ציפורן על פסנתר

פעם, לפני הרבה שנים, למדתי צילום.

הייתי בכיתה י' ונכנסתי לזה ממש חזק. בניתי חדר חושך בבית, פיתחתי סרטים והדפסתי והכל. יום אחד רציתי לצלם ורד על פסנתר. בחנות הפרחים בקניון (גרנו אז בפרוורים) לא היו ורדים. (קצת מוזר, אולי פעם לא היו ורדים כל השנה. לא משנה). בלית ברירה לקחתי ציפורן. משם המשכתי לחנות הפסנתרים, שם קיבלתי רשות להעמיד את החצובה שלי, ולצלם את הציפורן על הקלידים.

אחותי נעה למדה אז צילום במכללה והבינה המון בצילום. כשהראתי לה את תיק העבודות, היא אהבה חלק מהצילומים (בצדק), אבל לא את זה של הציפורן. היא היתה דיפלומטית מכדי להגיד שזה קיטש נוראי אבל בכל זאת כאב.

במבט לאחור שני דברים בולטים מהסיפור הזה:

אחד, למרות שגדלתי בישראל בשנות ה-70' ובוודאי ראיתי את הדימוי הזה יותר מפעם אחת במסעדות בשוק ובחנויות הפוסטרים בירושלים (עדיין יש חנויות פוסטרים?), הייתי בטוח שזה רעיון שלי. יש המון אמנות שנראת כמו אמנות; עיצוב שנראה כמו עיצוב (יותר עיצוב שנראה כמו עיצוב ואמנות שנראת כמו אמנות מאשר שלא). הפיתוי ליצור אמנות שנראת כמו אמנות או עיצוב שנראה כמו עיצוב הוא גדול, ורבות הפעמים בהן אנחנו חושבים על איזה רעיון נהדר, כשבפועל אנחנו משחזרים רעיון נהדר של מישהו אחר.

rose on piano keyboard

שתיים, מה שהופך את הצילום הזה למעניין הוא, בלשונו של מרקס, תנאי הייצור. זהו צילום של ציפורן ולא של ורד, התאורה בחנות הפסנתרים, השחור לבן (המקור לדעתי היה בצבע) בעצם יוצרים עבודה אחרת. מחד ניתן לראות אותו כחיקוי לא מוצלח של צילום קיטשי אך מאידך הוא מייצג את התשוקה הנכזבת לקיטש  – ביטוי מושלם לחווית התיכון שלי.

לא הצלחתי למצוא את הצילום המקורי (מהתיכון). התמונה כאן גם היא שחזור. את הציפורן קניתי בשוק ואת הפסנתר צילמתי השבוע בחנות כלי זמר בדיזנגוף סנטר (ותודה).

 

☼ עוד מאת יואב ויס ← שנאה

  1. 1
    נחמה גולן
    יום חמישי 13.03.2014, 7:46

    יואב היי
    נהנית מכתיבתך, " הרעיון שבפועל אנו משחזרים רעיון נהדר של מישהו אחר " חולפת במוחי כמעט תמיד בבואי אל האמנות וסוחפת אותי אל המחשבה הדכאנית או הגואלת, שכל הרעיונות והדימויים קיימים מאז…

  2. 2
    יואב
    יום חמישי 13.03.2014, 8:07

    את נסחפת. ישנם רעיונות חדשים. ברזולוציה מסויימת כל רעיון הוא חדש, כמו שכל אדם הוא שונה. רעיון מקורי מאוד הוא הנדיר [בהגדרה].

  3. 3
    נחמה גולן
    יום חמישי 13.03.2014, 8:33

    לא ממש לא, תמיד ישנה מחשבה חדשה על הדבר אבל הדבר קיים לעצמו , החסד הוא שאתה פתאום מבחין בדבר , ואולי מאיר אותו

  4. 4
    טליה זליגמן
    יום שישי 14.03.2014, 13:50

    ממליצה לך לראות את כל הסידרה הזאת: http://everythingisaremix.info/watch-the-series/ ובמיוחד את החלק הראשון והשלישי. אין משהו מקורי, הכל נשען על הכל תרבותית, חזותית, ואפילו טבעית. אבל כמו שאתה אומר, זה עניין של רזולוציה.

  5. 5
    יום שבת 15.03.2014, 13:04

    יפה כתבת. גם אני תמיד חושבת על כמה קל לעשות אמנות שנראית כמו אמנות.

  6. 6
    כליל אהרוני
    יום שישי 11.04.2014, 0:15

    יש עדיין חנויות פוסטרים. הייתי הבוקר באחת כזאת נהדרת :)

תגיד/י את זה…