המילה "תוכן" שגורה בפיהם של רבים לאחרונה, היא מגדירה משהו מאוד נחשק וערטילאי בעידן האינטראקטיבי. יש הקושרים את העיסוק האובססיבי בנושא הזה בפריחת תרבות הבלוגים והרשתות החברתיות. ההתייחסות לתוכנת הפלאש כאל מחלה, ההכרה בכוחה של המילה הכתובה באייצ' טי אם אל. הדרך הפשוטה והמהירה ביותר לגעת בכמה שיותר אנשים, לייצר תוכן ולייצא אותו במהירות.

כשמדפדפים במגזין מונוקול של טיילר ברולה, מבינים שהתוכן חלחל גם לתודעת העיצוב. נראה כאילו תפקידו של ברולה כמעצב דעת קהל הוכח בפעם השנייה עם המגזין הזה, שהצליח להכות בבטן הרכה של הקורא והגולש המודרני. המעבר לטון דיפלומטי וקורקטי, ארומה של דו"ח שנתי המציג את נתוניו לג'ט סטר האירופאי, טשטוש הגבולות בין כלכלה לתרבות – כל אלה גורמים למגזין הזה להרגיש כמו יותר מסה"כ הכתבות שמרכיבות אותו. את מקומו של השער המינימליסטי עם כותרת ותמונה, החליפו שערים עמוסים לעייפה – כמו תוכן עניינים אינסופי הפורס את תכולת המגזין כלפי חוץ. בפנים קשה להתמצא, המגזין מחזק את התחושה אצלך שלעולם לא תסיים לקרוא את כל מה שיש לו להציע. עד שכמעט מתבקש לשאול את השאלה – היתכן שהעיסוק בתוכן הפך לעניין צורני ? כלומר האם באמת מעניינות אותנו השורות הכתובות, או שמא אנחנו דואגים לכך שיהיו כמה שיותר מהן ?

ללא ספק מדובר בפצצה חכמה מהסוג המסוכן ביותר. טיילר מבין שבהיותו חמוש בהמון אותיות ומספרים, הוא יכול לכבוש את העולם. במקום להוציא לאור מדריכי ערים בכל מיני צבעים, ברולה מוציא דו"חות באורך הגלות, העוקבים אחר הפעילות האקולוגית של אותן ערים. הוא דואג להשתמש במילה survey כמה שניתן ואוהב מידי פעם לצנן את הזירה עם כתבה ארוכה על תעשיית האלומיניום בסאול. הוא עדיין מכתיר מסעדות, חנויות בגדים ובשמים במהדורות מוגבלות. הוא רק עושה את כל אלה בחן חנוני – בבריזה קרירה של דיפלומט אירופאי. במובן זה הוא מיתג את התוכן, עוד לפני שהתפנה לייצר אותו. אך קודם כל הוא דאג לטשטש את חושיו של הקורא באמצעות שפע של תוכן – המאפיין הדומיננטי ביותר בעיתון שלו.

נדמה שהולך ומתעצב לו פחד חדש בקרב מותגים – הפחד מהריק המילולי. מותגים עוסקים שעות נוספות בלייצר "תוכן" על מנת לתת את התחושה שעומד מאחוריהם עולם ומלואו – שעיסוקם אינו נגמר במכירת המוצר. יש גם את מנגנון ההפחדה של חברות האינטרנט – שאוהבות להזכיר למותגים כמה אין ערך לחוויה החזותית לבדה כיום, בעידן האינטראקטיבי המילה הכתובה היא האלמנט המשמעותי ביותר באתר.

אבל מה אם כל ההצפה המילולית הזאת היא בעצם סוג של צהוב מזן חדש ? כזה שאנחנו עוד לא יודעים לקרוא לו בשם, אבל אנחנו יודעים שבאינטרנט אפשר לצרוך אותו – הרבה ובחינם. האם נקרא את כל הטקסט הזה ? או שנבדוק כיצד הוא מעוצב ואלו תמונות יש לידו, כדי להחליט אם ללחוץ על ה"לייק".

