אנטי-חומר במיתוג

במשך שנים חייתי תחת האשלייה שתפקידי בחיים כמעצבת הוא לייצר עיצוב מעודן, למצוא את התרבותי והחכם בכל פרויקט – לצקת משמעות חדשה לתוך המוצר, להבריק בהחלטות מפתיעות שמוציאות דברים מהקשרם. לאחרונה אני מוצאת שיש איזו חכמה בהיעדר עיצוב, ואני לא מתכוונת לנון דיזיין המוכר שכולנו סוגדים לו. במיתוג מבוסס נון דיזיין יש איזה זיכוך ותמצות של תכונות האופי של המותג למספר החלטות פשוטות- צבע, פונט, צורה- המטרה היא להגיד דבר אחד מובהק באמצעים פשוטים.
היעדר עיצוב או אנטי-חומר, הוא מצב צבירה שונה. מצב של ואקום אישיותי, של ריק קונספטואלי, המאפשר למותג לשרוד חתך רחב ככל הניתן של קהל יעד. לנו המעצבים יש נטייה מיידית לצקצק בלשון ולהגיד נו את זה הכי קל לעשות, אבל אז ניגשים לעשות את זה ומגלים שזה סיפור אחר. דוקא משום שאנו מורגלים לחשוב קודם כל על מה אנחנו רוצים לשדר, על מה המסר או האמירה בעיצוב, אתגר כזה הוא קשה מכפי הנדמה.

לאחרונה השיקה חברת ברנד פור יו ליין מוצרים כללי שעונה לשם הפילוסופי "המותג". אין דבר שהליין לא מכסה – החל מסבון וכלה בפתיתים. אין הרבה מה לצפות מהם להצטיין בעיצוב אנין טעם או בפרסומת שלוחשת את המידע. במשך 15 שניות בהיתי ביצירה הפוסט מודרנית שמפרסמת את הליין. הסרתי את המחסומים ונתתי לזה לעבוד עליי. בכל זאת יש איזו אירוניה פנימית בבחירת השם של הליין – "המותג". כמעט כמו אמירה ארס פואטית בחר האסטרטג השיווקי לקרוא לילד בשמו. עיקר העניין הוא לוגוטייפ די מכוער- שימוש באפקטים זולים של תלת מימד וניחוח של חבילת פונטים זולה.

מעניין שלא מדובר בנסיון לייצר לוק מלוקק א-לה ״סנו מקסימה״ או לוק גברי הארד סיילי א-לה ״מחסני חשמל״. אין לוק כי אין מהות, אין תכונות ואין רגשות, ובכל זאת יש משהו. משהו שמאפשר לחיה הזאת להתקיים בין העולמות – העיצוב מתחמק מכל הגדרה ועדיין מצליח לשדר משהו. אמין, בגובה עיניים, פשוט ורחב היקף. הוא אינו נשי מידי או גברי מידי, אינו ישראלי בדיוק כפי שאינו חו״לי, לא פודי ולא הייטקי, לא מריח ולא מסריח. מעניין שאפשר להגיד יותר דברים על מה שהעיצוב אינו משדר, מאשר על מה כן. כלומר אישיותו מוגדרת על דרך השלילה, היא בנויה מסה״כ הדברים שאינה.

בעיצוב כזה יש מינימום סיכון ונזק. השיקול הכלכלי פה מובן.  ובאמת, לקוחות אוהבים את האנטי-חומר משום שהוא לא מחייב בשום צורה, אין בו פוליטיקה. בעידן שופע מסרים מכל עבר, יש איזו נחת בעיצוב נטול מיניות. באופן אירוני עיצוב כזה בולט החוצה, דוקא משום שאינו מתאמץ כל כך להיות ולשדר. כך לפעמים התבוננות באריזת סבון של לייף מעוררת עונג רב יותר מאריזה של בושם יוקרתי מעוצב בקפידה.

היעדר העיצוב לא בלעדי לרשתות הפארם או לליינים רחבים כמו "המותג" – הוא מתקיים בעוד תחומים בארץ וגם בחו״ל, הוא מתפשט במקביל לתופעה ההפוכה של חזרה למסורת ולסיגנון כבד, שהיא לכאורה יותר טרנדית בקרב מעצבים. אני נהנת להתבונן באנטי-חומר ולחשוב מה הייתי עושה אחרת ? אני לא בטוחה למה, אולי בגלל המחשבה שכל המוסיף גורע, אולי בגלל איזה שובע כללי מעיצוב מאומץ, אבל הרבה פעמים אני מובלת לתשובה אחת : לא הייתי משנה דבר.

