תגית: בית

אור וצל ונֹגה

לפני חמש שנים כתבתי מכתב לאמנים כריסטו וז'אן קלוד. הזמנתי אותם לעטוף את השכונה שלנו – נֹגה. במכתב אני מסבירה מדוע, ומייד אעתיק אותו לכאן. כבר עשרה חודשים שצל כבד חוסם את האור אל חדריי משום ששלושה אתרי בנייה צמודים זה לזה מטפסים כחומה מול חלוני; מסתירים את השמים; מצִלים […]

מי אמר ג'לאטו ולא קיבל?

יושבת בתחנת הרכבת בורונה. עוד שעה וארבעים יש לי רכבת לונציה. הנושא החודשי של אנטייטלד הוא בית ואני יושבת על ספסל ברציף, עם מזוודה ותיק גב: אירופה 1 סולידריות עם המחאה 0.

מחשבה רחוקה מהבית

אני נמצא כעת בסין, היכן שהאינטרנט מצונזר והאוכל בלתי צפוי בטעמיו. אך יותר מכל בולט לעין ואולי גם בגלל מהות הנסיעה, אלו הם תנאי העבודה ויותר מכך האנשים המבצעים אותה. כביכול זהו התגשמות החזון המערבי על אופניי ייצור, הפקה של מוצרים הנמצאים בפרסומות על ידי אנשים עם כפפות אצבע. מוצרים […]

בית ישראלי עכשווי

כמה נכתב ודובר בשאלה האם קיים עיצוב ישראלי ואם כן מה הם מאפייניו? ככל שהשאלות האלה נידונו יותר כך התרחקו התשובות והדברים תמיד נשארים עמומים ופתוחים בסוף הדיון. לכן נדהמתי לגלות בפרסומת של חברת רהיטים מקומית איך בשלושים שניות נענתה השאלה מהו עיצוב ישראלי ומהם מאפייניו. בחלקה הראשון של הפרסומת […]

ב' זה לא משנה

הוא לא מוצא חן בעיני, הלוגו של המאבק. הוא לא חכם. הוא קרוב מידי למילים. כתוב "ב' זה אוהל", ורואים אוהל צהוב מאחורי ה־ב'. האוהל הוא משולש צהוב שיש לו שני משולשים צהובים קטנים בבסיסו, וכך אנחנו נרמזים שזה אוהל. אבל שמים לב אליהם רק אחרי הרבה מאד פגישות עם הסמל, ועד אז אתה פשוט רואה ב' יושבת בתוך משולש צהוב. בעל כורחי המשולש זורק אותי בכל פעם אל הצו־8 המפורסם ושאר מרעיו מהדואר הצבאי. אין צורך להסביר כמה קונוטציה צבאית מיותרת במאבק מהסוג המדובר.

את קירה קלצקי

הבית כסכום חפציו

נתחיל מהצפון יוגורט העיזים נגמר אז אחסנתי בתוכו את כל הטושים והעטים שלי. לשמאלם עט דיגיטלי לציור במחשב. למרגלותיהם יש שתי "עוגות" של דיסקים – ואפשר בקלות לראות שהסרט הראשון למעלה הוא מלאכים משמי ברלין. כוסות ריקות, יומנים, אטבי כביסה, בקבוק שמן פשתן, כלי עם מספריים ועוד טושים, קישוט מרוטש […]