גריני ישבה בשירותים, מאזינה לשאון העצום שיצרו הטיפות. היה מאוחר, סביב שקט והיא היתה כל-כך עייפה, לא התחשק לה לקום, אבל אז מחשבות מעיקות השתלטו עליה. היא קרעה את עצמה מהמושב ויצאה לשטוף ידיים. עיניים גדולות החזירו לה מבט מבעד למראה והיא הבחינה שנחלים דקיקים נקווים קרוב לעפעפיים התחתונים, מאיימים להוליך מרד של צבע שחור אל הלחיים. עלתה בדעתה המכונית שנשארה בניוטרל ואלמלא כך לא היתה שטה על הכביש הרטוב, עלה בדעתה הצליל של הניפוץ, הרעש של שבר שניה שבו פח מתקמט וזכוכיות נשברות ומרגישים נדחפים על ידי מאסה של אוויר, וכל המים האלו גרמו לה לרצות סיגריה, לשוט אל העשן ולאסוף אליה קצת אש שתכבה את כל המים האלו.

 

הערה, ביקורת, פרשנות - הכל הולך…