אגדה אורבנית / תל־אביב השניה

אגדה אורבנית עקשנית מספרת כי לתל־אביב יש עיר תאומה, מתחת לפני הקרקע. בואו נקרא לה "תת־אביב". עיר שכולה מנהרות, מקלטים, תעלות אוורור ובונקרים שמחכים ליום פקודה. חלק מהאנשים טוענים שמדובר במערכת מקלטים לאוכלוסיה האזרחית שיצאה מכלל שליטה ואילו אחרים מספרים שמדובר במערכת מנהרות שנחפרו מה"בור" של צה"ל בקריה לכל חלקי העיר. כך  או כך, מדובר בעיר שלמה.

תת־אביב שונה מאד מתל־אביב שאנחנו מכירים. בשונה ממרבית מקומות היישוב העירוניים, שנבנים בהדרגה באמצעות הוספה של מבנה אחר מבנה, העיר התחתונה מתפתחת בדיוק ההפך – בגריעה של חומר ממעבה האדמה ויצירת אין במקומו. אפשר לחשוב על העיר הזאת לא כבבואה של העיר העליונה אלא בעצם כעיר נגטיבית שלה. מה שהוא void בעיר העליונה הוא המסה בעיר התחתונה ולהיפך. יתרה מכך, תת־אביב אינה נענית לאותם כללים של ערים רגילות – אין בה בעיות של בעלות על הקרקע, אילוצי טופוגרפיה או תנאים היסטוריים מוקדמים. בין אם היא נבנתה לאחר תכנון מוקדם או כאוסף אלתורים של איש קבע עם את חפירה ועודף זמן פנוי – לחופש ממגבלות פני הקרקע חייב להיות ביטוי במבנה הפיזי של העיר. ולא רק מבחינה פיזית מדובר בנגטיב – גם מבחינה התוכן בולט השוני. המרחב הציבורי החופשי למעלה מול המרחב ההיררכי והממושטר שמתחתיו; העיר שמתפקדת במחזוריות יום אחר יום מול העיר החד־פעמית (?) לימות מלחמה, תרבות הפנאי מול תרבות הפחד.

סריקה תלת מימדית של הקטקומבות התת קרקעיות מתחת לרומא. האם כך נראית גם תת-אביב?

סריקה תלת־מימדית של הקטקומבות התת־קרקעיות מתחת לרומא. האם כך נראית גם תת־אביב?

אם נניח שתת־אביב היא מרחב בטחוני סגור, שהכניסה אליו מוגבלת ואפילו עצם קיומו נשמר בסוד כיצד נוכל ללמוד להכיר אותה? האם ישנם מרחבים חופפים בין תל־אביב לתת־אביב? ואם נמצא אותם מה הם יגלו לנו? ובכן, בפורומים סגורים של יודעי דבר, מספרים שנקודות המגע היחידות בין תל אביב־של־מעלה לזו התחתונה הן פתחי המילוט שהוכנו מבעוד מועד ומחברים בין שתי הערים. מדובר בפתחים המפוזרים בעשרות אתרים ברחבי העיר ומוסווים כלוחות מודעות עגולים המכוסים בכרזות פרסומת ומודעות השכרת דירות וחיפוש אחר חיות מחמד אבודות.

יציאת החירום של תל אביב

יציאת החירום של תל־אביב

אני נוטה להאמין לאגדה האורבנית (תרתי משמע) הזאת. אני חושב שבדנ"א האסקפיסטי של תל־אביב (מי אמר בועה?) מוסתרת גם חרדה שיכולה להוביל לחפירה של תל־אביב שניה מתחת לפני הקרקע. אבל לא פחות מהמניע להקמתה, מעניינים אותי המעברים שבין שתי הערים. לא לחינם מוגדרים מעברים אלו בשם "פתחי מילוט", הרי מדובר ביציאות חירום דו־כיווניות – של התל־אביבים כלפי מטה ושל התת־אביבים בכיוון ההפוך. ואם בתל־אביב בחרו לכסות את יציאות החירום בפרסומות כיצד נראה צידה השני של הדלת?

