2019

תגית: עברית

בדרך לאיבוד

בשנת תרנ"ח (1898), בימים של תחיית השפה העברית, שימשה המילה 'השלמה' במובן של 'שלמות'; והנה ציטוט שמדגים את התופעה: "סופרים, אשר אם ענקים וגאונים אינם, הנה בכל אופן נרגשים [=מורגשים] בכתיבתם טוּב טעם והשלמה [=שלמות] במידה פחות או יותר מרובה". הציטוט לקוח מן הכתב העתי [=עיתון] 'הצבי' שהוליך לאור [=הוציא לאור] וערך אליעזר בן יהודה.

לא לכאן ולא לשם

נושא החודש באנטייטלד הוא הימנעות. אני מעדיפה לשאול שאלות ואז להבין ואז לבחור. אני גם אוהבת שבוחרים בי. את לא לכאן ולא לשם הכנתי במיוחד למדור הפעם, ואת מה איך לאן?, מכאן ובואי – הכנתי לפני שלוש שנים. (אמרתי שאני מעדיפה לבחור, אבל כשזה קשה לי – אני מעדיפה הכל מאשר […]

אבּרקדבּרה

למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם. האם תדעו מהו הכישוף שמסתתר מאחורי השורה הזו? בתלמוד הבבלי, במסכת מנחות, העוסקת, בין השאר, בהלכות ספר תורה, מופיע הדין בנוגע לאורך כתיבת השורות בספר תורה: הדין קובע ששורה לא תעבור 30 סימני דפוס. זה – למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם – עשרה סימנים במילה האחת, כפול שלוש שווה […]

אֵין לזה סוף

לערב אחד, לקראת בחירות 2006, כיסיתי את קירות הבניינים ושמי הערב של שכונת נגה ביפו בהקרנות ענק של פתקי בחירות מחאתיים. ההקרנות, בגודל של שלטי חוצות או כדגלים, הפגינו לראווה את הפער בין משמעותה של מילה וכוחה להצביע על תופעה קיימת במציאות לבין השימוש הלוגואיסטי-פלסטי-שיווקי-צלופני שנעשה בה בכזאת קלות. כאלה […]

שביר; אין דבר כזה

אין דבר כזה שָבִיר. ישנה הפוטנציה, קיימת האפשרות, דבר עלול או עשוי או עתיד להיות: פתיר, קריא, אכיל, וכיוצא באלה; אבל בניגוד להם, ברגע שאתה נשבר אינך שביר עוד, ואתה עלול להשבר כל עוד הנך שלם. אין דבר כזה שביר, בניגוד, נניח, לגמיש שהוא גמיש או עמיד או מהיר או […]

את ליה אופיר

גרשיימירכאות – מחשבה לטיפוגרפים דקדקנים וחברים סקרנים

ראיתם פעם טקסט, כותרת או לוגו, שלכאורה הכל בסדר בהם – ובכל זאת, משהו פשוט לא מסתדר? אם כן, יכול להיות שנתקלתם בתסמונת גרשיימירכאות. הגרשיים והמירכאות הם סימני פיסוק קטנים שעושים בלגן גדול. לכאורה ברורים מאליהם, אך בפועל מפוזרים בנוף הטיפוגרפיה העברית ללא אבחנה ברורה. תסמונת גרשיימירכאות נובעת לעתים מחוסר […]

כיכר ציבורית, כיכר לחם וסולידריות

כשכיכר העיר ריקה מציבור היא אינה מקום אלא רחבה, מרחב. היא נעשית למקום כאשר הציבור מתכנס בה ומקיים בה פעולה-אתיקה משותפות. המילה כיכר מצביעה על משהו עגול. אבל עגול זו רק הצורה. הצורה העגולה מאפשרת לציבור להתכנס סביב עניין משותף ולחלוק בו באופן סולידרי. גם כיכר לחם (שנאפתה בימי קדם […]

דרושות ודרושים חושבות וחושבים לאנטייטלד

ראש השנה לאילנות קרב ובא, ואנטייטלד מחפש חושבות/ים חדשות/ים כדי לרענן את שורות המגזין וכדי לאייש כמה מהמשבצות הפנויות. בניגוד לפעמים קודמות שבהם פנינו לאנשים באופן אישי והצענו להם לקחת חלק בהרפתקת אנטייטלד, הפעם אנחנו פונים אל ציבור גולשים רחב, אליכם, ומבקשים שתציעו את עצמכם. איך? מתי? לאן? מה שאנחנו מבקשים מהמתעניינים […]

א, ב

זה היה בדרך חזרה מההפגנה בבית שמש כשפתאום הבנתי משהו המקשר בין עברית לצילום: מעבר לתקינות המשפט, העיקר הוא הכוונה בדברייך. כי מה שחשוב הוא לזעוק ש"זו בושה וחרפה להריק על ילדה קטנה". ועדיפות השגיאות הדקדוקיות אם נאמרים דרכן דברי טעם, על פני נאום רהוט המתקבל באוזנינו חלול. מעבר לשפה הצילומית המדוקדקת, בניית הקומפוזיציה, החשיפה המושלמת, חשוב על מה ולמה אתה מצלם.

מהו מבחינתך עיצוב טיפוגרפי בעברית?

כ ולם יודעים לומר שעיצוב אותיות עבריות שונה מעיצוב בשפות אחרות, לועזית למשל. סקרן אותי לשאול את האנשים שבאמת עושים את זה מה זה אומר מבחינתם. איך הם רואים את השוני, ומהי בשבילם העבודה עם ועבור האות העברית. אם מדברים על עיצוב טיפוגרפיה, אז זה זהה לכל שפה אחרת, רק […]

אתם זוכרים את השירים. על מילים, מנגינה ומקום

באביב האחרון יצא לאור בהוצאת מפה הספר "ארץ שיר סיפור", אותו כתבתי. הספר מציג עשרות שירים שנכתבו על הארץ במאה השנים האחרונות, מהחרמון ועד אילת ונואיבה, ועושה חיבור בין סיפורי השירים לסיפורי המקומות עליהם נכתבו. הספר מזמין, את המטיילים ברגל ואת טיילי הכורסה, לצאת לטיולים בנופים, בזמן, בסגנונות מוזיקליים שונים, […]

על שפה, חדשנות ושמרנות

עברית לא תמיד נראתה ככה. האותיות שלה עברו הרבה שינויים עם השנים ועל אף שמלמדים אותנו בכיתה א' לכתוב את האותיות בצורה מסויימת, אין הם אלא פני האותיות (typefaces) כפי שהם היום. כתב כנעני, כתב פיניקי, כתב עברי קדום, כתב שומרוני, כתב ארמי ולבסוף… כתב יהודי "מרובע". אבל האם באמת […]

איך קוראים לזה

  "… ואפילו איש החלל שריחף/ בחלל קשור לחללית רק קרא: נפלא, נהדר, אין לי מילים./ טשטוש האושר ודיוק הכאב/ ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם/ את האושר העמום ואת השמחה./ למדתי לדבר אצל הכאבים." (פתוח סגור פתוח/ יהודה עמיחי) או פשוט: "אין לי מילים לתאר את האושר הזה." (רדיו בלה בלה, החברים של נטשה) […]