך לבין פרי עיצובך. איזור מופשט שמאפשר לך להתבונן, להרגיש, לשנות, לעדכן את העיצוב -מבלי לחוש אחריות כבדה מידי, או כל רגש דביק אחר שמאלחש את הסקיל העיצובי. בתוך הספייס הלא מוגדר הזה אתה מרשה לעצמך לטעות, מרשה לעצמך לעשות טעויות תמימות, להיות לא אופנתי- זול / יקר / צעיר / זקן מידי. כוחות הסירוס מושקטים והיכולת להכנס ולצאת מעולמות משתכללת.

The Art of Being Present

לפני כמה ימים מניתי עם חבר את הקריטריונים להצלחה מקצועית. דיברנו על הדברים הרגילים: הכישרון, החוש השישי – חוש הטיימינג, על אינטואיציות עם לקוחות, לדעת להוביל את הפרויקט למקום הנכון ועוד כל מיני. ואז עלתה התכונה הכי פחות מוערכת ובעצם החשובה מכל – פשוט להיות שם. לתת לאנשים את ההרגשה – בכל האמצעים שעומדים לרשותך – שאתה נוכח בפרויקט.

טור דה קראפט

חברה מתקשרת בבהלה – המעצבת הגרפית שאיתה היא עובדת ביקשה ממנה להכין לוגו בעזרת סטנסטיל וספריי צבע. "תגיד לי איך לשכנע אותה שיצא יפה יותר אם אעשה את זה בפוטושופ! אתה לא מכיר איזה מברשת או אפקט או משהו?" עניתי שאני מקנא שיש לה הזדמנות לעבוד קצת עם מספרים וספריי. […]

נרקיס ניצח את מיקרוסופט, הייתכן שאנחנו יצאנו מופסדים?

איזה כיף! צבי נרקיס, מעצב האותיות האגדי ניצח בתביעה שלו נגד תאגיד הענק חסר הרחמים מיקרוסופט. נרקיס (שנפטר לאחרונה) יחד עם נציגי עזבונו של אליהו קורן תבעו את מיקרוסופט על ששילבה במערכת ההפעלה חלונות את נרקיסים וקורן, שנים מהפונטים החשובים בעברית מודרנית. מיקרוסופט עשתה שימוש בפונטים ללא שום פיצוי למעצבים […]

כאבי הגב של הכימרה

כימרה, מפלצת מיתולוגית שכללה גוף אריה שמגבו פורץ ראש של עז וזנבה מסתיים בראש של נחש, היתה חיה די מפחידה. זאת לא אשמתה, זאת פשוט היתה העבודה שלה – הגו אותה כדי להפחיד. כשחושבים על זה (ולמרות שעזים יכולות להיות מאד לא סימפטיות) מה שהפחיד בכימרה לא היו החיות הספציפיות […]

עקב הנסיבות

הפינאלה, רגע הסיום של תצוגת האופנה הוא לרוב גם השיא שלה: לרוב יוצאת אל המסלול הדוגמנית האחרונה והחשובה מכולן, לבושה בבגד המוביל בקולקציה, וזהו השלב שבו הקהל מריע ומוחא כפיים, אז יוצא אליהם המעצב לאות תודה. עושה רושם שרגע הסיום של תצוגת הקיץ 2011 של Burberry שהוצגה בשבוע שעבר, יופיע עוד הרבה מאוד זמן בחלומותיו המסויטים של המעצב הראשי, כריסטופר ביילי.

0% הנחה

לא מזמן ביקרתי בסניף הבנק שלי. גיליתי שלא הרבה השתנה; בין המראות הרגילים של אנשים אוחזים פתקי נייר, טלרים מנומנמים סופרים כסף ופרסומות רבות לשירותים בנקאיים, נתקלתי ביצור חדש: בקצה השורה של הבנקאים היו שני דלפקים חדשים, עם שלט גדול "בנקאי אקספרס" תלוי מעליהם. הרעיון דיי ברור: אין תור עם […]

זה לא נגמר

לפני 11 שנים הגשתי את פרויקט הגמר שלי במחלקה לעיצוב גרפי במכון אבני. הקונספט שהצעתי היה סַמָּל מחלקה בצבא, שמוכר שעות שינה לחיילים שלו; כפי שהוא מחלק "שעות ביציאה", כך הוא גם יכול להעניק שעות שינה, בין אם בתנומת צהרים ובין אם בהתעוררות מאוחרת. התסריט שבו 11 שנים לאחר מכן […]

בעיות בחינוך לעיצוב

עוד יום עיון, הפעם במתכונת כמעט אינטימית, כלומר המשתתפים היו מסתדרים יפה גם סביב שולחן אחד או שנים בבית קפה, יום עיון בנושא חינוך לעיצוב. דיויד גרוסמן, נשיא קהילת המעצבים הישראלית, ארגן את יום העיון ויבורך על יוזמתו זו. השתתפו נציגי ראשי המחלקות לעיצוב תעשייתי ועיצוב תקשורת במוסדות האקדמיים בארץ, […]