מה מסתתר מעבר לדלת?

מה מסתתר מעבר לדלת?

☼ עוד מאת יובל אצקסון ← דברים שלמדתי

  1. 1
    יום חמישי 29.04.2010, 8:08

    לפני כמה שנים הייתי בסיור בדיזינגוף סנטר. לקחו אותנו לאיזור תת־קרקעי ושם הראו לנו שיש כניסה אל תוך מנהרה שמגיעה עד לקריה. ויש שם גם מקלט שיכול להכיל 5000 איש. כדאי לזכור את זה – למקרה שפתאום מפציצים את תל־אביב – כדאי לרוץ למקלט של הסנטר ולהיות אחד מ־5000 האנשים שיינצלו.
    אגב, המחשבה מקסימה וגם הדימויים.

  2. 2
    ליאור
    יום חמישי 29.04.2010, 12:19

    מעולה. אני מציע שפוסט ההמשך יוקדש למנהרות תת-קרקעיות מעולם האגדות, כמו הכביש שנטען שמחבר בין הקריה לבין מחנה גלילות, וכמו הכביש (שלמיטב ידיעתי באמת קיים) שמחבר בין משרד ראש הממשלה לבונקר בליפתא. זה עוד חלק מהעולם התחתי שמתנהל במקביל לחיינו על פני הקרקע.

  3. Pingback: Topsy

  4. 3
    שפרה קורנפלד
    יום חמישי 29.04.2010, 14:41

    גם בחניון של "הבימה" המחודשת יהיה מקלט ל1,600 איש, רק שעם כמה שהבניין מנצנץ מבחוץ אין סיכוי שלא ימשוך אליו אש, כך שנראה לי שברגע האמת עדיף לבחור בזוועה הארכיטקטונית של הסנטר ולהתפלל שעל הבימה תנחת פצצה גדולה.

  5. 4
    אופיר גרדי
    יום חמישי 29.04.2010, 15:13

    כמו אברהם, גם אני הייתי בסיור בדיזינגוף סנטר לפני כמה שנים.
    זה היה במסגרת "בתים מבפנים" והסיור נערך עם הקב"ט של הסנטר. הייתה גם הרצאה/שיחה עם האדריכלית של הסנטר שדיברה על "מורכביות" ועל ה"דרישות המיוחדות" של התכנון.
    אכן הצצנו לתוך המנהרות, אכן הראו לנו את המקלטים האטומיים, את מאגרי המזון והמים לשעת חירום, את מערכות סינון האוויר, את מערכות טיהור המים ואספקת החשמל.
    נאמר שהסנטר הוא למעשה "תיבת נוח" שיכולה לשרוד כמה חודשים טובים מנותקת מן העולם החיצון.

    הדבר היחיד שלא הראו לנו זו "הרשימה".
    כנראה (ולפי מיטב המסורות הקונספירטיביות) קיימת איזו רשימה סודית של יחידי סגולה שבשעת חירום תתאפשר להם הגישה המיידית (דרך ה-"תת-אביב" וזה אחלה ביטוי) אל תוך הסנטר והעפלה או אולי נכון יותר להגיד, הסתגרות ב"תיבה".
    תיבת הנוח הזו מסוגלת להכיל את אותם האנשים שנגזר עליהם לשרוד, זאת בנוסף לאנשים שישהו בסנטר בדיוק באותו הזמן.

    כנראה שאנשי הבוטיקים המיוחדים שנותנים כ"כ הרבה אווירה ועושר לסנטר יישרדו את האפוקליפסה הבאה. כך גם ילדי-הסנטר, זארה, קסטרו וכו'.
    העתיד אולי יהיה קודר אחרי הפצצה – אבל יהיה בסטייל. פצצה.

