כולם עובדים אצלי

כן, כן, גם אתם שקוראים את הפוסט הזה עובדים אצלי. וההוא? ההוא שעשה "לייק"? גם הוא עובד אצלי. וההיא שכתבה תגובה שנונה? גם היא כמובן עובדת אצלי. וההוא שהגיב לתגובה? שקוף שגם הוא עובד אצלי.

דוחה, לא?

באתר של משרד התעשייה והמסחר נכתב באיפוק רב כי המשרד "פועל להחדיר למודעות הציבור את החשיבות של קניית תוצרת מקומית, הן מבחינת יצירת מקומות עבודה והן מבחינת החדרת גאווה לאומית בקניה מתעשייה מקומית". נשמע סביר, לא? בסך הכול מדובר בהגברת המודעות לקשר בין צריכה של תוצרת מקומית לבין שימור ויצירת מקומות תעסוקה. מטרה משותפת שהיא בעלת הצדקה כלכלית ואקולוגית. מטרה שמצריכה מעט תשומת לב צרכנית וקצת מחויבות חברתית.

על הנייר, מטרה סבירה ובריף הגיוני.

והתוצאה? קמפיין דוחה ואגרסיבי בו דמויות גבריות בעלות קול עבה ואינטונציה מחוספסת של קצין חימוש ביחידת שדה יורות משפטים כמו: "ההיא? עובדת אצלי" ו"את רואה את ההוא? גם הוא עובד אצלי". כל זה כדי להעביר את המסר הפשוט שכאשר אנחנו קונים תוצרת מקומית אנחנו תורמים לשימור מקומות עבודה יצרניים, תוך דאגה עקיפה לעצמנו כמועסקים פוטנציאליים בעתיד.

התוצאה ממחישה עד כמה ערכים כמו דאגה לאחר ומחויבות חברתית לרווחתו נתפסים בעיני המפרסם כמסרים תלושים ומופשטים שאין סיכוי שהקהל הישראלי יקבל אותם בלי שייארזו עבורו בעטיפה אנוכית ומצ'ואיסטית מרשרשת. המסר שעובר הוא שרק אם ישכנעו את הישראלי שהוא המרכז ובמרכז, שכל זה עבורו ולא עבור אף אחד אחר, שכולם עובדים בשבילו והוא לא פראייר של אף אחד – רק אז, אולי, תתעורר בו תחושת אחריות ציבורית, מחויבות קהילתית ודאגה לאחרים.

פרדוקס, לא?

☼ עוד מאת מירב פרץ ← להדפיס את המדפסת

  1. 1
    אורית
    יום שלישי 28.09.2010, 13:24

    דווקא מצאתי את הקמפיין הזה נהדר.
    רואה אותו כמו שימוש בקריקטורות להעברת מסר. לטעמי הוא עובד מצויין, מעביר את המסר בפשטות וגם זכיר מאוד.

  2. 2
    עמוס
    יום שלישי 28.09.2010, 14:04

    זה אחלה קמפיין, לא מבין למה את מלינה. קראתי את התגובה לפני (של אורית) ואני דווקא מסכים איתה.
    הוא משתמש בקריקטורה-סטריאוטיפ, ומכוון אליך. הוא מסכם את הישראליות ומכוון ישר אליה. לא מתיימר ולא מתחנף ולא מתייפיף

  3. 3
    יום שלישי 28.09.2010, 14:13

    אני עם מירב.
    מטרידה אותי ההרגשה שלפרסומת כח השפעה כל כך גדול עליי – שלא בא לי לקנות תוצרת ישראלית, רק בגלל הפרסומת האגרסיבית (רק לא לתרום לסטטיסטיקות על הצלחת הקמפיין).
    Dislike.

  4. 4
    טליה זליגמן
    יום שלישי 28.09.2010, 15:35

    טימור – אני איתך לגמרי ועם מירב גם. לא מזמן דיברנו על העובדה שהרי פרסומת כבר לא יכולה לדבר את הדבר עצמו. תמיד היא צריכה ללכת מסביב ולנסות לספר סיפור ורק בסוף נדע אם זאת פרסומת לחברת סלולר או לחברת ביטוח.
    אבל הסיפור שנבחר כאן הוא לא קריקטורה אלא משהו שבהחלט בוחר להדגיש את החלק האגוצנטרי ולא את הערך עצמו. אין שום פסול בלהגיד – לקנות לוקאלי זה טוב לחברה ולסביבה. זה די פשוט.

