ללא כותרת (צ'יינה טאון), 2010
מחשבה אורחתטופ 5 / דגלים
כמו כל בחירה הרת־גורל, דירוג חמשת הדגלים הטובים בעולם הוא עניין מורכב. תהליך הסינון וההתלבטות גרר לא מעט שינויים וחרטה, ואף שביתה מכל מלאכה אחרת פרט לצפייה בתוכנית 'מסע עולמי – הקריביים', עד השלמתה של הרשימה שתוצג בפניכם בהמשך.
אפילו אם מצמצמים את ההתייחסות לדגלי מדינות בלבד, מדובר בערך במאתיים מדינות שקיימות כרגע, אבל גם אינספור מדינות שהתפרקו או התאחדו במהלך ההיסטוריה או סתם כאלה ששינו את דיגלן, ואף הרבה יותר מפעם אחת. מפאת …
להריח את היד ולשבוע
בתור אמן־קומיקס אפשר לומר שהגישה החזותית אצלי מפותחת יותר, או לפחות ככה הייתי רוצה לחשוב, מאשר הגישה המילולית. לכתוב "סתם" טקסט זה לא קשה אבל לדעת לכלוא בו משמעות, אווירה, תחושת זמן ומרחב, תובנות ועוד, זה החלק הקשה. או בעברית פשוטה יותר: התרגלתי ליכולת שלי לספר סיפור שלם בציורים, בצורה פשוטה וברורה, בלי הצורך להתפלפל על כך במילים. ועכשיו – בשונה מקומיקס, לטקסט צריך להיות אורך נשימה בעל נפח …
— יזהר הר-לב, מתוך "מיקסי גריל", עמוד 190
מחשבה אורחתיש משהו עגול, לא מועט ולא מרובה בחמש דקות
אולי כמטפורה ליחידת זמן מודלורית.
חמש דקות בתחילתו של יום, בקולאז' המחשבתי של לפני הקפה, לפני ההתארגנות המערכתית וההערכות לקראת, חמש דקות שאני מבטיח אך מתקשה להקדיש, הזרע המקדד בתוכו את האפשרויות הגלומות ביום שמתחיל.
זוהי יחידת זמן מתומצתת ומכאן כוחה, המאפשרת הכרזה אינטימית המיועדת להזכיר לי אנה פני ומדוע, מה אני מבקש ולמה אני מתחייב להכרזה יומית מסוג זה יש כח מצטבר. אולי משום כך אני נרתע, שלא במודע, מלערוך אותה. רק חמש דקות …
פרויקט גמר
הנה מתחיל סמסטר חדש בבתי הספר לעיצוב ורמת ההיסטריה של הסטודנטים בשנה ד' עולה שלב. אין לי מושג מתי ואיך נולדה המסורת הזו, אבל זה נראה לכולנו טבעי שלקראת סוף הלימודים יסתובבו עשרות אנשים על סף התמוטטות עצבים, אובדי עצות,עייפים, מצטערים שנולדו. זה נראה לנו בסדר שאחרי עבודה מאומצת של חודשים ארוכים תעמוד חבורה של שופטים שיעלעלו דקה או שתיים בעבודות העשירות והמורכבות, יגידו כמה משפטים שיוכיחו את יכולתם הרטורית וייתנו ציון.
בואו נעצום …
עדלאידע
בפורים אנו מצווים לשמוח עד דלא ידע. עד שלא נדע להבחין בין טוב לרע ובין שמחה לעצב. ההנחיה בלתי אפשרית: הטוב הוא להפסיק להבחין בין טוב לרע. להגיע עד למקום שאין בו מעצור – ולעצור. עד דלא ידע משמעו גם עד שלא יהיה ידע, רק חוויה. להגיע עד למקום שבו לא שמעו על המקום. לא לעקוף אלא להתגבר על הצורך הפנימי של הידע להיוודע, הדחף של המידע ליידע את עצמו, להתנגד אליהם באמצעות …
כמה מחשבות על התפסן בשדה השיפון
1. בגיל ארבע עשרה קראתי את התפסן בשדה השיפון בפעם הראשונה. קיבלתי ליום ההולדת עותק של התפסן עם הכריכה הכחולה צהובה העצבנית ומאז קראתי בו שוב ושוב. העותק שלי כבר התחיל להתפרק מרוב שעבר ידיים והתמלא כולו בסימונים, הערות וקיפולים בשולי הדפים.
2. רציתי לצרף לפוסט הזה תמונה של הכריכה המקורית של התפסן בעברית. תכננתי לצלם או לסרוק את העותק הפרטי המהוה ולהעלות אותו לבלוג. חשדתי שהוא כבר מזמן לא נמצא על המדף, קורבן …
הנדז אפ
גיבורי העל הצבעוניים כבר מזמן תפסו את מקומם של הקאובויים והאינדיאנים של פעם.
