2019

תגית: נוף

טרמינל

בZRH יש הרבה בטון עם נגיעות של אדום וכשפותחים את הדלת של המטוס, ישר רואים הרים מושלגים. ולאוויר יש ריח של מים מינרלים. בMAD יש את פינת העישון הכי קרובה לגייט. בBKK הדיוטי פרי הכי זול, אבל את לא יכולה לדעת איזה חיקוי מחכה לך בתוך האריזה.

רוטינה. סרט אימה

קשה היה לי לגשת ולעסוק בנושא החודש "שגרה", וכשניסיתי להבין מדוע, עלה בדעתי שאולי זה קשור למילה "רוטינה", ולנדר שנדרתי פעם כשהייתי הרבה יותר צעירה: אני לא זוכרת בדיוק מתי ורק יכולה לנחש למה, נדרתי, ביני לביני, כפי שנודרים, לעולם לעולם לעולם לא לומר את המילה "רוטינה". ומי התיר לי את […]

מי מינור?

"בכל עיסוקיי באוצרות ובאמנות ובכתיבה אני מבקשת ומנסה להתקרב למה שמוסיקה עושה". כך מסתיים המדור הראשון שפרסמתי באנטייטלד, בדיוק בפברואר לפני שלוש שנים. כאן, שלוש שנים אחרי, אני מפרסמת שלושה וארבעה תצלומים מתוך הסדרה יוהנס מציף ומוצף, שהיא סדרת בת של הסדרה "טופוגרפיות במחברות ובספרים". יוהנס בראהמס, אם יורשה לי, […]

מסעות בשולחן אור

דילוג בין קטעים מתוך סיפור קצר מחוויותיה של רב"ט מ', מפענחת תצלומי אוויר למודיעין מבצעי  בהתחלה לא ידעתי כלל שאני מחפשת. פשוט שוטטתי. ריחפתי על-פני הנופים. נמשכת תמיד אל שבילים אפורים, אל פסים דקים בין שדות אפורים כהים מעט יותר. שרויה שעות בנוף האפור הגולש מתצלומי האוויר, לא יכולתי למנוע […]

את דורון אלטרץ

מדבר במחברת חלקה

המחברת רטובה והמים צובעים אותה לכהה, וצל עדין צובע את הפיתולים במזרח לכחול ולאפור בהירים. רטיבות וצל אינם צבע, הם טבע, וכשמתבוננים היטב מגלים שהם חלק מהנוף. ובאמנות, על־כן, צריך שיופיעו בשורה המתארת את הטכניקה של העבודה: צבע, צל, מים ופיסול במחברת חלקה. זו מחברת מהסוג הישן: כריכה רכה חומה, […]

היום הראשון: ניגודים, גבולות, כאוס ומרחב יצירה

בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל־פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי־אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאוֹר, כִּי־טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר, יוֹם אֶחָד. כך מתואר היום הראשון במקורות […]