  6. 5
    יום חמישי 29.04.2010, 18:08

    תודה למגיבים.
    אם להמשיך את הדימוי שהתחלתי איתו – נראה שבדיזנגוף סנטר יש נקודת חפיפה משמעותית בין תל אביב לתת-אביב. מין בונקר על/תת קרקעי של צריכה.
    כשחושבים על זה למקלט ולקניון יש המון במשותף – שניהם חללים סגורים שנבנו במכוון על מנת לנתק את המבקרים בהם מהחוץ. ושניהם גם טיפוסי בניין שמפוזרים בכל הארץ ויכולים לספר הרבה על התרבות של האנשים שבונים אותם. אולי אנחנו צריכים להתחיל להסב את כל המקלטים שלנו למרכזי צריכה תת קרקעיים במקום לבנות קניונים חדשים.

    וסתם בהקשר כללי – פוסט בארכיבלנדר בנושא שימוש מחדש בתשתית בטחונית –
    http://archiblender.blogspot.com/2009/10/blog-post_31.html

  7. 6
    שפרה קורנפלד
    יום חמישי 29.04.2010, 20:13

    טוב יובל, אם כבר הצעת- אז כך נראית תת-עיר פעילה שהפכה לקניון אחד ענק: (ואגב חללים שנועדו לנתק אותך מהחלל החיצון- ניסית פעם לצאת מקזינו?)
    http://en.wikipedia.org/wiki/PATH_%28Toronto%29
    וכאן אפשר לראות איך זה נראה ולהבין שמדובר בסיוט ניווטי, מאבדים אויינטציה בשניה שאין נקודת יחוס.
    http://www.youtube.com/watch?v=lzaLWoVtkZ8&feature=related
    (הם נסחפו קצת, זה קליפ של 10 דק', אבל הרעיון עובר בדקות הראשונות..) זה בטורונטו בכל אופן, שם הצליח פעם מישהו- במסגרת התערבות- להשאר ארבעה חודשים שלמים בתת עיר בלי לראות אור יום. ניסיתי למצוא את הסיפור ברשת ולא הצלחתי, כך שזה ישאר כנראה בגדר אגדה אורבנית.

  8. 7
    יום חמישי 29.04.2010, 22:19

    יובל – מעולה.

    אני רוצה להפנות בהקשר זה לפרוייקט הגמר (בטכניון) "דולי סיטי"/שגיא רכטר ואמיר תומשוב שדי מתעסק עם "תת אביב" בין היתר.

    http://kishkoosh.blogspot.com/2010/03/blog-post_16.html

  9. 8
    יום שישי 30.04.2010, 11:19

    שפרה, הדוגמא שנתת על הקניונים התת קרקעיים של טורונטו (שאני מבין שעיקר הצלחתם נובעת מהרצון להתחבא מהקור) מתקשרת אצלי עם "רשימת המיוחסים" שהזכיר אופיר. אני די משוכנע שלא כל אחד (ע"ע הומלסים, מוזרים, חולי נפש או סתם אנשים שקניות לא מעניינות אותם) יכול להסתובב כאוות נפשו בשטח הפרטי של הקניונים. בהמשך לדבריו של אופיר, "היום שאחרי האפוקליפסה" יהיה יום טוב לחנויות כי האנשים היחידים שישרדו יהיו קורבנות האופנה. תכלס כל אחד צריך מכנס שילך טוב עם הצבע של הנשורת הגרעינית.

    אבנר, תודה – "דולי סיטי" של שגיא ואמיר הוא אכן פרוייקט מעולה, והוא לוקח את הרעיון של תל אביב התת קרקעית לכיוונים מרתקים ומופרעים. מומלץ בחום ללכת לראות אותו במסגרת "בתים מבפנים" בסוף השבוע הבא (7-8 במאי) בסטודיו 6B בתל אביב (לפרטים http://batim.mouse.co.il/hous_tours.asp?s=591 ). "דולי סיטי" גם יוצג במסגרת תערוכת המועמדים לפרס "רייסקין" בטכניון בחיפה החל ב11 למאי (וגם אני מציג שם אז בכלל…).

