כילד חלמתי להיות שחקן כדורסל בליגת האן.בי.איי – רציתי להיות כמו מייקל ג'ורדן. בכלל, אפשר לומר שהיו לי הרבה חלומות. רציתי להיות: וטרינר, שף, מוזיקאי, חקלאי, אינדיאני, רובין הוד, נזיר בודהיסטי או בלש.

איך לעזאזל הפכתי למעצב גרפי? כיצד ויתרתי על החלום שלי לרוץ ביער ולצוד דובים לטובת ישיבה פאסיבית-אינטנסיבית מול המחשב?

בכנות ברוטלית אני מוכרח להכיר בעובדות – עיצוב הוא מקצוע שטחי. לפעמים אני מרגיש כמו לא יותר מאיש מכירות. ואני שונא למכור. שונא לחשוב על עצמי בתור הלינק האחרון שדוחף לעולם את כל הזבל שהייתי מעדיף שייפסיקו לייצר. אני כבר לא מסוגל להגיד את צמד המילים "אסטרטגיה מיתוגית". לא מסוגל. ושמישהו יגיד לי בכנות למה אנחנו צריכים עוד רשת אופנה, והאם לא הסתדרנו לפני שהשתלטו עלינו הרשתות החברתיות האלה?

אני מסתתר מאחורי האסתטיקה ומאחורי הקונספט, אבל בעצמי לא קונה את האשליות האלה שאני מנסה למכור הלאה. אני מבטיח לעצמי בכל פעם מחדש שזה הגיג האחרון שלי ואחרי זה אני חוזר למוטב. אבל… כמו בכל סרט גנגסטרים טוב, גם אני נלכדתי במעגל הקסמים הזה.

בכל בוקר, אני קם ונשבע לעצמי שזה יהיה הפרויקט האחרון שלי בהחלט. כשאסיים, אקום מהמחשב ולא אחזור אליו לעולם. ממחר אני מקדיש את עצמי לגינה שלי, לחברים ולחתולים. אני חוזר לצלם, לבשל, לשחק כדורסל ולרוץ. פונה לכיוון חדש – פותח מאפיה אורגנית קטנה וקורא לה שדה־תירס. אולי אפילו עובר לחיות בהימלאיה ומגדל שם שדה־תירס. או אורז. או מה שזה לא יהיה שמגדלים בהרים נטולי ה־wi-fi.

מדי פעם אני ממש מצליח להתנתק מכל רשת העיצוב הזאת, אבל אז – במקום הסיפוק בשינוי שאני חולם עליו – מתגלה ריק גדול. זה כבר חלק גדול ממני ואני עמוק מידי בתוך זה.

אומרים ש־80 אחוז מהאסירים המשוחררים יחזרו לבצע פשיעה בתוך פחות משנה. שודד כספות מיומן מגשים את עצמו – מה לעשות – על־ידי פריצה לכספות. הוא צריך את האדרנלין שקיים בידיעה שהוא עלול להיתפס. למרות שהוא יכול להסתפק בעבודה לגיטימית כפורץ ברב־בריח, הוא מוכרח להוכיח בפעם האחרונה לעצמו, ולעולם, שאין פורץ טוב ממנו.

מייקל ג'ורדן נהג לומר, שלפני כל משחק שהוא משחק, הוא משוכנע שבסוף המשחק הזה הוא יפרוש. הגישה הזאת הביאה אותו לשחק בכל פעם את המשחק הכי טוב שלו. אצלי הפעם זה סופי – אני מתחיל עוד פרויקט אחרון ודי. ואחריו רק תירס.

☼ עוד מאת אברהם קורנפלד ← עבודה פיסית

  1. 1
    יום שני 13.09.2010, 19:45

    קצת קשה לי לחשוב כל כך על הקצה. אני חושב שיש המון משמעות במקצוע שלנו, אם בוחרים את הפרוייקטים. אם אתה מרגיש שיש משהו ריקני בעיצוב ומיתוג לגורמים כלכליים, יש בזה קצת אמת. מדובר במיזמים שעיקרם להרוויח כסף, ולצורך מטרה זו ינצלו כל טכניקה ליצירת תשומת לב ושכנוע לקניה. אבל בשבילי, מה שגורם לי לעבוד גם על פרוייקטים שאני פחות אוהב (והיו כאלה), הוא הרעיון כי העבודה הפחות טובה תומכת בעבודות שאני כן אוהב – התעסקות בטיפוגרפיה, יצירת אמנות ועיצוב למטרות אמנות ואמנים המכבדים אותי ושהקשר ביננו מפרה, ומידי פעם גם מחאה פוליטית. עיצוב יכול להשפיע – המון. לטובה או לרעה, זו הבחירה שלנו והרציונליזציה שאנו בוחרים.

