דברים שלמדתי

לאחרונה קיבלתי (מתנה מעצמי) ספר שנקרא "101 דברים שלמדתי בבית ספר לארכיטקטורה" (10.36 $ באמזון). מדובר בספרון שנכתב כנראה מתוך מטרה להיות ספר מתנה מהורים מבולבלים לסטודנטים מבולבלים לא פחות לארכיטקטורה והספיק מאז להוליד אחריו סדרה שלמה, שכוללת גם 101 דברים שלמדתי בבי"ס לאופנה, לקולנוע, לבישול וכו'. מדובר בספרון חביב ולא רציני מדי שמעוצב בצורה המזכירה קצת ספר סקיצות של סטודנט. למה אי אפשר למצוא סטודנט לאדריכלות בלי ספר סקיצות אבל קשה מאד למצוא אדריכל שעדיין משתמש בו (ולא כאוגדן לפתקים)? שאלה טובה, אבל אני גולש.
בקיצור, לאורך 100 ומשהו עמודים מתוארים טיפים קצרים ורסיסי מידע שאמורים לעזור לסטודנטים צעירים ולסכם את הידע אותו הם צפויים לרכוש במהלך 5 שנות לימודיהם האקדמיים. ה"דברים" אותם למד המחבר בפקולטה לאדריכלות מכסים נושאים שונים: החל במיומנויות גרפיות, דרך אנקדוטות של היסטוריה ותאוריה אדריכלית, גישות שונות לפיתוח קונספט וצורה ועד טיפים בסגנון "מקם את יציאות החירום בשלבים מוקדמים של תהליך תכנון המבנה". זה לא צחוק, אני ממליץ על זה בחום.

קצת בהמשך לדיונים שהתפתחו כאן אודות מה בוחרים ללמד אותנו במסגרות הרשמיות ואיך עושים זאת, הרשיתי לעצמי לשקוע קצת בפנטזיות מרטי מקפליי ולהרהר מה היה קורה אם כל הידע הנפלא הזה היה נופל בחלקי כבר בשנה א' של הלימודים?

ככה מתלבש אדריכל (עוד משהו שלא מלמדים בבי"ס, אבל כולם יודעים)

ובכן, אפשר להשאיר את הדלוריאן בחניה. אם אני מתעקש לפנטז בצורה ריאלית, אז כנראה שהספר הזה לא היה עוזר לי יותר מדי, אולי אפילו להפך. אמנם הוא כתוב בשפה פשוטה ומלווה באיורים סימפטיים אבל עדיין אני בספק אם אני כסטודנט צעיר הייתי מבין את הנקודות שהוא מנסה להעביר, ברמה שבאמת הייתה משפרת את התוצר האדריכלי שלי. "קומפוזיציה", "חלל" ו"מקום" הם כולם מושגים שאפשר ללמוד את ההגדרה שלהם (ואפילו להתווכח על זה שאין להם הגדרה אחת) ועדיין לא להבין אותם. בשביל זה צריך להתנסות, גם בתכנון מעשי וגם בהיכרות עם תקדימים. ולא, זה שעזרת לדודה שלך לתכנן את השיפוץ באמבטיה לא נופל לאף אחת מהקטגוריות האלה. יש עוד דברים ש"למדתי בבי"ס לאדריכלות" (האמיתי, לא הספר) שאי אפשר ללמוד מספרים, גם אם זה כתוב בהם. לדוגמא, עד שלא אכלת חצץ בסטודיו, לא יעזור לך לקרוא ש"הדבר הכי חשוב להוציא מסטודיו הוא תהליך עבודה משופר ולא רק פרוייקט טוב".

אני חושב שמה שהפריע לי במיוחד בספר הזה, הוא שהוא לא מפריד בין "מידע" (נניח ציטוט של רוברט ונטורי) לבין ההבנה – או אם תרצו "ידע"- שמתגבשים לאורך זמן כאשר מעמידים את המידע הזה במבחן הניסיון (נניח בלאס וגאס). אז עם כל הצער, אני הייתי מוסיף לרשימה משהו בסגנון "רשימות טיפים הן משהו נחמד למגזינים ובלוגים, אבל אל תצפה ללמוד מהן משהו משמעותי".