☼ עוד מאת נורית קוניאק ← צבעים הם מילים

  1. 1
    יום רביעי 26.05.2010, 19:02

    במונוקול השלם אכן גדול מסך חלקיו. לצד כתבת צבע וראיון/סקר מקיף בנושא כלשהו (גם מאויירים לעילא, לפחות עם אינפוגרפיקה אחת), שאר המגזין מוקדש לידיעות קצרצרות ורשימות א-לא מדורי צרכנות. המגזין אמנם יפהפה, והעיסוק הדווקאי שלו בנושאים רחוקים מהאג'נדה המרכזית תרתי משמע מבורך; עם זאת, טיפה מעבר לשפה הציורית ולמסרים האקולוגיים המגזין המקסים הזה סובב סביב הסנטימנט הצרכני של קוראיו האמידים, בדמות שיתופי פעולה בלעדיים עם מותגים שונים, או סקירות נרחבות של טרנדים קמעונאיים.
    למרות נימת הביקורת הניכרת בדברי (הייתי מנוי במשך שנה), אני מאמין שזו הדרך היחידה כיום למגזין מסוג זה לשרוד בשוק שלו. הוא בונה את המותג של עצמו על סמך מותגים חזקים יותר, ומאריך ימים בזכות כך.

  2. 2
    יום רביעי 26.05.2010, 19:14

    ובהתייחס למחשבה בסוף דבריך: אני לא מאמין שמדובר ב"צהוב" גורף. המצב הטבעי היום הוא שהמדיה מוצפת בתכני זבל והבלים – קל יותר ליצור תכנים כאלה; הם מושכים קהל רב מאוד על סמך פרובוקציות ואלימות חזותית; ובגלל שהשוק סומך על צמיחה וגידול, כך גם גדל מספר הגורמים שינסו לצמצם עלויות ולהגדיל תפוקה על חשבון האיכות.
    התקווה שלנו כיוצרים, בעיני, היא למצוא את ההזדמנויות שנותן המצב הזה וליצור את התכנים הראויים. כאלה שמהם מתעורר דיון ציבורי, שמוביל לתכנים חדשים (בין אם בחסות מסחרית או פרטית), שמובילים – בסופו של דבר – למכלול יצירה שמאפשר בנייה של תרבות.

  3. 3
    יום רביעי 26.05.2010, 19:36

    כן אני מאוד מסכימה …. מנקודת מבט אופטימית אני חושבת שמה שאנחנו עושים כאן הוא בהרבה מובנים ההזדמנות שאתה מתייחס אליה.

  4. 4
    יום חמישי 27.05.2010, 8:22

    מחשבה מעניינת. אני תמיד מסתכלת על הפצצת התוכן הזאת כחלק מהתהליך של קידום אתרים. כל כך הרבה פעמים נוצר תוכן רק לצורך האינדוקס, רק כדי שגוגל יקרא ולא אנחנו (כמובן שזה דיון שלא ממש רלוונטי למגזין המדובר, אך כן קשור לרצף האסויאטיבי שלי :)). ובכלל, מדובר במהפכת המידע. לכן נדמה לי שהדבר ב-ה' הידיעה הבא הוא היכולת לזקק מידע רלוונטי (בקונטקסט מסויים) מתוך כל הבליל הזה. ובמקביל, לייצר תמונות במבט על – יכולת לצפות במידע באופן חזותי מלמעלה.

  5. 5
    יום חמישי 27.05.2010, 16:51

    "כל כך הרבה פעמים נוצר תוכן רק לצורך האינדוקס, רק כדי שגוגל יקרא ולא אנחנו"
    אחת התובנות המעניינות שיצא לי לשמוע בזמן האחרון.

    ואני לגמרי מסכים עם מאיר שזו הדרך היחידה כיום למגזין מסוג זה לשרוד בשוק שלו.

  6. 6
    יום חמישי 27.05.2010, 21:17

    יובל – תודה. [סמיילי מסמיק]

  7. 7
    יום שישי 28.05.2010, 12:17

    טליה – אני מאד מסכים. האמת שכל מי שמשתמש במערכות CMS (שנראה לי שראוי היה להזכירן בפוסט – כי גם לרכיב הטכנולוגי שאחראי לרוב התוכן יש השפעה על אופי התוכן שנוצר) מכיר את המצב שטליה מתארת. פשוט יוצא לנו, מדי כמה ימים, להגיש לאל גוגל את מנחתו בדמות תוכן שיצרוך. אני חושב שהדיון הזה דווקא כן מאד רלוונטי לפוסט זה. אולי הוא מצדיק פוסט משלו, אבל עד שיהיה כזה – בהחלט נושא ראוי בעיני.

