ללא כותרת (תל אביב 2010)
אברהם היקר,
הגלויה – מחשבה או מעשה?
או אולי מעשה במחשבה תחילה?
וורנר בראון, "דור המדבר" כך נאמר, צילם את אכזיב בתחילת שנות ה־70 מתישהו, אצלו על התשליל לא כתוב התאריך.
על מה חשב וורנר בראון?
אתה זוכר מה היה שם? היה שם הכפר? הכפר לא היה שם, היה ליד, אבל לא ממש שם.
וורנר בראון כבר בן 90, הרבה זמן חלף מאז. זה הניגוד בין ההווה והעבר, אמר והתבונן בתמונה. חיי היומיום למול החורבה.
פלפוט (החברה) הפיצה את הצילום …
אני לא חובבת חורף. יותר משאני לא מחבבת את החורף אני בעיקר לא אוהבת שקר לי. כל שנה כשמגיע החורף אני מושכת ככל האפשר את הקבלה שלו. אני יודעת שבארץ תמיד אומרים שזה בכלל לא חורף, אבל מבחינתי יחד איתו מגיע שעון החורף המדכדך והחושך המוקדם, ולא נעים להיות בלילה בחוץ. ההכחשה הזו נמצאת בעיקר אצלי בארון. עמוק לתוך חודש ינואר ומרבית הארון שלי עדין מלא בחצאיות קצרות, שמלות קלילות, סנדלים וצעיפים שקופים.
לא …
"כשם שהמניעים הראשונים שגרמו לאדם לדבר היו הרגשות, כך היו ביטוייו הראשונים ציורים של המחשבה."
―ז'אן ז'ק רוסו, מסה על מוצא הלשונות.
הוא הופיע זמן לא רב אחרי המעטפות, הבולים והגלויות, כשעוד הסתפקנו בלשלוח ממגדל אייפל או הביג־בן כמה מילים בהולות על גב צילום שמישהו אחר צילם (ואנחנו אפילו לא מתוייגים בו). בהתחלה כינינו אותו "שבלול", שיצר השוואה מעניינת עם ה"צבי" הזריז של רשות הדואר וכשהוא הלך והגביר מהירות, קבלנו תיאבון וקראנו לו "שטרודל". אחר …
הקשר בין אמנות ועיצוב אופנה דיבר אלי מהשניה הראשונה שאחזתי מספרי בד. כמעצבת אופנה שתמיד נדמה לה שאופנה זה דבר נפלא אבל גם קצת שטחי, נקודת המפגש בין גוף-בגד-פסל הפך לחיבור מסקרן שמעסיק אותי מאוד.
במקור, באמנות הקלאסית גוף האדם היה תמיד המרכז. בעירום, עם בגדים, בתנוחות שונות. החפצים של האדם לעומת זאת, תמיד היו בשוליים.
האמנות המודרנית הפכה את היוצרות. החפץ הפך למרכז הפיסול, ואילו האדם עצמו נותר בלתי נראה. בעשורים האחרונים של האמנות …
כל ילד שמע על ההשלכות של זיהום המים, האוויר והקרקע, אפילו לרעש יש סולם זיהום משלו, אבל מדוע אנחנו לא מודדים את הזיהום שחודר לנפשנו דרך העיניים?
זיהום ויזואלי הוא יצירה של אובייקטים מוגזמים, רועשים, כאלה המטרידים את המתבונן בהם. כשמוצר מסוים יוצא אל העולם, מן הראוי שבנוסף לסטנדרטים של תקינה ואיכות יעמוד גם בסטנדרט ויזואלי, שחלילה לא יגרום לזיהום למשתמש בו ולסביבתו.
ארכיטקט המתכנן בניין עומד, גם אם לא באופן ישיר, ל"משפט ציבורי", שהרי …
אפשר לומר שהדרייב העיקרי שמניע מעצבים גרפיים הוא אסתטיקה. זו הרי הסיבה שאנחנו כאן, כדי לעשות דברים יפים שגורמים לאנשים אחרים להגיד לנו "וואו, איזה יופי". יכול להיות שבאמצע גם דחפנו איזשהם מסרים שהתכוונו להעביר, אבל ממש בשוליים, כהערת אגב, שלא יפריע לקומפוזיציה. זה מה שאנחנו רואים במגזינים בסופו של יום – את ה"וואו" האסתטי. זה גם מה שזוכה בפרסים ובהערכה של מעצבים אחרים שמובילה ללינקים בבלוגים הנכונים.
אוקי אני מודה – אני מכליל …
מעט עבודות עיצוב, ועוד פחות מכך כורסאות מרופדות ומצוירות ביד, מסוגלות לעורר פרובוקציה ומחשבה תוך שהן חותרות תחת המוסכמות המקובלות בתחום. שלוש הסדרות החדשות שעיצב גאיטנו פשה עבור מריטליה עושות את כל זה תוך שימוש בדימויים מפורשים ופיגורטיביים (ומצליחות גם להימכר היטב). השימוש הלא-שגרתי בדפוסים ובאיורים מבטא את אמונתו של פשה כי הדימוי הוא אמצעי הביטוי הראוי והמתאים ביותר לרוח התקופה, ממנו יכולה לצמוח התחדשות אמיתית בתחום העיצוב.
סדרת הכורסאות המרופדות שנקראת "החברים" ("Gli …
Tree Porn – הכניסה לסוטי עצים בלבד.
רונית מירסקי, חברת אנטייטלד, מציגה בימים אלו את תערוכת היחיד הראשונה שלה בבית האמנים בתל אביב (רחוב אלחריזי 9, ליד גן העיר). הפתיחה כבר היתה, אבל התערוכה ממשיכה עד ה־12.9. בהמוניכם.
ולפעמים, כל מה שצריך זה קצת שקט. ודומיין טוב.
רשימה של 10 מצלמות רשת שוות במיוחד. מצפייה באורות הצפון ועד מעבר החצייה של חיפושית הקצב.
אם אתם לא מצליחים לגלול ימינה-שמאלה בעמוד מחשבה ואתם משתמשים ב-iPod/iPad/iTouch — השתמשו בשתי אצבעות והבעיה תיפטר.