ללא כותרת, ברלין, יוני 2010

berlin2010 - דוד עדיקא
  1. 1
    אבנר פינצ'ובר
    יום שני 04.10.2010, 14:54

    מצמרר.

  2. 2
    עפר כהנא
    יום שלישי 05.10.2010, 9:41

    מה מצמרר?

  3. 3
    אבנר פינצ'ובר
    יום רביעי 06.10.2010, 16:20

    Neues Deutschland = גרמניה החדשה.
    עבור גרמנים, ללא ספק, המושג הזה ייתכן. למעשה, אי אפשר בלעדיו. עבורי (דור שלישי) – אי אפשר איתו. הפער בהקשר למושג הזה, הוא שמצמרר (כמובן שיש בתמונה עוד אלמנטים פואטיים קונוטטיביים: המושג של "בניין משרדים". השימוש המודע בש"ל. השמש.)

    רק אבהיר שאין לי שום דבר נגד גרמנים או גרמניה. זה פשוט קשה מאד עבורי לבקר בגרמניה ולתקשר עם גרמנים. אני מעריך את העבודה שנעשית בגרמניה על הנצחה ולימוד מן השואה – אין ספק שזו האומה שעושה זאת באינטנסיביות הרבה ביותר. ויצויין שהם עושים זאת בניגוד לאומות אחרות (לדג' שוויץ) שמורידות מעצמן את רוב רובה של האחריות.

    אבל – דור שלישי זה דור שלישי – ולשמוע גרמנית זה קשה (על אף שאני דובר אותה), לתקשר עם בני דורי שהם נכדים של נאצים או של בני דור הנאצים זה קשה…

    זו התמונה האישית שלי על גרמניה החדשה, שיצרה את הצמרמורת עם תמונתו של דוד.

  4. 4
    צלם בעצמי
    יום ראשון 12.12.2010, 7:50

    בכל מקרה, התמונה מצולמת ברשלנות.

  5. 5
    אבנר פינצ'ובר
    יום שני 13.12.2010, 13:39

    איפה הרשלנות?

  6. 6
    עפר כהנא
    יום שני 13.12.2010, 14:21

    גם אני לא מזהה פה רשלנות.
    אבנר, אני דור שני. אמא שלי ומשפחתה ברחו מגרמניה אחרי שסבי כבר היה תקופה במחנה ריכוז ושוחרר בדרך נס בניגוד לקרובים ומכרים רבים. אבל לא אצלי וגם לא אצל אמא שלי מופיעה צמרמורת בהקשר הגרמני. אני אוהב את השפה שנשמעת לי חמימה וביתית, כשבקרתי בגרמניה הרגשתי שייך, היה נדמה לי שאני רואה את סבתא שלי בכל פינה, והגרמנים שאני מכיר הם ייצורים אינטיליגנטיים, נדיבים ולבביים מאוד.
    ואני גם מזדהה ומעריך את הניסיון האמיתי שלהם ליצור גרמניה חדשה, כי איך אפשר לחיות, להתפתח וליצור אחרת?

  7. 7
    אבנר פינצ'ובר
    יום שני 13.12.2010, 15:09

    עפר – נכון, אי אפשר אחרת, אבל אותי זה משאיר מאד מאד מרוחק אף על פי כן.

  8. 8
    צלם בעצמי
    יום שבת 18.12.2010, 14:08

    מי שלא רואה את הקומפוזיציה הרשלנית, את הליכלוך בשמיים, את חוסר ההתייחסות למבנה עצמו- לא מבין כלום בצילום, אלא בדיבור על צילום. בדיוק כמו שהאמנות בארץ נראית. הרבה דיבורים, אפס תוצאות.
    במקום שהאמנים יהיו הצלמים הטובים ביותר, הם פשוט בינוניים במקרה הטוב, וכאן זה ממש לא מקרה טוב. יש התמקדות במסר הכתוב, תוך הזנחת כל פרמטר צילומי. לכו לראות איך גורסקי מצלם בניין כדי להבין עד כמה הצילום הזה עלוב.

  9. 9
    אבנר פינצ'ובר
    יום ראשון 19.12.2010, 15:27

    מה קשה לך? שגורסקי מצלם מבנים פרונטאלית וכאן יש שימוש ב-Dutch Angle? תיאוריה של קולנוע וצילום גורסת כי ב-Dutch Angle נעשה שימוש כדי להבליט את חוסר הנוחות הפסיכולוגית בה הנושא הצילומי נמצא. אמצעי אמנותי לגיטימי, לא?
    ולגבי הלכלוך בשמים – אולי גם הוא שם כאמצעי אמנותי ולא סתם במקרה? הרי קל היה להוריד הרבה ממנו במעט מאד פוטושופ, נכון? אז למה הוא הושאר? אולי בכוונה? אולי "שמים מלוכלכים" בפואטיקה שלהם הם חלק ממה שהצלם רצה להעביר אליך?
    חוסר התייחסות למבנה עצמו? תראה את הניצוצות הקטנים של האור שנופלים בצד הימני למעלה ואת הקשת הרחבה מאד של האפורים לכל גובה המבנה, ואיך הוא מחשיך למטה. איפה חוסר ההתייחסות?
    אני נוטה במיוחד להגיד את הדברים מתוך הכירות עם העבודה של דוד עדיקא שמאופיינת בד"כ בהקפדה טכנית גבוהה ביותר.
    "לכו לראות איך גורסקי מצלם בניין"? מאיפה לך שלא הלכנו/למדנו כבר? מה זאת ההתנשאות הזאת?

  10. 10
    צלם בעצמי
    יום שני 27.12.2010, 10:08

    …המרק מוגש בקופסת פלסטיק. כוונת השף היא לקשר בין העולם המנוכר והסינטטי לבין המנה. הליכלוך הצף על פני המרק יוצר תחושה פסיכולוגית של ניכור.
    שים לב לפטרוזיליה הקצוצה המרוכזת בפינה התחתונה של הקופסה. היא מסמלת את הצפיפות האורבנית, והכמיהה אל הטבע. כמות המלח המוגזמת עד כדי בחילה הינה מחאה על גסיסתו של ים המלח.
    המנה פושרת כדי לסמל את הבינוניות המערבית, והמזלג המאובק המונח ליד הקופסה מתכתב עם עברו של השף, אשר גדל במושב מתפורר בדרום.

    בתיאבון!

אולי יש לך משהו להגיד בעניין…