את יואש פלדש

העין בבית השחי

איפה בדיוק מתקלח אדוארד סנודן בעודו מסרב לעזוב את נמל התעופה במוסקווה? האם כשהוא עושה זאת – אני מדמיין אותו רוכן ללא חולצה מעל אחד מכמה עשרות כיורים לבנים המסודרים בשורה, והוא משפריץ מים בתנועות מהירות של כף ידו, כמו חתול ביתי סקרן, היישר אל בתי שחיו העמוקים – האם ברגעים הללו הוא מתועד על ידי מצלמת אבטחה? ובעצם, והרבה יותר חשוב: האם באותם רגעים יש עין עדינה מעפעפת מאחורי העדשה, מתבוננת בו?
אדוארד, אדוארד, אדוארד. אני יכול להגיד את השם הזה שוב ושוב, ובכל פעם שאני אומר אותו הטמפרטורה שלי עולה בלפחות מעלת צלסיוס אחת. שם המשפחה שלו, לעומת זאת, מוריד מעלה וחצי, מותיר בי צמרמורת של קור ועונג. לכן הצירוף המושלם, המתגרה בסכנת המוות, הוא אדוארד אדוארד אדוארד סנודן סנודן: עלייה מהירה בטמפרטורה, כמעט עד לגבול של הרס החלבונים בגוף, ואז צניחה מהירה, מרגיעה, למקום שבו התחלתי.
סנודן היה במשך שנים מה שכמעט כל אחד מתאווה לו: עין נסתרת. כמו "העד" במסורות הבודהיסטיות, הוא היה התודעה שמתבוננת בכל מעשינו, ולא מתגלה אלא רק בהתבוננותה. הוא ושאר אנשי ה-NSA ספחו אל תוך תוכם את מה שהתרחש בתוך תוכנו (ובתיבות המייל שלנו). הם היו הקהל שלנו. בתוך תוכנו ידענו שהם קיימים. אולי בגלל זה הוא כל כך חיוור ודק, סנודן, ממש כמו שורש לבן שנשלף מן האדמה.
בגידתו של אדוארד ב-NSA היא גם בגידה בתפקידו כעין (למעשה, בגלגולו הנוכחי הוא מעוניין שאנחנו נפעל כעין נגדית לעין ששימש עד לא מכבר; אף על פי שבשעה זו אנו מעדיפים לשכב במיטה ולהצטלם לאינסטגרם); אבל מנגד היא גם פותחת בפנינו אופק חדש ומרגש. אם רק תיעתרו להצעתי, כמובן.
מדובר בשלב הראשון, התמים, של מלחמתנו ברובוטים: מעבר גורף לכתיבה בקאפצ'ות.
היופי של הקאפצ'ות הוא שנדרש מוח אנושי כדי לפענח אותן. אלה אותן אותיות מעוותות שצריך להקליד מחדש כאשר אתר כלשהו רוצה לוודא שמהצד השני של המקלדת יושב בן אנוש ולא רובוט.
סנודן וחבריו ב-NSA השתמשו במחשבים רבי עוצמה כדי לסקור את הכמויות העצומות של המידע שהאנושות מייצרת מדי יום. ואין דבר מעליב מזה. אבל מה אם כל הטקסטים בעולם היו נשלחים כמו האותיות בקאפצ'ות? אז ב-NSA היו צריכים לעשות מה שבדיוק היינו רוצים שיעשו (ואת מה שמשלמים להם לעשות): להתבונן בשתיקה בכל מחשבה אנושית שחולפת ברשת, להחזיק בה, ואז להרפות ולהניח לה לחלוף הלאה.

☼ עוד מאת אנטיילד מארח: כילי קורן ← טעות, טעות, טעות

  1. 1
    יום שישי 26.07.2013, 18:48

    או לעבור לכתוב בכתב יד ולסרוק. מתגעגעת לכתב יד. זה לא מוזר שאנחנו כבר לא מכירים את כתב היד של החברים שלנו?

  2. 2
    ורדן
    יום ראשון 28.07.2013, 0:06

    בקושי עובר את מבחן הקאפצ'ות לכן האלץ שלא להיעתר להצעתך ולחבור לרובוטים

  3. 3
    זמירה שיר
    יום שני 05.08.2013, 23:54

    מופתי

ידעתם שבכלל אומרים 'תגובית'?