שלום. אתם רעבים. הידעתם? אתם גוועים ממש. לא מרוב מחסור באוכל, אלא בגלל חוסר זמן. Time Famine, קורא לזה החוקר הארווי מולדובסקי, מנהל המרכז לשינה וכרונו־ביולוגיה באוניברסיטת טורונטו. על־פי חוות דעתו המלומדת "אין לנו מספיק שעות עירות כדי למלא את כל הציפיות שהחברה המתועשת מציבה בפנינו".
קשה קצת לתרגם את המונח Time Famine. אולי "בצורת הזמן"? אנחנו מתים מחוסר זמן? מעסיקים את עצמנו לדעת? בכל מקרה, ברור שהתופעה הזו לא דומה בחומרתה לרעב ממש. …
במשחק נגד ברזיל עמדה צפון קוריאה דווקא בגבורה. היא אמנם הפסידה 2:1 אך שמרה על כבודה.
זה חשוב, אתם יודעים וכולנו תקווה שלשחקניה לא יאונה כל רע לכשישובו למולדת האדומה.
במהלך השידור נראה המאמן הקוריאני מניף את אגודלו אל־על כדי לשבח ולדרבן את שחקניו הנלחמים.
תהיתי לעצמי – מה, גם בדיקטטורה קומוניסטית וחשוכה מרימים אגודלים? קים ג'ונג איל אישר למאמן שלו להשתמש באייקון שמזוהה עם תרבות המערב?
ידוע שמחוות האגודל (ה־Thumbs Up) נולדה בקרב טייסי הצי האמריקאים …
בימים האחרונים אני לא מצליח להתנתק מאימג' אחד שמגיע דוקא מעבר לים.
מדובר בבולען ענק שנפער באחת משכונות העוני של גואטמלה סיטי באופן פתאומי ובלע לתוכו מספר בתים ובהם לפחות 3 תושבים. קוטרו של הבור הענק הזה הוא כ-30 מטרים והדיווחים על עומקו נעים בין 70 ל-200 מ'. כנראה שאף אחד לא יודע. לאחר שנפער הפתח נאלצו כ-1000 מתושבי האזור לפנות את ביתם היות וצורת הפתח העגולה (מדהים נכון?) מעידה על המצאות מערת ענק מתחת …
אינני עומד לספר לך על הגשת פרויקט הגמר שלך, אלא לבקש ממך הקורא/ת לספר עליה.
-
תוכנו של פוסט זה בעמוד התגובות.
-
המחשבות שלך הן התוכן.
-
מה ואיך לספר נתון בידיך הקורא/ת הבמה שלך.
אנשים צריכים סיפורים בעיקר כדי לדעת איך לחיות. אנשים צריכים את הקטלוג של איקאה כדי לדעת איך לחיות.
"אם אתם רוצים להכיר מישהו באמת, היכנסו אליו הביתה. הביטו בספרים שעל המדפים, הציצו בתמונות התלויות על הקיר ורחרחו מסביב לארון התרופות, אם יש לכם אומץ."
— קטלוג איקאה, 2010
לכולנו יש את הספרים האלה שאנחנו אוהבים לפתוח מדי פעם. לקרוא שוב את ההתחלה. להציץ שוב בסוף. לעבור אל העמודים המסומנים ולהנות מכמה ניסוחים או רגעים היקרים ללבנו …
לקראת עונת ההגשות התחלתי לשאול את עצמי מה המקור להבדלים באופיין של הגשות פרויקט הגמר במחלקות השונות. אני לא מתכוונת לפערים ולהבדלים באופי הביקורת עצמה, אלא דווקא לחומרים מהם מורכבת ההגשה (נא להעריך את ההימנעות המכוונת מהשימוש במילה "שיח"). למדתי בזמנו במחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל והכרתי אופן מסוים של הגשת פרויקט גמר אשר נשאר תקף במידה רבה עד היום – הגשה אשר מציגה בפני פאנל של מבקרים את התוצאה הסופית של הפרויקט כשהיא …
צילום בצורה מסוימת היא פעולה של התמקמות – מאיפה אתה מתבונן ומתי. לפעמים אני משתעשעת במחשבה שאני טריפוד, וכל פעם אני מחליפה את שלושת היסודות עליהם אני עומדת. כי מה שחשוב בעצם זו המצלמה ואני והמציאות שבחוץ להתבונן בה, לעבד דרכה דברים, להיפרד מזכרונות להזמין חדשים. אני מסתכלת החוצה מהחלון כבר חשוך, לפעמים יותר על הבניינים מבעד לתריסים ולפעמים יותר על התריסים שלפני הבניינים. כמו שיעור ראשון בצילום, כשפתאום …
לא קל לעסוק בקומיקס בארץ. ולא, אני לא מתבכיין, אלא פשוט מציין עובדה. לא רק שלא קל לעסוק במדיום המדהים הזה כאן בישראל (הכותב משוחד, סליחה מראש), עוד יותר קשה לפרסם ספר/חוברת קומיקס, מכיוון שבדרך כלל מדובר בהוצאה עצמית (אפילו כל הגדולים בארץ מוציאים בעצמם, או לפחות פרסמו על חשבונם לאורך שנים רבות). עכשיו, אחרי שהדפסתי את הספר החדש שלי (בהוצאה עצמית כמובן) והוא עדיין ממש חם מהתנור, הייתי רוצה לחלוק את תהליך …
הקדמנו להגיע למסיבת העיתונאים במוזיאון הלאומי לעיצוב בניו־יורק הקופר-היואיט, לפחות ברבע שעה. אז יחד עם מיכל אשתי, הלכנו לפינת הרחוב לחפש בית קפה, ומיד לידו עמדה חנות משקפיים קטנה. בחלון הראווה הוצגו זוג משקפיים עגולים ששני מזרקים קטנים צמודים לידיות. 'אלה יופיעו בתערוכה' אמרתי ונכנסתי פנימה לבקש רשות לגעת בהם. בעלת החנות מאירת פנים אמרה שזה הרגע הביא לה ממציא המשקפיים את הזוג הזה, הוא אכן יופיע בתערוכה. 'הוא יצא הרגע, תמהר אם …
לפני לא הרבה זמן הייתי במסיבת יום הולדת של חברה. חברה אמידה שגרה בפרוור אמיד עם בן זוגה – רואה חשבון מצליח – וילדיהם המוצלחים.
ובמסיבה המושקעת על הדשא בחצר ביתם הנאה היה גם DJ וריקודים וקייטרינג וכל מיני דברים טובים.
בין היתר ניגן ה-DJ במסיבה הזאת את Killing in the Name מאת Rage Against The Machine.
זהו שיר שמרעיד לי את המעיים. שיר שלצרוח יחד עם זק דה לה רוצ'ה "FUCK YOU, I …
עוד יום עיון, הפעם במתכונת כמעט אינטימית, כלומר המשתתפים היו מסתדרים יפה גם סביב שולחן אחד או שנים בבית קפה, יום עיון בנושא חינוך לעיצוב. דיויד גרוסמן, נשיא קהילת המעצבים הישראלית, ארגן את יום העיון ויבורך על יוזמתו זו. השתתפו נציגי ראשי המחלקות לעיצוב תעשייתי ועיצוב תקשורת במוסדות האקדמיים בארץ, נציגי תכניות הלימוד לתואר שני בעיצוב ונציג המל"ג. המרצים שהיו קהל טבעי לכנס כזה לא הגיעו וסיבותיהם עמם. בכל מקרה העדרותם מעידה על …