ארור אתה, אוריילי

לפעמים אתה נתקל ביוצר שהורג אותך. פשוט שוחט אותך, ושודד ממך הכל. הוא לא אחד שאתה יודע שתשאב ממנו השראה, הוא לא אחד שדברים שהוא עושה מדברים אליך. אתה רוצה להיות הוא. אתה רוצה לראות דרך העיניים שלו, ולחיות כמוהו, ולהיות זה שדוחף את הידיות בתוך המוח שלו, "להיות ג'ון מלקוביץ'" סטייל. זו קנאה אמיתית וכנה, שנדיר שאני מרגיש, ופעמים רבות היא עושה חשק עצום לקום וליצור. במקביל, היא גורמת לי לרצות לשכב על הרצפה ולצרוח, כמו שהייתי עושה מידי פעם באיזור גיל 3. כי הוא כל כך טוב, לעזאזל.

דיוויד אוריילי הוא הג'ון מלקוביץ' שלי.
התאהבתי בו לגמרי כשראיתי את Please Say Something. עכשיו, כשהוא שחרר לרשת את החדש שלו – The External World, כבר לא נותר הרבה מה לומר. זה מהמקרים הנדירים האלה שתוכן מדיום וטכניקה נפגשים ודוחפים אחד את השני בשיא האלגנטיות על רקע ההיסטוריה של כל אחד מהם, מתערבבים לדבר חדש וחדשני. אני לא מצליח לנסח מילה ביקורתית אחת. אין דבר אחד שהייתי משנה, ואני רוצה לשכב על הרצפה ולצרוח בגלל זה.

ארור אתה, אוריילי. הלואי ותישאר גאון.

מתוך The External World

☼ עוד מאת אמיתי גלעד ← 4 סיבות שבגללן מעצבים צריכים לשחק שח

  1. 1
    יום ראשון 13.02.2011, 22:22

    מותר סתם להשוויץ ולכתוב שפגשתי אותו בפיקטופלזמה בניויורק וראיתי את הסרט (המדהים/עותק נשימה/מעוות/גאוני/מרגש) בהקרנת טרום בכורה עולמית!!! (?)

  2. 2
    טליה זליגמן
    יום ראשון 13.02.2011, 23:45

    בטח שאפשר להשוויץ, ואפילו רצוי. היה פוטו-אופ באירוע? שנראה עדויות? :)

  3. 3
    יום שני 14.02.2011, 0:36

    הכל בראש :)

    אבל הבאתי פוסטר!

    הסרט של אוריילי הוקרן בהפתעה מיוחדת, שעות ספורות לפני שהוא טס להקרנה הרשמית בארץ אחרת (ברלין? לא זוכרת), הוא אפילו לא הופיע בתוכניה.

    http://tour.pictoplasma.com/tour/nyc

    יכול להיות שהזיתי.

  4. 4
    טליה זליגמן
    יום שני 14.02.2011, 9:13

    פוסטר זה נחשב אני חושבת.

  5. 5
    יום שני 14.02.2011, 17:24

    לא הוגן!

  6. 6
    אבנר פינצ'ובר
    יום שלישי 15.02.2011, 0:45

    זה רק לי שהוא מזכיר את אתגר קרת?

  7. 7
    יום שלישי 15.02.2011, 12:22

    אבנר,
    השוואה מעניינת ומפתיעה.
    לא הייתי חושב על זה, אבל אני מבין אותך. יש שם משהו.

  8. 8
    עידן
    יום רביעי 16.02.2011, 14:17

    תודה על ההפניה. סרטון מהמם (במשמעות הלא שחוקה של המילה)

    עשה לי פלשבקים לעבודות של Chris Ware.

  9. Pingback: ארור אתה, אוריילי « reDesign

  10. 9
    יונתן אסולין
    יום ראשון 20.02.2011, 19:32

    תודה, על הגילוי, יפהפה ומטריד ברמה שגורמת לרצות עוד.

  11. 10
    יום רביעי 04.07.2012, 9:35

    ואוו איזו שפה.. מדהים

אולי יש לך משהו להגיד בעניין…