    אני גם אמן, והעבודה בעיצוב תמיד נותנת לי חומרים לעבוד עליהם. התופעה החדשה של מעצב-אמן נותנת לי סוג של במה לעסוק באמצעים גרפיים על מנת ליצור מסר אמנותי, ושני התחומים מתערבבים אחד בשני.

  2. 2
    שפרה קורנפלד
    יום שני 13.09.2010, 21:07

    תמיד טענתי שהמעצב הכי טוב הוא זה שלא מעצב דבר :)

  3. 3
    יום שלישי 14.09.2010, 1:02

    ♥♥♥
    בסוף אנחנו נגדל מלא תירס, אתה עוד תראה.

    יא מייקל ג'ורדון שכמותך :)

  4. 4
    נעמה מ
    יום שלישי 14.09.2010, 9:02
  5. 5
    יום שלישי 14.09.2010, 11:12

    מעולה! אני מצטרפת לגידול החתולים :)

  6. 6
    עפר כהנא
    יום שלישי 14.09.2010, 11:47

    אנחנו הנבטנו זרעים של תירס מתיאלנד שגדל יפה בערוגה אבל הניב קלחים מצומקים ובלתי אכילים.
    מעצב הוא מתרגם. אם הוא עסוק בתרגום דו"חות שנתיים זה סכנת נפשות, אבל עם הוא מתמודד עם טקסטים טובים זה עשוי להיות עונג צרוף. תבחר יותר טוב את האנשים שאתה עובד איתם ואת הנושאים שאתה עוסק בהם, והחיים שלך ישתנו.
    חוץ מזה, מאפיה אורגנית קטנה שקוראים לה שדה-תירס נשמע סבבה.

  7. 7
    שפרה קורנפלד
    יום שלישי 14.09.2010, 14:38

    עפר, מאוד מוצא חן בעיני הרעיון של המעצב כמתרגם. אף פעם לא חשבתי על זה ככה.
    ואברהם- קראתי שוב את רשימת העיסוקים שחלמת עליהם כילד. אתה יודע מה? אולי האתגר הוא באמת להיות רובין הוד. למצוא איך אתה גונב מהפרוייקטים של ה"פרנסה" גם משהו קטן בשביל הנשמה.

  8. 8
    עפר כהנא
    יום שלישי 14.09.2010, 14:58

    [img]http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/3/39/Fairbanks_Robin_Hood_standing_by_wall_w_sword.jpg[/img]

  9. 9
    איציק רנרט
    יום שלישי 14.09.2010, 21:09

    לא חשוב מה אתה עושה, חשוב איך אתה עושה אותו,למה, ולאילו מטרות.
    טוב- אני בעצמי לא לגמרי קונה את זה- אבל חלקית כן.
    וחוץ מזה כל המקצועות בעולם מבאסים.

  10. 10
    יום רביעי 15.09.2010, 23:43

    חלק מהעניין הוא לדעת לסנן לקוחות, כך נראה לי. אבל אולי זה תמים מצידי…

  11. 11
    יום חמישי 16.09.2010, 10:26

    אני מניח שעם הזמן אני צריך למצוא את המשבצת שלי בתוך העולם הזה. זה לא פשוט.
    תודה על העידוד וקבוצת התמיכה :) כנראה שהייתי צריך את זה.

  12. 12
    אודי
    יום חמישי 16.09.2010, 14:42

    אברהם למה לפנטז ? מה מונע ממך לממש את החלומות במקביל ? אם כבר הבנת שעשיה או יצירה עושים לך טוב, אז אין תחום שלא תוכל להתממש בו.
    אני לא מקדש טוטליות- זה תמיד משעמם ולרוב האישיות הופכת לאישיות חד ממדית. לכן מה באמת הבעיה ? אפשר גם וגם, ואפשר גם להמציא את עצמך מחדש ואפשר גם לזייף במודעות מלאה
    it is a show time :) העיקר ליהנות קצת

  13. 13
    שמרית אלקנתי
    יום שישי 17.09.2010, 11:35

    אוף, איציק, אני ממש מסכימה איתך ואז אתה אומר שאתה לא באמת קונה את זה?? נראה לי שאנחנו יכולים להיות מעצבים רוק-סטארס (לדוגמה..) כמו שאנחנו יכולים להיות מגדלי תירס רוס-סטארס, או לפחות זה מה שאני רוצה להאמין.

  14. 14
    מעין
    יום שבת 09.10.2010, 9:30

    אני בטוחה שהמאפייה האורגנית תהיה ממותגת להפליא

  15. 15
    אפי גן
    יום ראשון 02.11.2014, 12:56

    חלומות…

    ויש כאלו שויתרו עליהם.. ואתה אפילו לא יודע כמה רבים הם סביבך. גם מאפיה, גם גינה, גם חתוילם גם לשחות בים.. ואללה- אתה כבר שווה המון אופציות עתידיות.

ידעתם שבכלל אומרים 'תגובית'?