מצב אפשרי

אנו חיים בתרבות מנוונת. בעולם דימויים מסוג חדש, המפעיל אצלנו זיכרון של חוויה חזותית, רמז לרגש אמיתי. כמו כאב פאנטום או סימן של כאב. נותרנו עם זיכרון עמום מחוויה חזותית עצומה ומרגשת. עם רמזים ליכולת לחוות חזיון משמעותי. כמו אצבעות כף הרגל המעידות כי בשלב אבולוציוני קדום היינו יצורים בעלי יכולות פיזיו-מוטוריות אחרות. גבוהות במיוחד. שלב בו הן שימשו אותנו למגוון פעולות שהפכו מיותרות עם הזמן.
אפשר לרגש באמצעים חזותיים. זה קרה בעבר, יש לכך סימנים ועדויות, אותות, מופתים והתגלויות. חזיונות מפליאים מהסוג הנשגב והעצמתי ביותר מתוארים במקורות העתיקים והקדומים של התרבות האנושית.
בחיזיון – החוויה היא פיסית, ממשית וחזקה. יחידי סגולה בעלי כוחות על טבעיים, נבואיים, ראו במו עיניהם חזיונות. וחוו התגלות אלוהית.
איך פועלים בעולם כזה והאם ניתן בכל זאת לגרום לתגובה רגשית חזקה? המבחן הוא האם יש ביכולתו של יוצר דימויים לגרום לאיבוד שליטה אצל הצופה או המשתמש, עד כדי חוסר יכולת בקבלת החלטות הגיוניות ושיקול דעת. הפעלה, תוך שיבוש מכוון בטכניקה או מניפולציה מבוקרת לשינוי תפיסתו של הצופה כלפי מוצר, חפץ או שירות והיכולת לגרום לשיבוש כזה. כך נבחנת יכולתו האמיתית וכוחו של דימוי, של עיצוב, לשנות ולהפעיל וכמובן שיכולתו של יוצר לשלוט בכלי העיצוב. זה נשמע קיצוני, כמו סצנה מסרט מדע בדיוני. אבל השאלה המהותיות הזו עומדות בבסיס העיסוק בתקשורת חזותית.

האם ניתן לאבד שליטה או להתמסר לחוסר שליטה בעת צפייה בדימוי, בחיזיון.
ישנם המרכיבים. כלים העומדים לרשותנו. מרקחת של צורות, אלמנטים, צבעים ורעיונות. תוכן משמעותי, רעיון ומסר. כל מה שדרוש להתרחשות הקסם. המתכון סודי, כמו במטבח שף. אין הוראות הכנה, רק כשרון.
הסוגיה המורכבת הזו מעסיקה חוקרי חברה ותרבות, פסיכולוגים, סוציולוגים ויוצרים חזותיים. בבסיס עומדות שאלות מתחום מדעי ההתנהגות לגבי שליטה, חוסר שליטה והפעלת מניפולציה. צופים נשבים בקסם באמצעות קול ותנועה בטלביזיה. פרסומות משתמשות במסרים תת הכרתיים subliminal message, ליצירת ביקוש מלאכותי למוצרים שאין בהם צורך. דימוי יוצר הזדהות, ניכור או אשליה על ידי הפעלת לחץ חברתי ומניפולציה רגשית. (אופנה ודימוי הגוף בקרב קהל צעיר).
היוצרים אינם פועלים תמיד בתנאים אופטימאליים, הם טרודים במשימות נוספות, בעולמות תוכן אחרים ושונים זה מזה. הם מופרעים ופועלים במקביל ובסביבת אנשים נוספים. לא כולם יכולים לפעול באותה רמת יצירתיות ויעילות או באותם תנאים. האם תהליך יצירה מזורז ומופרע יעיל דיו? האם ניתן בכלל לשלוט בו וביעילות תוצאותיו והאם לסביבת העבודה יש השפעה על תוצאות תהליך היצירה?

אז מהי שליטה? האם אנו יכולים לחוות שליטה כזו בתהליך מודע וגם לסגת ממנה באופן מבוקר? זה פרדוקס. הקשר בין דבר והיפוכו, בין יום ללילה, ביו שחרור לאחיזה. האם יכולה להתקיים מערכת שליטה על חוסר שליטה בעיצוב, האין זו החלטה מודעת? עיצוב הנעשה מתוך חוסר שליטה חייב להתרחש תחת שליטה מוחלטת ותחת מנגנון מבוקר. מערכת מאורגנת של החלטות המכוונות למטרה ידועה ורצויה מראש.
אם כך, שליטה, בין אם מדובר בטכניקה, בהעברת מסר, או במניפולציה מכוונת לשינוי תפיסתו של הצופה היא תהליך מודע. ומה לגבי עיצוב הנעשה תוך אובדן שליטה. האם הוא נחשב תהליך עיצובי? האם בתהליך כזה ניתן להמשיך ולפעול באופן מודע ובו זמנית לשחרר ולהתמסר לקולות פנימיים, ראשוניים, לחומר גולמי, להתנסחות בלתי רהוטה ובלתי מעובדת? לפעול במצב בו היוצר נתון ליד המקרה לשמש שחקן עיקרי ומשמעותי ביצירת ההרכב החזותי או התוכני של עבודת עיצוב.
שליטה יכולה במקרה בו היא מודעת, מכוונת ומתועלת, לייצר מצבים של חוסר שליטה אצל הצופה. יצירת חוסר שליטה אינה יכולה להבטיח תוצאה רצויה מאחר ואין בה שליטה. מצב כזה, בהחלט אפשרי.

 

— הכותב הוא מעצב רב תחומי, אמן כרזות ומנהל בי"ס גורן לתקשורת חזותית, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

☼ עוד מאת אבירם מאיר ← שיחה עם אילנית

  1. 1
    עפרה
    יום רביעי 07.12.2011, 18:11

    מעניין. שליטה – חוסר שליטה. מעורר מחשבה
    זה כמובן לא חד משמעי. חמקמק ומתעתע
    כמו בכל העניין שקוראים לו יצירה. יפה!

כל תגובה מקרבת את הגאולה…