    מירב, תודה על המחשבה.

  5. 5
    יום שלישי 28.09.2010, 18:21

    עוד פרסומת סרת טעם מפס הייצור הבלתי נדלה של לפ"מ. אם היתה לנו תוכנית מקבילה ל-Daily Show, המשרד הזה היה ה-Fox News שלה.

  6. 6
    מירב פרץ
    יום שלישי 28.09.2010, 19:39

    טליה, כמעט חסכת לי את הצורך להגיב. הרתיעה שלי מהקמפיין אכן נובעת מהצורך של המפרסם לעטוף מסר פשוט והגיוני בהרבה שכבות של איפור והסוואה. מעבר לזה. גם אם הייתי מקבלת בדוחק את הצורך ללכת מסביב ולספר סיפור עדיין קשה לי עם העמדה המרכזית והפריביליגית, המובנת מאליה כמעט, של גברים במרכז הפרסומות ככאלו אשר אחרים ואחרות, זקנות וילדים, כולם עובדים בשבילם, וכאמור, הם עצמם לא פראיירים של אף אחד.
    ברדיו זה בוטה יותר – שומעים את השחקן מסביר לדמות נשית – את רואה? ההוא עובד אצלי, וכו'. אני מציעה תרגיל קטן הפוך – האם אפשר לדמיין את הקמפיין הזה אותו דבר בדיוק רק מדוקלם מפיהן של שחקניות נשים שמסבירות לגברים איך כולם עובדים אצלן?

  7. 7
    שפרה קורנפלד
    יום שלישי 28.09.2010, 19:58

    או הפוך ככה-
    שאותו גבר מסתובב ברחוב ומתייחס לכולם כמו הבוסים שלו- כי הוא עובד אצלם…

  8. 8
    מירב פרץ
    יום שלישי 28.09.2010, 20:05

    יפה שפרה. על האפשרות הזאת לא חשבתי.
    להצעה שלך יכולה להיות תופעת לוואי מהפכנית – ישראלים יפתחו תודעת שירות…

  9. 9
    אורית
    יום שלישי 28.09.2010, 20:23

    אההה מירב – אני מבקשת לא להסחף למדע בדיוני :)

  10. 10
    מירי דהאן
    יום רביעי 29.09.2010, 6:34

    בלי קשר לפרסומת, זה הזכיר לי רשימה של עלי מוהר על איך הוא חי כמו לורד אנגלי בתל אביב. יש לו צוות נהגים שנענים לקריאתו כשהוא מרים את היד, מלצר ושפים שעומדים לרשותו וכו'.

    בלי קשר לפרסומת אני יותר ויותר רואה ומרגישה שכולנו יצור אחד גדול, species', כולנו קשורים זה לזה וערבים זה לזה לטוב ולרע (כולנו, האנשים, ובמעגל הבא גם בעלי החיים, צמחים ומשאבים).

  11. 11
    יום רביעי 29.09.2010, 8:09

    זו לא הפרסומת היחידה שהולכת על הכיון של "אתה בעל הבית". יש הרגשה שהמסר הזה של – אתה הבוס, אתה בעל הבית, כל זה שלך, זה המסר העונתי.
    עוד דוגמאות – הבחור שעולה על הבמה ומכין לעצמו סנדביץ' באמצע ההצגה…. זוכרים למה הפרסומת? נדמה לי שלמפעל הפיס. משהו כמו "מרגיש בבית? זה נכון, קנית כרטיס הגרלה, אז למעשה התאטרון הוא שלך, וכולם שם… עובדים בשבילך!".
    ואפילו הפרסומת האחרונה של הלוטו/טוטו יש בה מסר כזה. זו עם הכדורים המגעילים והבלתי מובנים. מה המסר? אחרי שתזכה בנו – כולללללם יעבדו בשבילך, בעל הבית של הדירה, הבוס שלך, והמורה מבית הספר.

  12. 12
    עמוס
    יום רביעי 29.09.2010, 8:57

    זה הקטע, אתה משלם משכורת לכולם, מפרנס את הארץ, ולא לאנשים מחוץ.

