זכויות יוצרים, איקונות תרבות וחוש הומור בריטי

אני מנויה על רשימת תפוצה נחמדה בשם UK-Design של מעצבים מבריטניה. זו רשימת תפוצה עם תעבורה דלילה יחסית. רוב ההודעות הן של הצעות עבודה או התייעצות לגבי פורטפוליו של משתמשי הרשימה. בימים האחרונים הרשימה התעוררה לחיים בעקבות הודעה עם הכותרת המשעשעת "עמוד הלוגו של גוגל למכירה?" וזו לשון ההודעה (בתרגום חופשי שלי):

"שלום לחברי הרשימה,

אשמח לדעת אם למישהו מכם יש איש קשר בחברת גוגל כדי שנוכל לברר פרטים על קניה או השכרה של הלוגו של גוגל למשך יום. יש לנו ארוע בינלאומי מיוחד בקרוב ונרצה להשתמש בעיצוב של העמוד הראשי.

בתודה,
<…>
"

ההודעה התמימה הזו סחטה כל כך הרבה תגובות, החל מ-

"הזוי!"

ועד ל-

"אני יכול להשכיר לך לסוף השבוע, האם תרצי לקנות גם את גשר לונדון?"

כשהרוחות קצת נרגעו התברר כי ההודעה נשלחה ברצינות וכי מדובר בבקשה פשוטה לשימוש בעיצוב שיש עליו זכויות יוצרים. פעולה שנעשית מדי יום בעולם העיצוב. מדוע אם כן ההודעה זכתה לתגובות כה נסערות?

שרשרת התגובות של חברי הרשימה חשפו, בעיני, את מעמדה של גוגל כאיקונת־תרבות. הלוגו של גוגל אינו סתם עוד לוגו. מבחינה תרבותית הוא שווה בערכו לגשר לונדון או מגדל הביג בן. הלוגו של גוגל כבר אינו שייך למעצב שעיצב אותו, אלא לכולנו. לכל מי שגוגל עבורו הוא חלק בלתי נפרד מן הנוף הנשקף יום יום מחלונו.

טודל-פיפ!

☼ עוד מאת דנה שלזינגר ← מיחזור דיגיטלי

  1. 1
    יום ראשון 11.07.2010, 8:28

    לייק

  2. 2
    איילת פנחסי
    יום שני 12.07.2010, 21:22

    בהחלט נחמד :)
    אני חושבת שככה מתייחסים לכל מותג-על בשנותיו הראשונות. סוג של יראת קודש, או לפחות יראת כבוד.

  3. 3
    יום שני 12.07.2010, 21:52

    איילת – יש בזה משהו. אולי מתקשר לכל דיוני החינוך באנטייטלד בכך שיש צורך לחנך את הלקוחות שלנו (בניגוד לאינטרס שלנו) להפסיק עם יראת הכבוד הזאת. מן חינוך ביקורתי שכזה, משהו ברמת בתי הספר, איזה מערך על קפיטליזם, מרקסיזם וגילגוליהם המאוחרים בעידן הגלובליזציה.
    מתוך הנחה שאי אפשר לחיות בעידן הצריכה בלי לבער קצת את הבערות שמאפשרת לקפיטליזם לשלוט בנו כ"כ טוב.

  4. 4
    איילת פנחסי
    יום שני 12.07.2010, 23:04

    לגמרי מסכימה איתך.
    יש צורך דחוף לחנך לביקורתיות.
    השורש הוא לחנך לחינוך- לידע, לרצון לדעת ולהעמיק.
    לדעתי כל פיסת חוויה מידעית/ אמנותית מעשירה את האוכלוסיה וגורמת לה, בין השאר להיות פחות נשלטת ע"י הקפיטליזם.
    ולסיום- מלים צורמות:
    —-
    אל נבקש הכל לדעת
    אל נסתקרן לגבי המחר
    יש לפעמים שסיבה לא נודעת
    יש לפעמים שנסתר הדבר

    יש דברים נסתרים
    לא נבין לא נדע
    נעשה גם דברים
    שנראים בלי סיבה
    לא צריך כל דבר
    לחקור ולשאול
    לפעמים גם מותר
    לא לדעת הכל

  5. 5
    יום שבת 07.08.2010, 9:12

    משעשע!

הערה, ביקורת, פרשנות - הכל הולך…