כל האיכות של מותג מוביל

☼ עוד מאת נורית קוניאק ← טריטוריה נעימה

  1. 1
    יום חמישי 01.07.2010, 15:59

    [img]http://www.hameavrer.com/blog/wp-content/uploads/2010/02/logo_osem-soffi_b.jpg[/img]
    [img]http://www.netonews.co.il/var/2211/199413-%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%99%D7%A9.jpg[/img]
    המשך –>

  2. 2
    יום חמישי 01.07.2010, 16:25

    < — המשך
    פוסט יפה קונספטואלית. במקרה של "המותג", לפחות בצבעים, נראה לי שרוקדים פה על תווים מוכרים ולא על ריק. אשמח מאד לגלות מותגים אחרים שמקיימים וואקום קונוטטיבי מוחלט.

    ובאשר לקופי ב"המותג" – ראו איך התחצף הקופירייטר מעבר לשם – הוא גם כולל את השם בסלוגן! (כל האיכות של _מותג_ מוביל).

  3. 3
    אמן סודי
    יום שבת 03.07.2010, 14:46

    מזכיר לי את הפרוייקט הנהדר של "nothing" – http://cafe.mouse.co.il/post/1527519/

  4. 4
    יום שבת 03.07.2010, 17:14

    מה שמזכיר כמובן את "לא במשרד" של החמישייה:
    http://www.youtube.com/watch?v=o6oQdJQnKQo

    כבר לא קשור לאנטי-חומר במיתוג, אבל "nothing" סחף אותי אסוציאטיבית.. סליחה על הגלישה, הייתי חייב :)

  5. 5
    הדס
    יום ראשון 04.07.2010, 11:04

    אולי גם זו דוגמא טובה לאנטי חומר במיתוג
    http://i811.photobucket.com/albums/zz33/dasa1942/image001.jpg

  6. 6
    יום ראשון 04.07.2010, 14:53

    נראה לי שבינתיים "nothing" הכי מתקרב… "המותג" בעיני כן יושב על יסודות של אסם/רשתות זולות וג. יפית יושב על הוורוד ועל הפונט האייטיזי. עושה רושם שלמצוא משהו נטול חומר ממש תהיה משימה קשה ביותר, וגם ב-nothing כמובן זה יושב על כל מיני עיצובי מיקרוסופט/סגנון חלונות 7 כזה. הערכה שלי שתמיד תהיה קונוטציה – אלא אם כן זה באמת פורץ דרך. אולי במותגים מתחילת ימי המיתוג (אמצע-סוף המאה ה-19) יהיה אפשר למצוא "אל-חומר", אבל גם הוא לא יהיה "אנטי-חומר". אבל מעניין לראות, אולי מישהו יבוא עם משהו שיפתיע ממש :)

  7. 7
    יום ראשון 04.07.2010, 16:43

    מזכיר לי גם את העבודה של מייקל לנדי "break down" – "המיצג אכן מתייחס לקפיטליזם מאוחר, המייצג את המעבר מייצור סחורות ממשיות, לייצור מידע ושירותים ברשתות גלובליות, שנצרכים על ידי הגולשים. לנדי ביצע המרה של רכושו הפיזי, שהוא סחורה ישנה המתאימה לעולם האיטי, שמוצגת בגלריות, למידע טהור, שהוא צורת הסחורה המותאמת לעולם המדיה הדיגיטלית, המוצגת ברשת ונצרכת על ידי הגולשים ברחבי העולם (האובייקט האמנותי שינה את מצב צבירתו). " – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3315227,00.html

  8. 8
    יום שלישי 06.07.2010, 7:24

    ומה עם No Logo? זה הרי גם מותג וגם לוגו.

  9. 9
    יום שלישי 06.07.2010, 15:35

    תכלס – טליה – נראה לי No Logo הכי מתקרב מכולם לאנטי-חומר (תרתי-משמע).

  10. 10
    נורית קוניאק
    יום שלישי 06.07.2010, 16:39

    זה נכון שקשה למצוא משהו שהוא לחלוטין נטול אופי, תמיד תהיה איזו שארית קטנה של סגנון מכובס ….אבל התופעה הרווחת היא עיגול פינות על מנת לייצר משהו לעיכול מהיר על ידי הצרכן. על אף כל הביקורת שיש לי על זה, אני חושבת שזאת משימה לא פשוטה להגיע לאותו "ממוצע" שיכול להכיל הכל.

  11. 11
    יום רביעי 07.07.2010, 22:52

    איך אף אחד עוד לא הזכיר את המוטו "Less is more" של המעצב Dieter Rams, שהשפיע יותר מכל על העיצוב של חברת אפל?

    וידאו שמראה עיצובים של ראמס: http://www.youtube.com/watch?v=r6rDmAbdU9I&feature=player_embedded

    לינק שמדגים את ההשפעה על מוצרי אפל:
    http://gizmodo.com/343641/1960s-braun-products-hold-the-secrets-to-apples-future

  12. 12
    יום חמישי 08.07.2010, 8:13

    דנה – סחטיין – מעצב חשוב ברמות על. בינתיים טליה, נורית ודנה הכי מתקרבות לטעמי…

תגיד/י את זה…