ורק עוד הערה אחת, בגלל ש"למדתי בבית ספר" שכל ביקורת שלילית צריכה לכלול גם משהו חיובי, אחרת לא קולטים אותה:  הטיפ הראשון בספר-"איך משרטטים קו" הוא מעולה והייתי שמח אם מישהו היה מסביר לי אותו לפני ששרפתי על זה כמה שנים והמון דפי סקיצה. אז אל תזרקו את המספר של דוק בראון עדיין.

☼ עוד מאת יובל אצקסון ← שריפה על פי התקן

  1. 1
    סבטה
    יום חמישי 20.01.2011, 22:55

    מעניין ביותר..
    גם אני במהלך הסיום של הלימודים חשבתי לעצמי לכתוב ספר של טיפים לסטודנט המתחיל , וכדאי שיסתובב לו בשנה א' ויקל עליהם את החיים,
    ואז התחלתי לחשוב- למה בעצם לי לא עשו משהו כזה, מפה לשם, הרעיון נזנח, מעצם העובדה שצריך להשקיע בזה זמן, וגם שלא בטוח שיבינו אותי.
    אבל אם חושבים על זה לעומק אולי באמת היה אפשר לעשות מזה ביזנס קטן..

  2. 2
    יום שישי 21.01.2011, 0:37

    היי סבטה,
    אני לא בטוח אם יש כאן ביזנס גדול. אני מרגיש לפעמים ש"רשימות הטיפים" האלה הן מגרש חניה לאגו של אנשי מקצוע שמרגישים שהם יודעים כל כך הרבה שחבל שאף אחד לא ישמע את זה…
    זה נהיה באמת עצוב כשזה פוגש את חוסר הבטחון של טרום-סטודנטים ושם גם נולדת "תעשיית טיפים" שאפשר לכלול בה מכינות לעיצוב, ספרי הכנה, קורסים להכנת תיקי עבודות וכד'

  3. 3
    יום שישי 21.01.2011, 0:56

    מעניין שאתה מזכיר מגרש חניה – לפי דעתי קיים ביקוש לקובץ טיפים למתכנן המתחיל של מבני טיפול ברכבים. אני בפירוש חושב שאפשר לקצץ משמעותית בעקומות הלמידה של אדריכלים שלא מכירים מושגים כמו פלנג'ות וטורקים, ודווקא בנישות התמחות כאלה שבהן יש מחסור בתיעוד ניתן לשפר את מצב הידע המקצועי. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בתכנון בישראל – אני אישית מכיר שני מדריכי תכנון מוסכים ואחד בגרמנית, אבל לך תתחיל לתרגם מושגים כמו Konfüchter לעברית (מזל שלמדתי בפרייבורג), וזה בדיוק מה שמשאיר אותנו מאחור. בקיצור, עלית על נקודה חשובה, אבל עכשיו צריך למנף אותה לעשיה קונקרטית.

    נ.ב.
    הייתי לוקח בחשבון קבצי טיפים גם לנישות נוספות כמו מטבחים בפרט ומתחמי הסעדה מרובי צרכנים בכלל.

  4. 4
    סבטה
    יום שישי 21.01.2011, 13:37

    אני כנראה יותר התכוונתי לטיפים פרקטיים איך להשתלב יותר בלימודים בקלות..טיפים כמו איזה דבק לקנות, ואיזה קורסים לקחת ואיזה לא לקחת..ומאיזה מנחים להמנע..איזה פרוייקטים לא לעשות, לגבי טיפים מקצועיים יותר אני די הייתי נמנעת מקטלוג מושלם של איך לעשות דברים כמו נוייפרט, אבל בהחלט משהו בסיסי כזה שאוגד לתוכו טיפים של פוושופ, ואוטוקד וסקצ'אפ שלומדים על הדרך, ולוקח המון זמן עד שלומדים את זה, ופשוט להנחיל לכלל. אני בטוחה שהיו כאלה לפני שעשו את זה, אבל אולי לא משהו מאוגד בצורה מאורגנת…
    או איך לחפש דברים בספרייה בטכניון בקטלוגים, ובספרים, נראה די פשוט- אבל שיהיה בספר אחד לסטודנט המתחיל..