  10. 9
    יום שבת 01.05.2010, 14:42

    כך זה נראה מתחת לסנטר

    המנהרה נמשכת עד אינסוף לצד שמאל של התמונה

    http://www.flickr.com/photos/ranh/486921503/

    ־ – — ♥

  11. 10
    אופיר גרדי
    יום ראשון 02.05.2010, 12:33

    הסיור המדובר בסנטר מלפני כמה שנים חוזר בשבוע הבא, שוב במסגרת "בתים מבפנים".
    הנה הלינק:
    http://batim.mouse.co.il/hous_tours.asp?s=555
    (סיור מספר 47 בתכנייה).
    אל תוותרו על שאלות "אוף דה רקורד" עם מנהל התפעול :-).

    ההתעניינות של אנשים בסיורים הללו (ואני מדבר בכלל על "בתים מבפנים") היא כנראה היסטרית.
    כשפתחו את ההרשמה לסיורים, ביום שישי בבוקר, אתר ההרשמה קרס. לא נותרו מקומות בתוך דקות.

    **אני סטודנט לאדריכלות ופוקד את הימים הללו (הן בת"א והן בירושלים) כל שנה. משנה לשנה אני נפעם (ושמח) לראות כמה אנשים מתייצבים וצמאים לדעת.

    לו אני המראגנים, הייתי מותח את הסופ"ש על פני כמה ימים נוספים.
    קיים צמא אדיר(!) לבילויים והרחבת אופקים שאינם כוללים רכישה או אכילה של משהו.

    נכון שתמיד יש סיורים. כל השנה.
    אבל זה בדיוק כוחו של מיתוג, כוחה של האריזה :-)

  12. 11
    ירון הולדשטיין
    יום ראשון 30.05.2010, 11:06

    חבל מאוד שלא משכילים כאן בארצנו לבנות מערכת רכבות תחתיות שיכולות גם לשמש מקלט תת קרקעי המוני בעת צרה וגם להקל עד מאוד על חיינו ביומיום. שלא לדבר על המספר הפנטסטי של המשרות והתקנים שיצרו מקומות עבודה רבים.

  13. 12
    יום שישי 22.10.2010, 12:56

    פוסט מעניין.

    אין ספק שהתחום הזה מסקרן ומרתק – אבל צריך לדעת להבדיל בין הסיפורים הדמיוניים לבין מה שנמצא בשטח.

    אפשר לקרוא אצלי בבלוג על כמה מהדברים שכן אפשר למצוא ברחבי תל אביב.

  14. Pingback: Random Links for the Weekend - URBEX Israel

  15. 13
    יום שישי 22.10.2010, 14:28

    היי אורבקס ישראל ותודה על התגובה. אפשר להתוכח עם הקביעה שלך לגבי הצורך להבדיל בין המציאות והדימיון אבל לדעתי מה שכתבתי הוא לא לגמרי "לא מציאותי" (ובטח לא הופרך עובדתית).
    בכל מקרה אני חושב שלקחת רסיסי שמועות בצירוף עדויות נסיבתיות (כמו לדוגמא הצילומים המגניבים בבלוג שלך) ולבנות עליהם פנטזיות אדריכליות זאת דרך מעולה לגבש רעיונות שיכולים לעיתים רחוקות גם להתגלגל בסופו של דבר למציאות אמיתית מאד.

  16. 14
    יובל
    יום רביעי 16.11.2011, 2:27

    עכשיו די ברור שלא תהיה רכבת תחתית בת"א (לא שאני חושב שצריך) – המקום כבר תפוס ע"י תת אביב

תגיד/י את זה…