  13. 13
    יום רביעי 29.09.2010, 15:12

    העלית נקודה מעניינת. כמי שלא מכירה את הפרסומת, רק שומעת אותה ברדיו, אני מרשה לעצמי להגיב מעמדת שמיעה בלבד.
    מה שאת מנסה לומר הוא נכון קיים ושריר, אלא שהבעיה לטעמי אינה של המפרסמים, המכוונים למכנה המשותף הכי נמוך של האדם הממוצע או ה"ישראלי הטיפוסי". והאמת, מה לעשות כואבת. את כביכול נעלבת בשמם של אלה שלא יבינו מה את אומרת כשתסבירי שהם לא במרכז העולם. את מגינה בדיוק על אלה שעוטים על עצמם טונות של שכבות ואיפור כדי להסתיר את עצמם לעצמם. ועם כל הכבוד לך, את הרי לא יושבת בקהל היעד של המפרסם – עלייך הוא סומך שאת לא צריכה שיעבירו לך מסר בפרסומת, את אינטיליגנטית מספיק כדי לדעת לבד שתוצרת מקומית משבחת ומפרה את הכלכלה.
    לי יותר מפריעה העובדה שהמפרסמים והעומדים מאחורי הסיסמאות לא באמת עומדים במסר שהם מנסים למכור לעמך.
    ואחת בקטנה לסיום: אם התשדיר היה עם נשים במקום עם גברים זה אפילו היה יותר מעליב. גם הנסיון להרים איזה דגל פמיניסטי כזה או אחר היה סופג ריקושטים מכל כיוון אפשרי

  14. 14
    אייל
    יום רביעי 29.09.2010, 16:44

    רק פה ראיתי את את הפרסומת,בד"כ אני שומע אותך ברדיו ,והאמת, נגעל ומתעצבן,מדמיין את הארס הזה, שזה עובדצ'לי וזאת עובדתצלי ,בוס גדול.
    אבל אם חושבים על זה, למי באמת פונה הפרסומת? אם לא לאלו שחיים לפי הבלינג בלינג??
    לאלו שצרכנות היא הכרח כלפי חוץ ולא צורך שימושי, אז לפחות שירגישו גברים ויקנו תוצרת מקומית.
    מה שבאמת מעניין אותי זה מה נעשה בשטח.

  15. 15
    אבנר פינצ'ובר
    יום חמישי 30.09.2010, 10:44

    גועל נפש של פרסומת שמכוונת, יסלחו לי כל שומעי, לצד מכוער ביותר של קהל היעד. קהל יעד שיודע להתנהג יפה אבל יודע לחשוב מגעיל, קהל יעד שנתון יותר מדי למי שפורט על מיתריו ובעל פחות מדי חוט שדרה מוסרי משל עצמו.

  16. 16
    מירב פרץ
    יום חמישי 30.09.2010, 21:29

    תודה לכל המגיבים והמגיבות על התגובות המעניינות, הרגישות והאיכפתיות. בעולם של טוקבקים ירודים אפשר לומר שהקוראים/כותבים והכותבים/קוראים של אנטייטלד בהחלט שמים את ה-ד' בדיון.

  17. 17
    עפר כהנא
    יום שישי 01.10.2010, 12:58

    מירב, את כותבת: "באתר של משרד התעשייה והמסחר נכתב באיפוק רב כי המשרד 'פועל להחדיר למודעות הציבור את החשיבות של קניית תוצרת מקומית, הן מבחינת יצירת מקומות עבודה והן מבחינת החדרת גאווה לאומית בקניה מתעשייה מקומית'. נשמע סביר, לא?".
    אז זהו, שלא. מי נתן למשרד המסחר והתעשיה את הזכות להחדיר למודעות שלי דברים? למה זה כל כך מובן מאליו נסיונות החדירה האלה?
    זה התפקיד של משרד התעשיה והמסחר ליצור מקומות עבודה ראויים ומכובדים, לא שלי. זה התפקיד של המשרד לתמוך בתעשיה מקומית, במחקר וכו' כדי שייצרו כאן מוצרים איכותיים ששווה לקנות אותם, לא שלי. אותי לימדו שיש שוק חופשי ותחרות, אז מה פתאום מנפנפים לי עכשיו בגאווה לאומית? אני בכלל עוכר ישראל. זה לא אותו משרד שמאשר את העסקתם של אלפי מהגרי עבודה ואחר כך תומך בגירוש ילדיהם?
    אתה רואה את הילד הזה? אבא שלו עבד אצלי במשכורת רעב ובלי ביטוח בריאות ועכשיו הוא מגורש.
    חוץ מזה, מסכים איתך לגמרי, פרסומת שובינסטית גסה.