    לגבי הזיקוק – אחד הדברים שנראה לי כל מוצף תוכן (כולנו) יכולים רק לייחל אליהם הוא הווב 3.0 שייתן לנו יותר שליטה. מאידך, נראה שצריך יותר מאשר רשת סמנטית על מנת לשלוט בהתפוצצות המידע – יכול להיות שחינוך, אפליקציות עזר, מעבר לצריכת התוכן דרך רשתות חברתיות במקום דרך מנועי חיפוש (ראו מהפיכת כניסת פייסבוק לווב לפני כחודש) יעזרו בנושא. אבל הכל עוד ספקלוציות – כרגע ברור שהמצב בקאנטים :)

  8. 8
    יום שישי 11.06.2010, 20:12

    כולם מתייחסים לשינויים האחרונים בגוגל אשר דורשים מאיתנו "להאכיל" את גוגל בתוכן עדכני חדש עם שילוב מילים כמו שגוגל מבקש. מי שלא שם לב ישנם כל הזמן שינויים בגוגל כך שמי שלא מקפיד על כתיבה נכונה איכותית וטובה בסופו של דבר נפגע באחד העדכונים והדירוג שלו יותר.
    כך שחשוב שהתוכן יהיה איכותי לגולשים ונכום שכרגע יש קצת קשיים אבל נראה שענקית החיפוש תמשיך במלחמה ובשיתוף הפעולה כאחד עם מקדמי אתרים

  9. 9
    יום שבת 03.07.2010, 21:03

    מצחיק – בדיוק לפני כמה דקות בזמן שגלשתי הפרסומת של גוגל לתוכנית השגרירים שלה הובילה לדף 404 ….
    ההערה של יובל מדוייקת מאוד ומאוד עצובה.
    הנקודה היום (ומאז ומעולם) היא שצריך ליצור "סיפור" ובמיוחד היום צריך ליצור "שיח" ו"דיון" בעקבות הסיפור בשביל להמשיך ולהניע אותו – ככה עובדים עולמות המותגים – הבעיה הקטנה היא שלעיתים קרובות המוצר עצמו (שבנו סביבו הרים וגבעות, סיפורים ואגדות) כבר אינו רלוונטי או שאין בו צורך – אבל עדיין קונים אותו.

  10. 10
    שקט לבן
    יום ראשון 04.07.2010, 8:39

    איזה כיף שאפשר לקום בבוקר ולקרוא דברים כאלה

    ועוד בשפת הקודש

    אתר מעולה ומחשבה נפלאה

    תודה

  11. 11
    יום ראשון 26.09.2010, 18:28

    פוסט ממש מעניין, מקווה שיהיו לך עוד מחשבות בכיוון..
    בעיניי התוכן של מונוקל ועוד הרבה מוצרים של information aesthetics שצצים לאחרונה הם לא בשביל גוגל והזנב הארוך אלא בשביל נפש המנויים, הקוראים, העובדים והחופרים והטוחנים והמצייצים, שרוצים להשתלט על שטף האינפורמציה, שגלולה מרוכזת ואסתטית של מידע מרגיעה אותם ולא תכנית אירוח המזדחלת לה בטלויזיה.
    ואולי זה ישמש אותי גם ביום סגרירי.. אם מישהו לידי ידבר פתאום על הונג קונג, אני ארשים אותו ביג טיים בזכות טיילר ברולה וחבריו.

  12. 12
    אורית דיכטר
    יום רביעי 29.09.2010, 20:43

    כתיבת תוכן – את/ה ודומיך הינם הבעיה עצמה. מבלי לשוטט יותר מרגע באתר שקישרת אליו אני ארשה לעצמי להשתלח בך ובחבריך למקצוע. אנשים כמוך מזהמים אתרי אינטרנט בתוכן זבל, על פי ציוויו של האל הכל יכול גוגל.
    .
    איך יכול להיות שמישהו שתפקידו לכתוב תוכן, יכול לכתוב תוכן רלוונטי לקוראים שמתעניינים בנושא X? התפקיד שלך הוא להכניס כמה שיותר מילות מפתח רלוונטיות על מנת שהאתר ששכר את שירותיך יופיע כמה שיותר גבוה בתוצאות החיפוש של האל הכל יכול.
    .
    אתר שמוכר פריטי אופנה לא תכנים. הגולשים אליו רוצים לראות אופנה – לא לקרוא טקסטים סתומים המלאים בכל מילות המפתח הנכונות.
    .
    טקסטים של "כותבי תוכן" שכמוך מריחים מיד מאינטרסים ולא יצא שנתקלתי באחד שהיה רלוונטי במידה כלשהי לבן אנוש.
    .
    בסופו של דבר המנהג הזה יוצר לנו רשת מלא זבל, תוצאות שלא רלוונטיות לחיפוש שלי כלל ובעיקר הרבה כאב ראש על מנת למצוא תוכן שכן רלוונטי לי בצורה כלשהי.
    .
    נשמע לך הגיוני שגוגל יכתוב אלגוריתמים שיחליטו בשבילך מהו תוכן רלוונטי לגולשים? בעלי אתרים צריכים לנסות משהו חדשני: לשאול את הקוראים שלהם מה הם רוצים לקרוא ולא להאביס אותם בזבל.

