סימון שבילים 2

אבל הכי אני אוהבת לעקוב אחר השבילים הנסתרים שחתרו בעצים ובענפים חיפושיות הקליפה.

אלו בעצם מחילות שהחיפושית הנקבה מכרסמת מתחת לקליפה בשביל להטיל בה ביצים. החיפושית בוחרת לעצמה ענף בעץ חולה או מתייבש או מת, ומכרסמת בו את דרכה, בשביל מרכזי וכלפי מעַלָה, כדי שהנסורת המיותרת (זו שהחיפושית אינה אוכלת) תיפול מטה והחוצה ותשאיר מחילה פנויה למעבר. במקומות שונים במחילה תטיל החיפושית את ביציה. הזחלים הבוקעים מן הביצים הקטנטנות מכרסמים את דרכם החוצה והם אלה שמעצבים את השבילים הצדדיים; את היובלים המפותלים היוצאים מן השביל המרכזי – מאם הדרך.

מן הספר מזיקי צמחים בישראל, מאת  צבי אבידֹב, שיצא בהוצאת מאגנס ב-1961, למדתי גם שבישראל נמנו כתריסר סוגים השייכים למשפחה זו של חיפושיות הקליפה.

השבילים המסועפים והמבוכיים הללו מתגלים לעינינו רק כעבור זמן, כאשר הזחלים שהפכו לחיפושיות מעופפות פרחו לדרכם, וקליפת העץ התפוררה וגילתה תחתיה את הגזע המפוסל.

אני זוכרת גזע מפוסל כזה ששימש אותנו כספסל מחוץ לאולם הספורט בבית הספר היסודי בכפר-מל"ל. כולו פיתולי שבילים. כל זמן שישבתי עליו מחכה למורה או מחכה לתורי לקפוץ לגובה או למרחק, יצאתי למסעות בשביליו.

את הענף המצולם כאן, מצאתי בשבת של סוף חודש מרץ, ביער אורנים, ואספתי אלי הביתה כדי שאוכל לשוטט ולתעות בשביליו מתי שאבחר. אפילו עכשיו.

שבילים בענף. צילום: מורן שוב

☼ עוד מאת מורן שוב ← ניתן לה לרוח לבוא

  1. 1
    אבנר פינצ'ובר
    יום שני 18.04.2011, 17:23

    מקסים מורן! הייתה לנו פעם עבודה בבית הספר לארכיטקטורה על מקום ומישהו הביא צילומים של נקיק קטן במדרכה וגם תיאר אותו כך שבדמיון שלו הוא יכול לשהות שם ולהסתובב שם. ממש הזכיר לי. חג שמח אנטייטלד!

  2. 2
    יום שלישי 19.04.2011, 10:53

    הנושא הזה שבחרת, מורן, מעלה בי עוד הקשרים כמו – השבילים היחודיים שיש לכל אחד מאיתנו בכף ידו, השביל הספציפי שאנו מפלסים לעצמנו בחיים- הכל מתקשר להכל מבחינתי (-:
    אוהבת את ההסתכלות דרך זכוכית מגדלת על פלא קטן שמתקיים פה בשקט לידנו – הכוונה היא ליופי שיוצרים שבילי החיפושיות בגזעים – ואנחנו עיוורים מידי ועסוקים מידי כדי להבחין בו!
    תודה על שהערת… חג שמייח

הערה, ביקורת, פרשנות - הכל הולך…