  5. 5
    אורית
    יום שישי 21.01.2011, 13:51

    אז… איך מציירים קו ? :)

  6. 6
    יום שישי 21.01.2011, 13:57

    שלום דלתון, תודה על התגובה, למרות שאני לא בטוח שירדתי לסוף דעתך.
    סבטה – אני מסכים איתך שיש הרבה מידע שיכול להקל על החיים הקשים של הסטודנט המתחיל, וחלק ממנו באמת מאוגד בספר שהזכרתי. אבל באופן מהותי, אסור שנשכח שאנחנו מדברים על חינוך לאדריכלות ולא למלצרות וש"טיפים" זה לא קוריקולום. שום דבר מהדברים שהזכרת לא ממש ישפר את איכות הפרוייקטים הלימודיים או המעשיים בתחום.
    ואם כבר מדברים על טיפים שלא באמת עוזרים אבל נחמד להכיר – הנה "101 דברים שלא למדתי בב"יס לאדריכלות".
    http://www.archdaily.com/93786/the-indicator-101-things-i-didn%E2%80%99t-learn-in-architecture-school/

  7. 7
    יום שישי 21.01.2011, 22:56

    המהות באדריכלות (ובכל סוג של ביטוי אמנותי) מסתכמת בסופו של דבר בפרשנות, כך שלא משנה אם מדובר ב"ידע", "מידע" או "הבנה" – אם הספר היה נותן את הפרשנות למאמר של ונטורי אזי כבר מזמן היינו יוצאים מתחום ה"טיפ" וכנראה גם ששם הספר היה משתנה..
    ועוד בענין שמו של הספר, "דברים שלמדתי" לא אומר בהכרח "דברים שאני מעונין ללמד את הבאים אחריי"… או במלים אחרות, אולי עדיף לקרוא את הספר דווקא ממרומי שנה חמישית (והלאה) כדי להנות מהאנקדוטות שהוא מציע ולבדוק אם יש משהו אחד לפחות שעשינו כמו שצריך…

  8. 8
    אורית
    יום שישי 21.01.2011, 23:01

    לא למדתי אדריכלות מעולם, אבל אני באופן אוטומטי תמיד חושדת בספרים במתכונת הנ"ל (X דברים ש…). זה מראש מריח לי כאילו לא הולכים להכנס שם לפרטים, אלא לתת ראשי תיבות. ראי תיבות בד"כ מדברים לאנשים שיודעים על מה מדובר, בעוד קשה מאוד להבין מהם רעיון עמוק יותר שישאר גם אחרי הקריאה במידה ולא ידעתי על מה מדובר מלכתחילה.
    .
    לא הייתי שמה ספרים של "X דברים ש…" בקטגוריה לימודית, אלא יותר כהשלמה או אפילו כקריאה בדיעבד.

  9. 9
    יום שבת 22.01.2011, 12:45

    טל – אני לא מסכים שכל המהות באדריכלות היא תוצאה של פרשנות. בלי ספק קיימות בתחום הזה מהויות קונקרטיות שלא נובעות מפרשנות או קריאה סובייקטיבית, אבל זה כבר דיון אחר לגמרי. כמובן וכפי שציינת בעצמך, אם הדיון הזה היה מתנהל על גבי הספר אז הוא היה רחוק מלהיות ספר טיפים.

    אורית –
    לגבי "איך משרטטים קו" ע"פ "101 דברים":
    "…
    1. מתחילים ומסיימים כל קו בנקודת דגש.
    2. קווים בפינות צריכים לחצות זה את זה.
    3. להמנע מחלוקת הקו למקטעים חופפים.
    …"

    האמת שעכשיו גם הטיפ הזה נשמע לי קצת כמו "מתחילים בכל הכח ולאט לאט מגבירים…". אין מה לעשות – טיפים מתפקדים יותר כדרך להפגין ידע והרבה פחות כאמצעי להעברתו למישהו אחר. זה מתחבר גם למה ששתיכן אומרות על הקריאה בדיעבד – אם אני לא מפגין את הידע בעצמי לפחות אני יכול לבדוק אם "התקבלתי למועדון"…

הערה, ביקורת, פרשנות - הכל הולך…