ספיידרמן, סופרמן, באטמן, פאואר ריינג'רס, צבי הנינג'ה – אלה הם רק חלק מגיבורי התרבות הממותגת המעודכנים. פופולאריות של גיבורי תרבות נמדדת בין היתר בתחפושות, לא פלא איפה שתחפושות ספיידרמן ושות' הולכות חזק בקרב פעוטות בני שנתיים. הם הרי חשופים להם כמעט …
התחפשתי לתופרת
פורים. החג האהוב עלי. מעולם לא קרה שלא התחפשתי, וכל שנה אני מעסיקה את עצמי במחשבה הזאת פחות או יותר מאוגוסט.
זה צפוי מצידי לומר שאני אוהבת את פורים? נו טוב. תאלצו לסלוח לי כי זה כזה חג של קלישאות ממילא:
קלישאה מספר אחת: גשם
הזכרון החזק הראשון שיש לי על פורים הוא פורים ההוא של 91, באותו בוקר הוכרז שמלחמת המפרץ נגמרה, אני התחפשתי לשטן די כעור אך חינני (לדברי אמא), ואבא שלי צילם אותי …
- אנטייטלד הוא מגזין אינטרנט קבוצתי על עיצוב, אמנות וכל מה שמסביב… קראו עוד»
קישורים ועדכונים
הרימו את העיניים, משמאל לשורת הכתובת הקדשנו לכבוד החג את הפאביקון של אנטייטלד וצבענו רימון בסגול (הרימון טרי טרי מיובא מפונט הדסה). ראש השנה הוא חג עם הרבה סמסים קבוצתיים, תיוגים בפייסבוק, שנות טובות במייל, אפליקציות מברכות. אנטייטלד מאחל לכם שנה טובה בעדינות ושומר כוחות ליום כיפור. שיפה ושונה תהא השנה, אשר מתחילה לה היום.
ווי אר הונרד: אנטייטלד במוסף החג של "גלריה". אנטייטלד בתגובה: דברינו הוצאו מהקשרם :)
Tree Porn – הכניסה לסוטי עצים בלבד.
רונית מירסקי, חברת אנטייטלד, מציגה בימים אלו את תערוכת היחיד הראשונה שלה בבית האמנים בתל אביב (רחוב אלחריזי 9, ליד גן העיר). הפתיחה כבר היתה, אבל התערוכה ממשיכה עד ה־12.9. בהמוניכם.
ולפעמים, כל מה שצריך זה קצת שקט. ודומיין טוב.
תגובות אחרונות
- "זה מצויין. אתה מתייחס לזה כהמשך לקודמת? http://untitled.org....
— אבנר פינצ'ובר (ברנארד לא מספק את הסחורה) - "אחלה כתיבה :) תודה.
מעניין אותי מה הרגשת, באותה ארוחה או...
— אבנר פינצ'ובר (תיאטרון המזון של הרמנס) - "מיכל, מאד נהניתי לקרוא את התיאורים! זה כל כך רחוק מארוחות הח...
— מירב פרץ (תיאטרון המזון של הרמנס) - "בסוף לכולם נשאר טעם מר מהחוייה על פרוייקט הגמר. זה רק עניין ...
— מאור ברנדה (פרויקט הגמר מזוית לא פופולרית) - "תיכף תסתיים עונת המלפפונים....
— מאור ברנדה (ברנארד לא מספק את הסחורה) - "איך אפשר להגמל מהרגלים מכוערים בעזרת שעמום? זה נשמע לי כמו ס...
— טליה (ברנארד לא מספק את הסחורה) - + עוד תגובות
משתתפים פעילים
- מיכל רינות
- איציק רנרט
- גילי זיידמן
- קרן תגר
- דוד עדיקא
- אריאל אברג-ריגר
- מירב פרץ
- ענת ספרן
- רונית מירסקי
- יובל סער
- הילה עמרם
- דן אלון
- יורם קופרמינץ
- רונית פורת
- נורית קוניאק
- ניב רוזנברג
- שלומי אזולאי
- יואב ויס
- דנה שלזינגר
- אפרת שהם
- יונתן אסולין
- רות גוילי
- איתמר דאובה
- יובל אצקסון
- ויקטור פרוסטיג
- יעל פלג
- עזרי טרזי
- אברהם קורנפלד
- טל מור
- שפרה קורנפלד
- רחלי חבה-שרפשטיין
- + לרשימה המלאה
