יופי. ובינתיים

מורן שוב | חיפה. צומת הצ'ק פוסט. יופי. ובינתיים. 24.11.2014

* מורן שוב | חיפה. מיאמי, ערד. יופי. ובינתיים. צומת הצ'ק פוסט, 24.11.2014

  1. 1
    יום ראשון 02.10.2016, 11:08

    נהדר

  2. 2
    יום רביעי 05.10.2016, 20:14

    פעם, כשפרסתי בפניו את הלבטים המתמשכים שיש לי בחלוקת זמן בין פרנסה לאמנות, אמר לי חבר: "אמנות טובה עושים אנשים שעובדים ב־day job." את ההגיון הראשוני שלי זה דווקא סתר – הרי מי שיכול להקדיש את כל זמנו ליצירה – מה יכול להיות טוב מזה?
    כשניסיתי להסביר לעצמי למה בכל זאת הוא התכוון, נזכרתי ברמב״ם ובעקבותיו בשולחן-ערוך שדוגלים באיזון בין עבודה ללימוד תורה (מקביל בעיני מהרבה בחינות לעיסוק באמנות): ״אחר כך ילך לעסקיו דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון״ (אורח חיים קנ״ו). וגם שם לא בדיוק הבנתי מה שכנע כל כך את החכמים כי יש לאזן בין העיסוק ברוח לעיסוק בחומר ביום־יום.
    אך ככל שהרביתי לחשוב בכך, נדמה לי שהבנתי לפחות חלק מהסיבה וזה מתקשר גם למעשה שלך. שחשוב מאד לאמנות (אולי לא לכל אמנות, אך להרבה ממנה) להיות קשורה אל העולם, מחוברת לאנשים, לקהל, ובפרט לפרולטריון, שכן שם הרבה מזעקת העולם. והמעשה שלך – בנוסף לפואטיקה של המילים והחיבורים ביניהן ובינן לבין השלט – יש בו גם את החיבור הזה אל שאר המחכים בתחנה, האנשים הרגילים, האנונימיים.
    תחבורה ציבורית, התחבורה של הציבור, ציבור ולא עם, ציבורים. גם כביש משמש את הציבורים, אבל לא מפגיש ביניהם. ובתחבורה הציבורית משתמשים מבוגרים ונוער, ערבים ויהודים, חרדים, חילונים וכו׳ וכו׳.

  3. 3
    מורן
    יום חמישי 06.10.2016, 8:37

    אני מסכימה. את התנועה בין עבודה לאמנות, בין עבודה ללימוד תורה, ואת ההשפעה שלה על היצירה וההגות שלנו – אפשר להבין מתוך התנועה עצמה, מתוך שאנחנו מקיימים אותה בפועל, חיים אותה ומזהים את ההשפעות שלה עלינו.
    תודה על המחשבה.

תגיד/י את זה…