  18. 18
    עפר כהנא
    יום שישי 01.10.2010, 13:29

    ועוד משהו.
    שמעתי שאת מדי הצבא מייצרים בסין, וגם את הדגלים ליום העצמאות. אני חושש שאם נבדוק טוב נגלה שגופים ציבוריים רבים עושים את הרכישות שלהם איפה שהכי זול.

  19. 19
    יום שישי 01.10.2010, 17:29

    אם הם רק היו משנים את המילה אצלי ל-בשבילי.. הקמפיין היה נראה ונשמע אחרת.
    שלא לדבר על האופציה שאותו גבר-גבר שלכאורה כולם אצלו בכיס, היה יכול לומר – ומחר, אני עובד בשבילם, אבל בצורה שנונה כמובן.
    אכן קמפיין מרגיז שמזכיר בין השאר את הישראלי המטייל בחו"ל, שגם שם אגב כולם עובדים אצלו כנראה.

  20. 20
    איציק רנרט
    יום שבת 02.10.2010, 19:43

    התגובות כבר אמרו כמעט הכל. אוסיף רק נקודה אחת- אני לא מוצא שום סיבה לקנות כחול לבן. העדפותי הצרכניות מסרבות להיות מולאמות. בעצם- גם אני. הקמפיין הזה אגרסיבי ולאומני, וכמו כל גל הפטריוטיות החדשה של השנים האחרונות, מוכיח שוב שפטריוטיות היא מפלטו של הטעם הרע.

  21. 21
    יום ראשון 03.10.2010, 11:10

    איציק,
    אני דווקא בעד העדפה של תוצרת מקומית מכמה סיבות (כמובן ש"החדרת גאווה לאומית בקניה מתעשייה מקומית" איננה אחת מהן). הראשונה היא השיקול הסביבתי – עדיפות לצריכה של תוצרת מקומית שגודלה או יוצרה קרוב ככל הניתן למקום הצריכה, כדי לחסוך את ההובלה הארוכה והמזהמת (בסופר ליד הבית שלי מוכרים לפעמים תפוחי עץ שהמדבקה עליהם מעידה שהם מיובאים מניו זילנד. ניו זילנד!!).
    הסיבה השנייה היא שיש ערך לשימור מסורת ותרבות של ייצור מקומי ולדוגמא אני מצרפת לינק לשיטת הסימון הצרפתית AOC שמעידה כי מקורם של יינות וגבינות הוא מאיזורי גידול מסוימים. השיטה הזו קיימת בעוד מדינות אירופאיות והיא מעודדת שימור של מסורות חקלאיות ותעשייתיות.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Appellation_d%27Origine_Contr%C3%B4l%C3%A9e

  22. 22
    עפר כהנא
    יום ראשון 03.10.2010, 11:36

    היי מירב,
    במדינת מהגרים צעירה כמו ישראל היחידים שיש להם 'מסורת ותרבות של ייצור מקומי' זה הפלסטינים. ביום שמשרד המסחר והתעשייה יצא בקמפיין לתמיכה בהם, אני אתלה דגל ישראל על החלון.
    בכלל, המושג "מקומי" הוא מאוד מאוד טעון ולא מובן מאליו.

  23. 23
    יום ראשון 03.10.2010, 11:46

    אני חשבתי על צפת, ועל המסורת של ייצור הגבינות שם ואיך אפשר לסמן AOC על גבינות של המאירי למשל. ברור שמשרד המסחר והתעשייה מתכוון לדבר אחד ואני מוציאה מתוכו דבר אחר, אבל אני רואה פה הזדמנות לדבר על דברים שקשורים לתרבות של צריכה שבדרך כלל אין להם מקום או במה

  24. 24
    יום ראשון 03.10.2010, 11:57

    המשך – וכמובן גם לצאת נגד הדרך שכל זה מתווך דרך הקמפיין.
    הרי על הנייר המשרד אחראי על רווחתם של כל התושבים והתושבות, גם הערבים. הבחירה בקמפיין להציב במרכז גבר יהודי שכולם עובדים בשבילו מבהירה לרווחתו של מי דואגים יותר.

  25. 25
    עפר כהנא
    יום ראשון 03.10.2010, 12:09

    בגדול אני בעד אבל איכשהו תמיד מסתננת לתוך הדיבור על המקומי והמסורתי איזו נימה לאומנית, גם בצרפת. אולי אני חוטא בהכללה גסה אבל יש לי תחושה שלא תמצאי בין תושבי הכפרים יצרני הגבינות בצרפת הרבה כאלה המחזיקים בעמדות אוניברסליות.
    לתמיכה בייצור מקומי.

