דברו איתי במספרים

יש הרבה דברים שאפשר להגיד על עונת תערוכות הבוגרים שמסתיימת בימים אלו. את מה שהיה לי להגיד באופן רשמי אמרתי בכתבה שפרסמתי היום בגלריה. לזה הוספתי פוסט שפרסמתי בבלוג שלי שבו אברהם קורנפלד המוכר לכולנו מראיין אותי (!). ובכל זאת, אפילו שגם בכתבה וגם בפוסט נאמר לא מעט, תרשו לי להתעכב על נקודה אחת; או אם קצת להתחכם, על קצת יותר מ-700 נקודות…

אף שהמספרים בטבלה קצת משקרים (ובמיוחד בקטגורית הצורפות שבבצלאל ובסמינר, שכוללת גם את האופנה), אפשר לדבר על יותר מ-700 בוגרים שסיימו זה עתה לימודים של ארבע שנים וקיבלו תואר (זה המקום לציין שאלו המספרים שהתקבלו מבתי הספר השונים). זה המון, זה בלתי נתפס, וזה מבלי להזכיר את בוגרי חשיפה או תלתן ועוד מכללות שלא מלמדות 4 שנים ולא נותנות תואר. כך שנדמה לי שאף אחד לא יהיה מופתע אל מול השאלה האם אנחנו באמת צריכים 700 בוגרים כל שנה? האם השוק והתעשייה המקומית יכולה לקלוט 400 בוגרים של תקשורת חזותית כל שנה? 150 בעיצוב תעשייתי? (ביחד אגב זו עליה של כ-10 אחוז לעומת השנה שעברה). ומה עושים 50 בוגרים של עיצוב קרמי וזכוכית. ממה הם מתפרנסים?
אקדים ואומר שאני לא בטוח שיש לי מסקנה נחרצת בקשר לשאלות האלו, אבל אני אנסה בכל זאת להתעכב על כמה הבטים של הנתונים. אפשר כמובן להגיד שאם יש מי שלומד ואם יש מי שלמד אז כנראה שכן, יש מי שרוצה ללמוד ויש מי שמספק לו את האפשרות. אפשר גם להגיד שמבחינת תקשורת חזותית לדוגמה, ואפשר לראות את זה גם בתערוכות הבוגרים, כבר לא מדובר רק בפרינט המסורתי אלא שהבוגרים הטריים נדרשים לשלוט בתחומים כמו ברודקאסט או אינטראקטיב שפעם לא היו קיימים.

מצד שני אפשר לדבר על כך שבתי הספר מקבלים תקציב על כל סטודנט שמסיים 4 שנים, כך שאין להם מהבחינה הזו שום אינטרס להכשיל את הבוגרים שלהם. ואפשר לתהות מה עושים כל האנשים האלו. ונניח שכולם מוצאים עבודה בתחום העיצוב, כמה מהם נשארים לעבוד בתחום כעבור חמש שנים? 10? יותר? ומה המשכורת שהם מקבלים? מה האופק הכלכלי שהמקצוע הזה מספק להם. והאם משכורת היא הדבר הכי חשוב, או שהגשמה עצמית לא פחות חשובה.

ועוד נקודה: אף שברור לי שזו לא המטרה של מי שנרשם ללמוד עיצוב, מבחינתי כל מי שלמד ארבע שנים עיצוב, גם הוא עובד כיום בתחום אחר לחלוטין, אין לי ספק שמדובר בהשכלה רחבה ובלימוד של שיטות חשיבה שאפשר רק להרוויח מכך שיש לך את זה. הרי במה מדובר בסופו של דבר? ביצירתיות וברצון כזה או אחר להפוך דברים לטובים יותר, ליפים יותר.

אז כמו שאמרתי אין לי מסקנות ברורות. האינטואיציה אומרת לי שזה קצת מוגזם המספר הזה. מצד שני, מה אני באמת מבין בכוחות השוק, בדרישות של התעשייה ובמוטיבציה של הנרשמים. אני מנסה לחשוב אם הייתי צריך להירשם היום ללימודי עיצוב והייתי מכיר את הנתונים האלו, אם בכל זאת הייתי הולך ללמוד עיצוב.

אני חושב שכן.

☼ עוד מאת יובל סער ← לפעמים חלומות מתגשמים. לפעמים לא

  1. 1
    יום שלישי 26.07.2011, 23:54

    היי יובל,

    בהמשך לשיחתנו (2), מעניין, תודה.
    נראה לי שאנחנו הרווחנו יותר. בגלל שהתואר שלנו (ויצו) משולב עם חינוך,הלימודים שלנו כללו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, שיטות מחקר.
    תוסיף לזה מרצים מרתקים וקיבלת שעת כושר איכותית למוח.

    איך זה קשור לשוק העבודה ? אין לי מספיק פז"ם מקצועי כדי להגיד.

    זו מתנה נפלאה.
    בהחלט מסכימה איתך בעניין "לימוד של שיטות חשיבה שאפשר רק ללמוד ולהרוויח מהן".

