עיצוב מונחה תרבות

כיום אין כמעט בית ללא מקרר, אבל מי כיום יודע כיצד נהגו פעם לשמר אוכל? תרופות יש בכל בית מרקחת, אבל מה לגבי הידע העצום שהיה לאבות אבותינו על צמחי מרפא? כשאני מצחצחת שיניים עם מברשת ומשחה, אני תוהה מה היה פעם, לפני שנים, כפיסי עץ ומים עם עלי מנתה? הרוזמרין שצומח לי בגינה, האם הוא היה השמפו של פעם? אין לי מושג, לצערי. כל הידע העצום הזה אבד.

עיצוב מוצרים חדשים הוא חלק מהעיסוק היומיומי שלי. מחשבות על מוצרים חדשים שמייעלים, משפרים ותורמים לחווית המשתמש מסתובבות בראשי כל הזמן. בעיקר מעסיקות אותי שאלות של התאמת המוצר לצרכי המשתמש ולהעשרת החוויה האישית. זו פעם ראשונה שאני מתחילה לחשוב על תרבות במרכז העיצוב. אני מתחילה להבין כי מאחורי כל מוצר עומד עולם שלם של ידע, שמייצג תרבות, שכדאי ורצוי לשמרה. הייתי רוצה לחשוב על סוג חדש של עיצוב, כזה שמביא עימו חידוש, אך גם מצליח לשמור על אשר קדם לו. אני מכנה כאן את המושג הזה עיצוב מונחה תרבות (Culture led design).

מוצרים מתפתחים בסוג של תהליך אבולוציוני, ועוברים שינויים קטנים, אדפטיביים, כל הזמן. מוצר מתעצב ומקבל את צורתו הסופית תוך כדי שהוא שומר על יחסי זיקה עם סביבתו ועם התרבות שבה הוא מתקיים. כל מוצר מאגד בתוכו את הידע ו"הסיפור התרבותי" שהוביל ליצירה שלו, אבל מרגע שהוא קיים, קשה לשחזר אחורנית את מה שהוביל אליו. בעיצוב בו התרבות היא במרכז נותר חוט מקשר בין העבר לעתיד. אנחנו לא ממציאים את הגלגל מחדש, אנחנו נסמכים על מסורות ומנהגים קדומים, ומשמרים אותם יחד עם מחשבה על יעול וחדשנות.

דוגמא קיימת לעיצוב שמשמר תרבות אפשר למצוא במכשיר האייפון, אותו סקרתי בהרחבה כאן. מסך המגע של האייפון מאפשר דפדוף בין עטיפות התקליטים, ממש כמו חווית הדפדוף באריכי-נגן של פעם. מעבר לשימור חווית המשתמש, נשמר כאן מושג האלבום, מושג אשר הולך ונעלם בעידן מכשירי ההאזנה הדיגיטליים.

הדברים גורמים לי לחשוב שוב על המושג "טכנולוגיה עתירת ידע", שמקבל בהקשר זה מימד נוסף. מחד, הטכנולוגיה נסמכת על גוף שלם של ידע שהוביל ליצירתה. מאידך, מרגע שהמוצר קיים, מתייחסים אליו על חשבון הידע שקדם לו, ולאורך זמן הידע הזה עלול להעלם. בהקשר הזה הטכנולוגיה היא למעשה "טכנולוגיה מסתירת ידע" שאינה מגלה לנו את הסיפור החבוי מאחוריה.

☼ עוד מאת דנה שלזינגר ← עשר שניות

  1. 1
    ויקטור פרוסטיג
    יום שלישי 06.04.2010, 21:02

    דנה, אהבתי מאד את מה שכתבת. בראיה היסטורית עיצוב מוצרים נחשב לתהליך של פתרון בעיות ייצור ושימוש, עיצוב ברמת החומר והמעשה. משם הוא התפתח לעסוק ברמה החברתית, האופנים שבהם אנשים מתנהגים ורק משם הוא מתפתח לעיצוב העוסק גם בתרבות. והיום הוא עומד מול האתגר של הרב-תרבותיות.
    העניין הוא שיש תרבות ויש תרבות. יש את התרבות המודרניסטית הבוחלת במסורת וממציאה את החדש, ומשתמשת במה שאת מכנה בצדק "טכנולוגיה מסתירת ידע". ויש תרבות שמושרש בה הכבוד למה שהיינו, היננו ונהייה, בתרבות כזו גם המימד המוסרי מתעורר, והמעצב עשוי לשאול האם מוסרי ולא רק כדאי לעשות את מה שהוא עושה.

הערה, ביקורת, פרשנות - הכל הולך…