את שירה שובל

יער

shira-shoval

רקמה על בד כותנה
לפעמים צד שמאל (של הבד) הוא בעצם צד ימין

  1. 1
    שפרה קורנפלד
    יום ראשון 24.04.2011, 12:07

    זה נורא יפה. קצת כמו כתב יד לעומת דפוס. עדיין אפשר לקרוא את הצורה, אבל היא אישית לגמרי עם אלמנטים אקראיים.
    כשסבתא שלי (רוקמת דגולה באמת) לימדה אותי לרקום היא ממש התעקשה שלא אשאיר קשרים גלויים ושלא אקפוץ ממקום למקום כדי שגם הצד הנסתר יהיה יפה ומסודר כמו הקדמי. אם היא היתה רואה את העבודה המקסימה הזאת היא היתה היתה חוטפת שבץ ואז מתיישבת לפרום ולרקום מחדש כי סדר חייב להיעשות.

  2. 2
    שירה שובל
    יום ראשון 24.04.2011, 13:04

    הי שפרה
    כיף לקרוא את תגבותך.
    גם אני חונכתי לרקום עצים יפים ומסודרים.
    פיסת הבד שנוצרה הכילה דימויים ברורים ומאופקים.
    אך כשהפכתי אותה גיליתי שצד "שמאל" של הבד נראה מלא חיים לעומת צד ימין, ה"נכון", שפתאום נראה לי מקובע, משעמם ומנוכר.

    אולי אפשר לראות בזה משהו שמאפיין את החיים של הרבה מאיתנו. הניסיון שלנו להציג צד מאורגן ומושלם כשמאחוריו מתחבא כל הרגש והחוטים הפרומים.
    שירה

  3. 3
    יום ראשון 24.04.2011, 14:53

    עבודה מרטיטה. מעברו של קו התפר.

  4. 4
    יום ראשון 24.04.2011, 15:48

    יפה.די מזכיר את זה:
    [img]http://www.archaeowiki.org/images/thumb/6/63/Gezer_Calendar_Line_Drawing.png/350px-Gezer_Calendar_Line_Drawing.png[/img]

  5. 5
    שירה שובל
    יום שלישי 26.04.2011, 6:40

    קו התפר כקו מתאר.
    קו התפר ככתב סתרים.
    קו התפר במקום עיפרון.
    קו התפר כקו מחשבה.

    תמיד אפשר לפרום.

  6. 6
    יום חמישי 12.12.2013, 17:41

    בעניי יש במראה הזה המון כח ובעיקר תעוזה. אחורי הקלעים כמשל לחיים עצמם..עולים על כל דמיון.

ידעתם שבכלל אומרים 'תגובית'?