    לי

  2. 2
    יום רביעי 27.07.2011, 16:28

    דווקא בתקשורת חזותית יש ביקוש לעובדים, אבל בצד הנמוך של הסקאלה. אם אתה בוגר תקשו"ח סביר להניח שתתחיל בתור גרפיקאי ולא ישר תתחיל בתור מעצב גרפי, אלא אם אתה פרילאנס (קשהההה).
    בכל אופן יש לא רק סטודיואים, יש משרדי שיווק, בתי דפוס, חברות הייטק וכו'.
    היום יש יותר עבודה בתחום האינטרנט מאשר בפרינט.

  3. 3
    יום רביעי 27.07.2011, 20:59

    אולי כדאי להוסיף לחישוב הזה גם את בוגרי אנימציה (אמנויות המסך) בבצלאל – בערך 35 בוגרים השנה, להערכתי – http://cafe.mouse.co.il/topic/2260432/?p=3

  4. 4
    מייקל פבר
    יום שישי 29.07.2011, 23:27

    כמות אומנם אינה ערובה לאיכות, אך האפשרות והזמינות הקיימת בעלת חשיבות רבה.
    את הסינון הטבעי יעשו כבר "כוחות השוק", כשמכבש התחרות יעשה את שלו וכו'.
    עם זאת, הרווח ב"כמות" מצוי בהשפעה הכללית ובמודעות הגוברת לאסטטיקה ועיצוב בחברה בכלל. סוכני השינוי של תפיסת העיצוב הם בין היתר אותן תערוכות, אותם סטודנטים ובוגרים, בין אם יעסקו בתחום או יפרשו למחוזות אחרים.
    הביקורת על פס הייצור של המוסדות, בהן הסטודנטים הנם מוצר לכל דבר ועניין מובנת, אך יש למטבע זה גם צד שני – זה שמאפשר למוסד להתפתח ולאפשר כלים טובים יותר ולהשאר רלוונטי.
    מי שההחלטה ללמוד תחום כעיצוב מתוך התחשבות בכמות הסטודנטים הבוגרים מידי שנה, מעידה כנראה (ורק כנראה…) על אותו מועמד כמי שעיצוב (כנראה) אינו התחום עבורו.

  5. 5
    יום ראשון 31.07.2011, 19:52

    @מייקל: נדמה לי שמשפט כמו "את הסינון הטבעי יעשו כוחות השוק" קצת קשה להגיד לאור מה שקורה פה ברחובות בשבועות האחרונים. כוחות השוק הן לא כל מה שצריך להתחשב בו. גם לא מכבש התחרות
    אני גם לא מסכים שעתיד כלכלי לא צריך להיות שיקול בהחלטה מה ללמודץ אני לא חושב שזה השיקול הכי חשוב, או השיקול היחידי, אבל זה נורא רומנטי להגיד אני אלך לעשות מה שאני רוצה ויהיה טוב.
    בכל מקרה אני מסכים שככל שיהיו יותר אנשים שילמדו עיצוב כך הסיכוי של המקום שבו אנחנו חיים להיות טוב יותר הוא גבוה יותר

  6. 6
    יום ראשון 31.07.2011, 19:53

    @גיא: זו שאלה טובה, וברור לי שזה תחום שאיכשהו מתפספס ונופל בין הכסאות, אבל בינתיים – גם באופן שרירותי – הוא נשאר בחוץ

  7. 7
    בן שקולניק
    יום שישי 02.11.2012, 10:19

    עם נטייה טבעית לקפיטליזם אני מסכים עם מייקל בכל הנוגע, לכוחות שוק וסינון טבעי, לגבי עיצוב, מקצועות אחרים, מקורות אנרגייה וכו'. אם כך, למתלבטים אם להירשם ללימודי עיצוב, מאז שהתוודעתי למספרים ולמצב האמיתי, חשוב לי ליידע ולהוריד אותם לקרקע עוד לפני הבחירה. לא מדובר רק בשיקול כלכלי, כי גם תחושת פספוס כללית יכולה לצוף אצל סטודנט שמסיים ולא מוצא את עצמו.

  8. 8
    שחר קליין
    יום שישי 01.02.2013, 22:52

    למרות האיחור הלא אופנתי…
    יש הבדל בתפישה בין מוסדות לימוד בישראל ובעולם.
    בישראל לא תקבל שום נתון על מספר הבוגרים המועסקים משום מוסד.
    כשצעיר בעולם (המערבי?) מתעתד ללמוד יש בידיו נתוני השואה בין מוסדות -כולל מידת הצלחת בוגריהם.
    מסיבות מובנות אין לאף אחד חשק לחשוף נתון כזה והשוק "משתמש בכוחותיו"- כלומר ממשיך ללכת ללמוד מקצועות חסרי ביקוש.
    אגב- לפני כחמש שנים נערך ופורסם סקר כזה מטעם התמ"ת.

כאן איזור הקוֹמֶנְטַצְיָה…