תוכנית הנייחות

הטכנולוגיה מאפשרת לכל אחד להיות במספר מקומות בו זמנית. דוגמאות לכך ניתן למצוא בטלה־קומיוטינג, גוגל ארת' ואפילו סקנד לייף*  אך כמובן שיש לכך דוגמאות רבות נוספות. המגמה הזאת ברורה כבר שנים והמחסומים בפניה הם מנטליים ותרבותיים הרבה יותר מטכנולוגיים. לדעתי הבו־זמניות הזאת מרתקת מפני שהיא מרחיבה את הסדק שבין תחושת השייכות שלנו למקום לבין המרחב הפיזי עצמו.

התפתחות מעניינת ובלתי צפויה למגמה זו ניתן לדעתי לראות בתוכנית ניידות המספרים של משרד התקשורת – כיום אדם יכול "לקחת איתו" את מספר הטלפון שלו (זה שעד לא מזמן סימל את המיקום הגאוגרפי באמצעות הקידומת האזורית) ולעבור איתו לספק תקשורת אחר וכמובן לכל מרחב גאוגרפי אחר. במילים אחרות  – איפה נמצא אדם שעבר מחיפה עם מספר ה־04 שלו לתל־אביב?

ואם כבר אפשר לקחת את מספר הטלפון לכל מקום, למה שלא נוכל לעבור עם כל הכתובת? למה שלא נוכל לקחת איתנו את כל העיר?

אולי יבוא יום בו אוכל לעזוב את הדירה שלי בתל־אביב ולעבור לגור בעיר אחרת, אבל מכל שאר הבחינות אשאר תושב תל־אביב. אני פשוט "אקח" איתי את הכתובת הישנה שלי לדירה החדשה שלי, שממוקמת במרחב הפיזי, נניח, בבאר־שבע. כך, אני אשמור על מקומי בפאב השכונתי,  אמשיך לפטפט עם המוכר הקבוע בפיצוציה וכמובן אחפש חניה במשך שעה כל ערב. כפי שכבר אמרתי – המחסום הוא מנטלי ולא טכנולוגי.

*מעניין שכל הדוגמאות שקפצו במוחי מחזיקות בשמות שאינם עבריים. אולי זה אומר משהו על ההתנגדות של השפה שלנו למגמה הזאת?

☼ עוד מאת יובל אצקסון ← דברים שלמדתי

  1. 1
    יום שישי 18.12.2009, 10:07

    זאת מחשבה מרתקת. אני חושבת שעדיין אי אפשר לקחת את הקידומת התל אביבית שלי לחיפה או לאשקלון, אבל אני יודעת שבארצות הברית זה אפשרי עם שירותים כמו Google Voice וגם שהיה על זה פרק שלם בסיינפלד שאיליין לא קיבלה את הקידומת הנחשקת 212 של מנהטן.

    יש לא מעט ימים שאני מבינה שהמקום שלי הוא הרשת, מקום נטול מרחב גיאוגרפי, כביכול.

    ויותר מכל, הייתי שמחה למקל של גבי ודבי, כדי לקחת את עצמי גם לעיר אחרת :)

  2. 2
    מאור ברנדה
    יום שישי 18.12.2009, 11:21

    ממש מעניין מה שאתה אומר. העולם נהיה גלובלי ובאמת לא משנה איפה אתה גר – בכל מקום תמצא את הסושיה האסיאתית ליד האיטלקיה וליד הסטקיה הארגנטינאית.
    אני מכור לGoogle Street View. אני מטייל ברחובות העולם בישיבה – רואה אנשים, מקומות ונופים עוצרי נשימה והכל דרך המחשב שלי בבית. לפעמים אני באמת תוהה לעצמי למה היום יש סיבה ליסוע עד מגדל אייפל אם רוצים לראות אותו.

  3. 3
    יום שישי 18.12.2009, 18:38

    טליה, את בהחלט יכולה לקחת את הקידומת התל־אביבית שלך לאשקלון. קוראים לזה בבזק 'מספר ווירטואלי' והוא לרוב משמש בתי־עסק שמפרסמים מודעות עיתונים עם מספר טלפון שהקידומת שלו 03, אבל בעצם נמצאים בעיר/מרחב אחרים לגמריי.
    הסיבה לשירות הזה, ששמו (המדויק להפליא) בכלל גורם למחשבות על הכיוון של פיסי מול ווירטואלי, היא שכמו שיובל אומר; המחסומים הם בעיקר מנטליים ותרבותיים. גם למשהו פשוט כביכול כקידומת טלפון אנחנו מנכסים משמעויות רבות של מרכז, פריפריה, קרוב, רחוק, חדש, ישן, מגניב, עלוב, וכו'.

  4. 4
    יום שני 21.12.2009, 8:23

    מדהים! לא ידעתי. זה באמת גורם לי להרהר מחדש על מה אני חושבת על עסקים כשאני רואה את המספר שלהם. מלא פעמים אני מבטלת את העסק על הסף בעקבות זה שהמספר הוא 04, פעמים מטעמים פונקציונליים כמו מרחק וכו' אבל אני בטוחה שיש לי תת מחשבות גם.

  5. 5
    פורטונה מרמורק
    יום ראשון 27.12.2009, 12:12

    בתגובה לכוכבית.

    זה לא גוגל ארת'.
    זה גוגל ארץ.

    סתם, שתדע.

מי שמגיב מגניב!