1. 1
    יום ראשון 23.01.2011, 17:58

    אהבתי. וזה יותר מעניין גם כהמשך לאנשים העטופים – http://untitled.org.il/?p=4252#1
    ?

  2. 2
    אבנר פינצ'ובר
    יום ראשון 23.01.2011, 18:37

    טימור, איזה דיוק! משום מה זה מזכיר לי את השואה, אבל גם משהו מאד ישראלי, ואיזו תשישות של האדם הפוסט-פוסטמודרני.

  3. 3
    יום ראשון 23.01.2011, 19:02

    יופי של דמויות. לכל אחד יש סיפור משלו. וכולם 'רגע לםני…'. אני התלהבתי.:)

  4. 4
    יום ראשון 23.01.2011, 19:34

    יובל, אין קשר בין 2 העבודות אבל נחמד למצוא הקשרים תת הכרתיים :)
    ־
    אבנר, הרישום התרשם אחרי ביקור בגרמניה (בלי מחשבות על השואה). המממממ.
    ־
    לילך, תודה.

  5. 5
    אבנר פינצ'ובר
    יום ראשון 23.01.2011, 23:18

    את יודעת מה, יש בו גם משהו אירופאי. וזה די שולל את זה שאמרתי שיש בו משהו ישראלי, אבל לא לגמרי. כאילו משהו באילו שנופלים הוא ישראלי, ומשהו בעמידה של האנשים בשורה הוא אירופאי.
    אבל מעניין אותי ה"המממממ" שלך… את באמת חושבת שיש קשר תת-מודע?

  6. 6
    יום ראשון 23.01.2011, 23:55

    ההמהום הוא על העל הרצון להפריד את גרמניה (ברלין) שאני כל כך אוהבת, מהעבר המכוער שלה.

כל תגובה מקרבת את הגאולה…