נרקיס ניצח את מיקרוסופט, הייתכן שאנחנו יצאנו מופסדים?

איזה כיף! צבי נרקיס, מעצב האותיות האגדי ניצח בתביעה שלו נגד תאגיד הענק חסר הרחמים מיקרוסופט. נרקיס (שנפטר לאחרונה) יחד עם נציגי עזבונו של אליהו קורן תבעו את מיקרוסופט על ששילבה במערכת ההפעלה חלונות את נרקיסים וקורן, שנים מהפונטים החשובים בעברית מודרנית. מיקרוסופט עשתה שימוש בפונטים ללא שום פיצוי למעצבים ואני לא אכנס בכלל לכל סוגיית הפונט אריאל שקשה שלא להודות שהוא גרסה רעה של נרקיס תם חדש (אגב, זו דרכה של מיקרוסופט, אריאל האנגלית הוא הזנייה של הלווטיקה האלמותי).

אז כשנודע לי שמיקרוסופט הפסידה בתביעה, שמחתי. בינתיים הם ישלמו רק 50,000 ש"ח לכיסוי הוצאות התביעה, אבל ישנם תשלומים בדרך. אבל אז המשכתי לקרוא וגיליתי כמה נתונים מדאיגים. מסתבר ש

"השופט עופר גרוסקופף קיבל את טענתם וקבע כי גופנים זכאים להגנה מכוח דיני זכויות היוצרים ולא מכוח דיני המדגמים."

מה משמעות הדבר? המשמעות היא שגופנים חשובים שעוצבו באמצע המאה הקודמת והיו מהותיים בהחייאת השפה העברית יהיו חסומים לשימוש ע"י קוראי וכותבי השפה. יתרה מזאת, אני חושש שפרויקטים חשובים של החייאה (revival) של גופנים גם הם עלולים להפוך לשנויים במחלוקת מבחינה חוקית, שכן נגזר מקביעת השופט שגם גופנים נשכחים מוגנים ע"י אותם זכויות יוצרים.

לפני כשני עשורים כשמיקרוסופט ומונוטייפ יצרו דיגיטציה של הגופנים מן הראוי היה שיתאמו את הדבר עם היוצרים המקוריים שהיו בזמנו עדיין מעצבים פעילים וישכרו את שירותיהם כיועצים בתשלום. הדבר היה משפר את איכות הדיגיטציה וגם מכבד את היוצרים. אבל הם בחרו שלא לעשות זאת. מיקרוסופט ידועה כתאגיד חסר רחמים וגם במקרה זה סגנון הפעולה שלה מעורר סלידה. אבל בנוגע לתביעה, אני נוטה להאמין בקייס שלהם. מן הראוי שגופנים יפלו תחת ההגדרה החוקית של מדגם (15 שנה מיום הרישום), לא תחת זכויות יוצרים (50-70 שנה ממות היוצר). גופנים הם אבני בניין למילים, משפטים, שפה כתובה… הם ניזונים מהיסטוריה של התפתחות הכתב ומזינים אותו. אני מאמין שמעצבי גופנים ראויים לקבל שכר ראוי על פועלם, אבל לא במחיר נעילה של המרחב היצירתי.

אני חושש שהנצחון של מעצבי העבר הוא ההפסד של מעצבי וקוראי העתיד. אני אשמח לשמוע מה אתם חושבים.

☼ עוד מאת מושון זר אביב ← על שפה, חדשנות ושמרנות

  1. 1
    יום שלישי 12.10.2010, 22:00

    נשמע טוב. אם לא תהיה לנו ברירה – נצטרך לפתוח את העיניים ולהתחיל להשתמש באותיות חדשות ומאתגרות. לא נוכל לברוח אל המחוזות הנעימים והמוכרים של האותיות הקלאסיות ונצטרך לרכוש יותר ולהשתמש בפונטים איכותיים (לא בכאלה שנמכרים "על המשקל").

    אני רוחש כבוד גדול לאותיות הקלאסיות ואני אפילו מתרגש מהם בכל פעם מחדש, אבל יכול להיות שהשופט עשה לכולנו טובה שהוא סגר לנו את הדלת והשאיר אותנו בחוץ כך שלא תהיה לנו ברירה אלא לצאת ולהכיר את הטיפוגרפיה העברית ה"חדשה".

    אולי זה מה שיגרום לפריחה והתקדמות משמעותית בתחום הטיפוגרפיה העברית. לפחות בכל מה שנוגע לאותיות לקריאה – זה כל כך חסר פה.

