חומש עם מפרשים

מלים אחדות על השפה הארנבונית, כפי שניתן ללמוד מהאטימולוגיה לשמו של חוּמָש, מגיבורי הספר "גבעת ווטרשיפ"

מי שמכיר אותי מקרוב, יודע שאני דוברת בשפת הארנבונים. חבריי הארנבונים, גיבורי הספר "גבעת ווטרשיפ", הם שלימדו אותי את השפה.
החודש אנחנו חוגגים באנטייטלד חמש שנות פעילות, ובחרתי ללמד את חבריי לאנטייטלד ואת חבריי הקוראים, משהו על הספרה "חמש" בשפת הארנבונים.

בין שאר החידושים בשפה הארנבונית יש תוספות בצורת סיומת המעניקות תואר לשמות. כך למשל הסיומת "רה" (Rah) מעניקה תוספת שבח, הערכה או הערצה. מי שמעריך ואוהב את לוז (המנהיג הבלתי רשמי של חבורת ארנבוני גבעת ווטרשיפ), יקרא לו "לוזרה" (Hazelrah). את האל "פרית", מכנים הארנבונים "פריתרה" (Frithrah"). "פליירה" הוא מזון משובח.
הסיומת "רו" (roo) היא סיומת חיבה למישהו קטן. "חְלאו" פירושו שקערורית בעשב בה נקבים מי הטל. "חְלאורו" (Hlaoroo), פירושו שקערורית קטנה בעשב. "חְלאורו" הוא גם כינויו של הארנבון הקטן ששמו בתרגום העברי של רינה ליטוין (הוצאת זמורה ביתן מודן, 1976) כָּדון (כד קטן).
"חְראיירו" (Hrairoo) פירושו "האלף הקטן", וזהו כינויו של חומש (Fiver), שנולד החמישי והקטן בין אחיו. "הארנבונים יודעים לספור עד ארבע" (מסביר ריצ'רד אדמס לקוראיו בהערה ראשונה ממש עם תחילת הספר), "כל מִסְפר מעל ארבע הוא "חראייר" – "המון" או "אֶלֶף" ("The Thousand"). כך לדוגמא אומרים הם: "או חראייר" – "האלף" – שפירושו, בהכללה, כל אויבי הארנבונים (או "אייליל", כדרך שמכנים אותם) – שועל, סמור, נמייה, חתול, ינשוף, אדם וכו'. קרוב לוודאי שנולדו יותר מחמישה ארנבונים בהמלטה שנולד בה חוּמָש, אולם שמו, "חְראיירו", פירושו "האלף הקטן", כלומר, הקטן שבחבורה…".

אדמס, אני חושבת, וארנבוניו, מצדיעים לא. א. מילן, שבספרו "פו הדב" כינה את הקנגורו הקטן בשם רו (Roo). אבל זו כבר פרשנות שלי ולא ביררתי אותה, לא עם חומש ולא עם אדמס-רה.

חומש. חראיירו. צבע על נייר כורומומט. ציור: תמיר דוד, ספטמבר 2014

☼ עוד מאת מורן שוב ← חולצה נבחרת

  1. 1
    יום ראשון 05.10.2014, 7:41

    שני הכרכים היו מונחים בספריה מתחת לפטיפון. ההורים אמרו לי תקראי, את חייבת, אז לא קראתי. הקשבתי לביג אין ג'פן ויור אין דה ארמי נאו וכיוב'. פתחתי לרגע את הספר הראשון וסגרתי, קראתי רבים אחרים. אמרו לי את חייבת לקרוא כל-כך תהני, פתחתי את ווטרשיפ עוד פעם-פעמיים וברחתי החוצה. דווקא רציתי ארנבון אבל אמא שלי אמרה שזה דומה מדי לעכבר, אחר כך קיבלתי כלבה(רו?, פולי-רו?) עברנו דירה והם זזו לאנשהו, שכחתי את ווטרשיפ.
    אולי הגיע הזמן לקרוא אותו ולהגיד לך אם הפך לווטרשיפרה.

  2. 2
    מורן שוב
    יום ראשון 05.10.2014, 8:31

    בילדותי ונעוריי חזרתי אליו לא פעם. אתמול, ביום כיפור, קראתי שוב את רובו של הכרך הראשון. הייתי ומתברר שעודי מאוהבת בספר הזה, בארנבונים ובנופים שבו. כעת, ממרחק השנים והקריאה והכתיבה, אני מזהה את ההשפעה שלו עלי.

  3. 3
    vardhan
    יום שישי 10.10.2014, 13:41

אולי יש לך משהו להגיד בעניין…