  26. 26
    יום ראשון 03.10.2010, 12:27

    זה נכון. עדיין אני מתעקשת לחשוב על מקום גם כמונח תיאורטי אבל גם כאזור גיאוגרפי סמוך למקום מגוריי ממנו אני רוצה לצרוך מזון וחפצים שיוצרו ונסחרו בתנאים הוגנים, וטולטלו בדרכים מעט ככל האפשר. אפשר לשרבב לדברים נימה לאומנית שובינסטית (כפי שעושה בהצלחה גדולה הקמפיין) ואפשר גם לבחון אותם ממקום שהוא חף ככל הניתן מהמטענים האלה לטובת איכות של מזון, מסחר, תנאי עבודה, תנאי גידול של חיות משק, ועוד.
    חייתי במשך שנה באחת ממדינות האיחוד והתרשמתי שם שקנייה בסופר הפכה ממש להפגנת עמדה פוליטית. ברגע שאתה בוחר בין מוצרים מסחר הוגן (קפה, שוקולד וכו) לבין מוצרים זהים, זולים יותר, שאינם מסומנים, ברור לך שאתה עושה בחירה מוסרית.

  27. 27
    מירי דהאן
    יום ראשון 03.10.2010, 20:30

    מסכימה עם מירב. אם שמים בצד את החיבור הלאומני, כל השאר אכן מומלץ. אני מנסה ליישם את זה אפילו ברמה הכי מקומית. לקנות ספרי לימוד בחנות הקטנה ביישוב שלי ולא ביישוב הסמוך. לקנות בחנויות עצמאיות, במידת האפשר, במקום ברשתות (זה יותר קשה ליישום). כמה שפחות הובלות – ככה יותר טוב. כמה שיותר משרות לאנשים – ככה יותר טוב.
    ועוד מחשבה שעולה לי לראש בהקשר הזה: אם ניתן ללאומנות לנכס הכל – את השירים, את הנופים, את החיבור למקום – מה יישאר לנו?

  28. 28
    נירה ר
    יום ראשון 03.10.2010, 23:58

    עוד משהו קטן לגבי הפרסומת המגעילה: אף אחד מהעובדים'צלי שמפורטים בפרסומת לא מיועד להחלפה ע"י עובד זר! לא יביאו מצילים, נהגי אוטובוס, קריניות מסין. אף אחד מהם משרתו לא לא מאויימת עי עובד זר.
    גם לא ניתן לבחירתנו -המאזינים האומללים – לרכוש את שירותיו בסין.
    האם נוכל לקנות יותר או להעדיף את צריכת מה שהמציל/קריינית/נהג אוטובוס מייצרים?
    איך יש בזה עידוד לרכישת תוצרת הארץ או העסקת ישראלי – ממש לא מובן.
    בפשטות, זה בזבוז כספי ציבור שערוריתי (שמן הסתם בגללו משרדי ממשלה אחרים קונים מדים בסין).

  29. 29
    עפר כהנא
    יום שני 04.10.2010, 11:28

    מירב, מירי. זה ממש מעניין אותי, האם אפשר באמת להפריד את המושג "מקום" מהמטען הפוליטי שלו?
    בעיני, הפוליטי נובע מהעובדה שבני אדם חיים ביחד במרחב (במקום) משותף. השאלה היא איפה המרחב, מה הגבולות שלו, מי רואה אותו ומגדיר אותו, מי לוקח חלק בהחלטות המשותפות ומי לא, את מי סופרים ואת מי לא. סביב התשובות לשאלות האלה מתנהל כל הזמן משא ומתן, הרבה פעמים מאבק, הרבה פעמים מאבק אלים. זה נכון בכל העולם ובמיוחד כאן, במקום המסוכסך והמורכב שאנחנו חולקים.
    ואפילו אם הצלחתי להגדיר מה זה "מקומי" בשבילי, האם לקנות מוצרים יקרים אבל "מקומיים" זו לא פריבילגיה למי שיכול להרשות לעצמו?

  30. 30
    עפר כהנא
    יום שני 04.10.2010, 12:13

    ועוד שאלה: אני מבין איך המודעות למקומי משפיעה על הרגלי הצריכה. אבל איך זה משפיע על העשייה שלנו כמעצבים / אמנים / ארכיטקטים…?

תגיד/י את זה…