חפצים

אני חולצת מגפיים על סף הדלת, תולה מפתחות על הוו. בסלון שתי ספות, האחת של שניים והשניה של שלושה מושבים, הן נושקות זו לזו בזווית ישרה, מולן טלויזיה על שולחן של איקאה ומעליה תמונה. סכו״ם מונח במגירה, כוסות וצלחות מסודרות בארון, הבגדים מקופלים ווילונות תלויים על חלון.

היה זה מזמן, בבית אחר, בחופש גדול, כשלאבא היתה חופשה מתורנות, הוא הניף את שולחן הסלון על הספה, צידו האחד נתמך במשענת וצידו השני ברצפה. הוא פיזר עליו טלק כדי שנוכל להחליק, אני ואחיי וילדי השכנים. גלשנו למטה בצעקות ודחיפות, בגדים מקומטים וברכיים חבוטות, ובכל החלקה הצחוק גאה בגרון, מאותו פלא פלאי שהופך שולחן למגלשה בסלון. אי אז נפרצו דלתות המטבח ומסננת נחבשה על הראש, מגבות נעטו כגלימות, וכתר נח על ראשו של אבי ועל ראשה של אמא דלי.

והיה זה קצת אחרי, כבר בבית אחר, כשאבא הפסיק לעבוד, הוא מצא חמור בוואדי והכניס אותו לתוך הסלון. כפתרתי כפתורים אז ורכסתי שפתיים ודבר לא נשמע בבית מלבד נעירות, נעירות, נעירות. אבא עמד חרש אוחז ברצועה, המלך היה מתבדח והליצן בכה.

אני תולה את המעיל על קולב ודורכת בדממת הרהיטים, על ראשי כתר של איקאה ודלי עם סמרטוט בידי. חשבון חשמל שלא שולם עף ברוח, נופל מן השולחן, מקפץ ומתרוצץ בין הכסאות. אני רצה אחריו לתפוס, אך פרסת חמור משיגה אותי, כתר על ראשו ועיניו חכמות. הוא שח את ראשו, לועס את חשבון החשמל ונוער "הכל במקום, עכשיו צריך לסדר".

☼ עוד מאת צילה לוי ← שלושה ימים של אור

  1. 1
    מירי דהאן
    יום שבת 16.11.2013, 23:30

    טקסט מרגש. עוד אבא ואמא קוסמים כאן: https://medium.com/thoughts-on-creativity/6f4cb1886d41

  2. 2
    צ׳ילה לוי
    יום ראשון 17.11.2013, 5:19

    תודה רבה מירי על הקישור המקסים.

תגיד/י את זה…