The Queen Mary

אוסף של ג'אנק על המדרכה זה תמיד אירוע משמח. כשזה על הפינה של השדרה השניה ורחוב 11 – מדובר כבר בחגיגה.

הצטרפתי לבחור ההודי שנבר בערימת המגזינים של פלייבוי וינטג'. הוא קצת התפדח כשראה אותי, תחב את המגזינים אל בין דפי ספר אמנות כלשהו והסתלק עם מעט השלל שהספיק ללקט. בשלב זה של היום טרם קראתי את תורתו של קארים ראשיד "Design your self"
ומכיוון שכך, הרמתי קופסא נאה וצבעונית שהכילה מודל של ספינה להרכבה והמשכתי הביתה מאושרת. אילו קראתי הייתי יודעת ש:

אסור לצבור חפצים.

את אלה שכבר יש, צריך לסדר בצורה מאורגנת, מפולסת וגרידית. (מלשון גריד, לא גריד).
ואם בכל זאת חשקה נפשך בדבר מה חדש – תוכלי לקנות אותו, אבל רק אחרי שבדקת וביררת – האם יש לחפץ יותר משימוש אחד? והאם תהיי מוכנה לוותר על חפץ אחר תמורתו.
את כל זה למדתי מאוחר יותר כשהייתי בחנות ספרים ועשיתי את הטעות של להרים את הספר הורוד-לבן של האיש הורוד-לבן שחילק את כל החיים לפרקים צבעוניים וברא הוראות-הפעלה-מעוצבות עבור כל רגע ביום. למדתי גם שאסור לרכוש דברים באופן ספונטני. הסעיף האחרון הותיר אותי בבלבול גדול, האם מורה לי המחבר לא לקנות את הספר שלו? הנחתי את הספר בצייתנות חזרה על המדף ויצאתי משם. הדבר הנורא בכל העניין הוא שהעצות של ראשיד ממש טובות. מצויינות אפילו. הדבר הכי נורא זה שאני צריכה להתמודד עם משבר הזהות שנובע מהחשק העז שיש לי לחזור לשם ולקנות את הספר. עכשיו אני צריכה למצוא דרך לעשות את זה בלי להתפדח מהמוכר בחנות. אולי אסתיר אותו בתוך ספר אמנות כלשהו. אני צריכה גם לחשוב למה עוד יוכל לשמש, אולי מעצור לדלת? ומאיזה חפץ איאלץ להיפטר כדי לפנות לו מקום על המדף? התנ"ך?

לספינה לא מצאתי שימוש נוסף. כנראה שגם לא אמצא לעולם את הזמן להרכיב אותה. אז סידרתי אותה באופן מאורגן, מפולס וגרידי.

ספינה להרכבה עצמית

☼ עוד מאת שפרה קורנפלד ← חילוף חומרים

  1. 1
    יום שני 27.06.2011, 15:01

    מזדהה כל כך! ורוצה להמליץ על הסרט "האמנות בזבל" Waste Land

  2. 2
    אהרון קלמן
    יום שני 27.06.2011, 19:38

    משובח!

  3. 3
    אופק אזולאי
    יום שלישי 28.06.2011, 13:48

    בטור הקודם רשמה שפרה שהחפצים מעניקים יציבות והם מעין עוגנים שמוטבעים על העולם בלי תהליך של מטבוליזם. האמנם?
    שפרה מוכיחה כל פעם מחדש את הצורך של הקוסמוס והפרטים הנמצאים בו בהתחדשות מתמדת.האם כך הדבר?
    בניגוד למטבוליזם הטבעי, אין הכרח בלשנות בקביעות את הריהוט, את העיצוב ואת חפצינו האישיים,אבל בכל זאת, שינוי זה מעניק לנו סיפוק,תחושה של התחדשות תאים והרגשה שאנחנו לא עומדים במקום.

  4. 4
    טליה זליגמן
    יום שלישי 28.06.2011, 15:03

    פעם ניסיתי להתמיד בהוצאת משהו מהארון בקנייה של פריט חדש. ואז החוק הוחמר לשני פריטים עבור פריט אחד. אבל זה אף פעם לא באמת עבד…

    הספינה מקסימה. אני אשמח להרכיב אותה אם תרצי :)

  5. 5
    יום שלישי 28.06.2011, 18:03

    …….אז אני לא מתאפקת. תל אחד במחוזותינו קרוי על שמי: "תל נונה" . אני החופרת והנחפרת, מערבבת זמנים ומהויות.
    בעונת חפירות שנייה, 2009, סידרתי את האסופה הקרויה "מטמון אישה". והמטמון הצטבר לסיפור על אשת חיל, סוחרת ולמדנית, עצמאית, עשירה, טווה וצובעת.
    בחריט אחד שלה טמנתי מטבעות, כפתורי בד של סבתי, על חריט אחר חרטתי באותיות פניקיות "שפרא", שכן הימים ימי האח הגדול ושפרה סורגת. אהבתי אותה מאד ואת מעשי ידיה.
    העבודה הוקדשה לה בתוכי, עכשיו זה בחוץ. תודה לך.

    [img]http://untitled.org.il/wp-content/uploads/2011/06/ אורבך, מטמון אישה, 2009-1.jpg[/img]

    [img]http://untitled.org.il/wp-content/uploads/2011/06/ אורבך, פרט מתוך מטמון אישה 2009, חריט שפרא-2.jpg[/img]

  6. 6
    אבנר פינצ'ובר
    יום שלישי 28.06.2011, 18:06

    צחקתי :)

  7. 7
    נעמה מ
    יום רביעי 29.06.2011, 7:52

    http://thingsorganizedneatly.tumblr.com/

    לא יכולתי שלא….

כאן איזור הקוֹמֶנְטַצְיָה…