  13. 13
    אורית דיכטר
    יום רביעי 29.09.2010, 20:46

    —->
    נשמע לך הגיוני שגוגל יכתוב אלגוריתמים שיחליטו בשבילך מהו תוכן רלוונטי לגולשים? נסה לייעץ לבעלי האתרים שמגיעים אליך משהו חדשני: לשאול את הקוראים שלהם מה הם רוצים לקרוא ולא להאביס אותם בזבל.
    .
    .
    .
    ואם נשמע כאילו יש לי בטן מלאה בנושא – זה רק בגלל שזה נכון. אין משהו שאני שונאת יותר בתרבות האינטרנטית מלהכנס לאתר ולטבוע בטקסט לא רלוונטי שנכתב בשביל רובוטים.

  14. 14
    יום שישי 01.10.2010, 17:19

    אני למשל שונאת לחכות שאתר יעלה בגלל שיש לו עיצוב פלאש מפואר, רציתי פיסת מידע, קיבלתי אימג'ים ענקיים ומכבידים שאני צריכה לחכות להם שיעלו ואולי אפילו לשדרג את הדפדפן שלי פעם בחודשיים.. האינטרנט [ממש כמו הטלויזיה, וושאר כלי התקשורת] מלא בתוכן רע וטוב, ואפשר ללמוד ולהחכים המון, רק צריך לסגל יכולת להבין ולסנן טקסט מהר, מדובר בשיטות קוגניטיביות פשוטות שמתבססות על הדרך שבה אנשים רואים וקולטים, וזה דבר שגם אותו אפשר ללמוד באינטרנט..

    ובנימה אישית, זה לא תורם לאף אחד – לא לפרופיל שלך עבור מי שיחפש אותך בגוגל, ולא לרמת הדיון – להשתלח באנשים שמשתתפים בדיון באינטרנט, ולידיעתך, אני לא כותבת תוכן כלשהו עבור אתרים או רובוטים, וגם לא מחפשת קוראים מזדמנים שכמותך, אין לי חברים במקצוע, ואין לי באתר שלי אפילו הגדרה של מילות מפתח.

    גם במקרה של הפלאש המזדחל והמעיק על אנשים כמוני, וגם במקרה של הטקסטים שמלאים זבל, הבעיה היא בלקוחות והיועצים האחיתופליים שלהם, ולא בספקים.

  15. 15
    אורית דיכטר
    יום שישי 01.10.2010, 19:31

    ענבל, נראה לי שנפלה כאן טעות. ההשתלחות שלי מכוונת כלפי "כתיבת תוכן" – זהו מישהו שכתב תגובה לפנייך. אני לא יודעת מי או מה את, והאמת שלא נראה כאילו את שייכת לאותו התחום כמו הוא/היא. אני מתנצלת אם חשבת שאני משתלחת בך – כי אני בהחלט לא :)
    לעומת זאת, זו התגובה הראשונה שלי תחת שמי המלא, דווקא בגלל שאני עומדת מאחורי כל מילת השתלחות ב"מקצוע" החדש שצץ שמתמחה בכתיבת תוכן זבל תוך כדי שימוש במיטב מילות המפתח, כל זאת בשביל שגוגל יאהב את האתר המדובר.
    מבחינתי זהו אחד מהמקצועות שמדגימים את הרע שיש באינטרנט ובחברה השיווקית בכלל. מדגיש את הכוחניות והאינטרסים שעומדים מאחורי החברה ששכרה אותם. לא אכפת להם מה הגולשים שלהם מחפשים, אכפת להם להביא אותם במאסות. ואם ערימה של תוכן זבל זה מה שגוגל רוצה בשביל להפנות אלי מיליון גולשים, זה בדיוק מה שהוא יקבל.
    בנוגע ליועצים VS הספקים, לעיתים קרובות הם אחד – ואם לא, אז פשוט עובדים ביחד. לקוח על דעת עצמו לא אומר "בואו נביא מישהו שיכתוב לי מלא טקסטים זבל". לקוח יודע שהוא רוצה להביא לקוחות לאתר. מי שאומר לו שזו הדרך לעשות זאת – הוא האשם.

  16. 16
    יום שלישי 15.05.2012, 8:39

    בדיליי של שנתיים – ועדיין עדכני, ומרתק, ונכון. וככתבת תוכן הוא מעורר בי נקודה גדולה למחשבה.

תגיד/י את זה…