  2. 2
    יום שלישי 12.10.2010, 22:54

    אני לא חסיד גדול של התפיסה שזכויות יוצרים הם המניע ליצירה. לא במוזיקה, לא בכתיבה וגם לא בטיפוגרפיה. בספר שלי ולפי הנסיון שלי, למעשה ההיפך הוא הנכון. אני כמוך בעד יצירה חדשה, עם דגשים חדשים שפונים לכיוון העתיד ולא נתקעים בעבר, אבל אני חושש ש"לקדם" תרבות מקומית דרך בתי המשפט זו רעה חולה שעושה יותר נזק מתועלת.

    אבל אני מעריך את האופטימיות שלך :)

  3. Pingback: Tweets that mention this

  4. 3
    יום רביעי 13.10.2010, 10:41

    פונטים – קבצי מחשב למעשה – עוברים בקלות מיד ליד ומחברה לחברה, עוברים דיגיטציות המשנות אותם ומתמזלגים לגרסאות שונות, חלקן מספק ומתקבל על הדעת, וחלקן עושה עוול לפונט המקורי ואינו ראוי לשימוש. באופן זה דומה השתלשלות זו לדרך שבה תוכנות קוד-פתוח עוברות שינויים – למשל מערכת ההפעלה Linux.
    למרגלות פרויקט לינוקס עומד לינוס טורבאלדס, אדם צנוע שביקש לשפר את מערכת ההפעלה המוגבלת שיצר – ובכך הפך אותה למוסד. טורבאלדס היה מודע לכך שהוא משחרר את הפרויקט לעולם, ושם יתהפך וישתנה.
    אי אפשר לכפות מודעות כזו על יוצרים, בטח שלא בדרך משפטית – טוב מאוד שנרקיס (או עזבונו) ניצח את מיקרוסופט. עכשיו האחריות עוברת לידיהם של היוצרים, והבחינה צריכה להיות של רשיונות השימוש וההפצה – ולא של זכות היוצרים שהיא עניין עקרוני וחשוב.

  5. 4
    יום חמישי 14.10.2010, 10:02

    קישור לדיון בטייפופיל בנושא הפסיקה:
    http://typophile.com/node/75064

  6. 5
    חנן רוזנטל
    יום שני 18.10.2010, 8:48

    שלום מושון ותודה על נקודת המבט שלך.
    ההוכחה העיקרית נגד נקודתך היא השימוש הרב באריאל, אות שהועתקה מנרקיס חדש (לא תם). האותיות מעוותות מספיק והריווח זה זוועה. משתמשים כי זה חינם…
    חבל שסבא לא פה לראות שניצח :-)

  7. 6
    יום שני 18.10.2010, 15:34

    חנן, תודה על התגובה ועל התיקון. אכן חבל שסבא שלך לא כאן כדי להנות מהנצחון.
    אני עם זאת חושב שהשימוש באריאל הוא הוכחה לעמדתי. החסימה של מרחב העיצוב הטיפוגרפי ע"י זכויות יוצרים אינה מונעת מחיקויים רעים להתקיים, להיפך, היא מעודדת אותם. אני חושב שאם אריאל לא היתה הזניה אלא דיגיטציה מדויקת של נרקיס חדש בליווי צמוד של סבא שלך, היינו נמצאים במקום טוב יותר היום. אבל מערך זכויות היוצרים מעודד חיקויים מגונים ומחוסרי אתיקה מקצועית, בזמן שמרחב פתוח יותר היה מאפשר תחלופה בריאה יותר של השראה ורעיונות. כזו שמשמרת גופנים כנכסי תרבות שלנו ולא מדרבנת תאגידים כמו מיקרוסופט לדרוס את אותה יצירה ע"י שטיפת השוק בחיקויים זולים.

  8. 7
    יום ראשון 24.10.2010, 12:36

    תודה למאיר על הקישור לדיון בטייפופיל. מאוד מעניין לקרוא שם את דבריו של ברוך גורקין, יוצר "אריאל" העברי. מסתבר מדבריו שמייקרוסופט לא היתה קשורה לפיתוח של הפונטים העבריים של מונוטייפ, אלא דווקא אפל!

    Interestingly, one of the plaintiffs in the current case – Zvika Rozenberg – was consulting Apple on the development of the Hebrew fonts [Apple was intimately involved in the process, while Microsoft licensed the already existing font] and was involved during my Arial creation process.

    מה שפחות מפתיע בדברים האלו הוא שרוזנברג עומד משני צידי המתרס: סייע לעשות את "אריאל" – אות מועתקת, עליה מיקרוסופט נתבעו בזמנו, וכיום הוא התובע את מיקרוסופט על שימוש בנרקיסים ובקורן…

  9. 8
    Adva shva
    יום ראשון 31.03.2013, 23:47

    שאלה: מתי החל השימוש במחשבים בארץ בעברית בגופן "אריאל?" אשמח לכל התייחסות.

    בתודה ובברכה, אדוה (אפשר גם להגיב למייל שלי בבקשה)

כל תגובה מקרבת את הגאולה…