נקודה באמצע המצח

דן אלון מקס קסל

 

 

 

לא בא לי לכתוב על מעגלים! במקום זה אכתוב על נקודות, שזה כמעט כמו מעגלים, רק עם מטען תרבותי אחר, והרבה פחות שאנטי. שאלו אותי כמה פעמים מה זה הנקודות האלו על הפנים של הדמויות שלי. זה התחיל ב"סיכוי האחרון של סיסיל", הקומיקס הראשון שפרסמתי כספר (והיה פרויקט הגמר שלי בשנקר), והמשיך כמעט ברוב סדרות הציורים שלי. אתמול ירדה התערוכה שלי, מקס קסל, מתלייתה בגלריה P8. הקבוצות שבאו לצפות בתערוכה, וגם הרבה מבקרים רנדומאליים שאלו: "מהן הנקודות שעל הפנים של הדמויות".

אז מהן הנקודות שעל הפנים?

ב"הסיכוי האחרון של סיסיל", הנקודות משחקות תפקיד סיפורי, הן מתארות את מחלתו של סיסיל כמחלת עור מזוויעה ספק אבעבועות ספק חצ'קונים (והמחקר בספריית האוניברסיטה בתל אביב הציע לי אף דברים מזוויעים מכך). בעיניי סיסיל הוא סך הפספוסים של הדברים שהיה יכול להיות לו המחלה לא הייתה משתלטת עליו. דווקא הבעיות המוסריות של "האם לגנוב את השתן של הזקנה" בסיפור לא מעניינות אותי, אם כי הן חשובות בפני עצמן (וזכותו של מי שרוצה להתמקד בהן לעשות זאת). מעניין אותי הממשי – העובדה שהמחלה הזאת השתלטה עליו בגלל האלימות שהפעילו עליו הילדים החזקים ממנו – שמבצבץ על פני הקיום היום יומי שלו, ועוד על הפנים רחמנא לצלן! אין איפה להסתיר את זה (כמו קעקוע תחת חולצה ארוכה).

הממשי (או יותר נכון – הסימן בבשר, שמנכיח את החולשה של האדם אותו אני מתאר מול אותה עובדה שחזקה ממנו, ושקרתה לו דווקא בגלל חוסר האונים שלו) שתוקף את הדמויות חוזר על עצמו גם בתהליך העבודה על הציורים, אם כי הפונקציה של הנקודות כאן היא סמלית ולא סיפורית. הנקודות שעל הפנים הן חדירה של החזק ממך, "האמיתי", ההכרעה הביולוגית (לדוגמה אם מדובר במחלה, כמו שנהוג לכתוב בעיתון "נאבק במחלה קשה") ועוד שהוא זה שחודר לתוך "הסרט שאנחנו חיים בו". במובן הזה אני מתחבר מאד להגות של אחרי הפלת מגדלי התאומים: ההקרנה שוב ושוב של הסצנה (!) של המטוסים מפילים את המגדלים – כמוה להוכיח לעיניים הממאנות להאמין שה"סרט ההוליוודי" חדר לתוך החיים האמיתיים, אך למעשה זה הפוך – החיים האמיתיים חדרו לתוך הסרט ההוליוודי שהאמריקאים חיים בו. לדעתי התפיסה הפשוטה הזו מתמצתת בצורה יפה וחזקה את הדרך שבה אני פוגש את העולם ואני חושב שזה יכול לספק פתח ל"מה לעזאזל הנקודות האלו אומרות".

ולא, אין מצב שאני מתחיל להסביר את הצד הפסיכולוגי של תפיסת העולם הזאת.

 


☼ עוד מאת דן אלון ← בגרות במתמטיקה

ידעתם שבכלל אומרים 'תגובית'?