צלילים כמו מים

מילים לחשוב ומילים לתאר, מילים לבנות ומילים לפרק, מילים לספר מעשיות, מילים רבות ואות ואות כדי להפיח בסופן רגשות בתבניות. רק צלילים אין לי, כמו מים, לחמוק ולהרוות. פעם, עת הייתי ילדה צרובת שמש, הייתי שמה פעמיי שלוש פעמים בשבוע למגדל הצריחים שלא היה גבוה במיוחד וצבעו אך מעט בהיר מאדמת הלס שסביבו. הכניסה לוותה תמיד בקקפוניה של צלילים שבקעו מחדרי הלימוד מידיים נמרצות ומועדות של תלמידים שקדנים. בכל יום שלישי ושישי העמסתי על רגלי הדקות אקורדיון והשמעתי למורה פולינה את כל מה שלמדתי בבית. היא לימדה אותי לרקד באצבעות, אך נכשלתי להבין ממנה מהי מסירות. בימי רביעי למדתי שיעור תיאוריה עם המורה מילה, שהסבירה לנו צלילים ואחריו שיעור האזנה עם המורה לריסה שלימדה אותנו להרגיש את המים כמו דג השמך ולהסתכל על תמונות בתערוכה בלי מילים. אך כיוון שלא ידעתי מהי מסירות, נזנחו הצלילים, ולעולם תהיינה לי כקביים רק מילים.

☼ עוד מאת צילה לוי ← חפצים

כאן איזור הקוֹמֶנְטַצְיָה…