הורה שיעמום

“מה עצוב יותר מילד עצוב? מי עצר את תנופתו?
הילד משתעמם מפני שחדל להאמין בכוחה של האשליה. בבת אחת הוא פוסק ממשחקו.”

(חלונות, ז’אן ברטראן פונטאליס, תרגום: אורית רוזן)

לפני מספר ימים, לאחר שנרשמתי לניוזלטר בבלוג כלשהו, קבלתי הודעה בנוסח “תודה על הצטרפותך, בקרוב נשלח לך את הניוזלטר החודשי שלנו”. אושר שכמוהו לא ידעתי ברשת כבר שנים. בעודי מנסה לפלס את דרכי בתיבת המייל שלי, בין עדכונים שכמובן אין-מצב-שאני-יכולה-בלעדיהם-אבל-לעולם-לא-אספיק-לקרוא – היה נחמד לקבל מסר שפוי ומתחשב כזה. ניוזלטר חודשי. לא יומי. לא שבועי. לא תלת-שעתי. מילא זה, כעבור יום התחלתי לחכות למייל החודשי מאותו מפרסם. ממרקת ומצחצחת את תיבת המייל השוצפת שלי, מוכנה לקבל את הפנינה הנדירה הזאת אל תוך שק הסברובסקי המזויפות. המייל טרם הגיע ואני לא מצליחה להיזכר איזה אתר זה היה, אבל אני כבר יודעת שאני שלו לעולמים.

"אדם נבון מוקיע רגליו מן החברה מפחד השעמום."

(לה ברטון)

מסקר שערכתי זה עתה השיבו 100% מהנשאלים כי הם אינם זוכרים מתי חשו שעמום בפעם האחרונה. לכאורה – נפלא, ניצחון האדם על עוד איום ממשי על חייו. אבל דווקא בימים מרתקים עד אימה, בהם אקרובטיקה של תוכן, טכנולוגיה ועיצוב יוצאת מגדרה מכל עבר, אין כמו המותגים הנשענים לאחור כדי להיטיב עמנו את שגרת יומנו, להציל את חיינו.

כלפי מוצרים משעממים אולי עדיין אין סליחה ומחילה, אבל התקשורת השיווקית צמאה מאוד לכוכבים משמימים. מותג שירכוש את עשרים הדפים הראשונים במקומון לטובת הסבתם מגיבוב של מודעות עמוסות פונטים וצבע לאי של נחת – ירכוש לו מקום חם בלב המשתמשים.

זהו גם בדיוק העידן בו תאגידי ענק ישקיעו משאבים על מנת לפתח רשת חברתית שקטה ותהווה ריטריט מפייסבוק ולינקדין הסוערות. תמיד ידעתי שהחבר’ה האלה יודעים מה הם עושים.

מותגים מסוג שונה שעשויים לקנות להם כמה רגעים של תהילה ואהדת הקהל יהיו אלו שיחדירו בתוך האמצעים המשמימים ביותר, מנות קטנות של נחת. כזה הוא המוסד לביטוח לאומי, שבין אם במקרה או בכוונת משורר – מעניק לנו מילות קאפצ'ה כל כך פיוטיות ב-15 לכל חודש.

בתוך עולמנו השבע, המורעב והמורכב, השעמום חייב להיות הכוכב הבא. מסכנה קיומית שיש להימנע ממנה בכל דרך, עושה השממון את דרכו להפוך לנכס של ממש. בצעדים קטנים ונטולי כריזמה, הופך את האבולוציה על פיה. מעודד אותה לפהק פיהוק הגון, עשיר בחמצן.

מימוש הזכות להיות משועמם

☼ עוד מאת יעל פלג ← אריח מארח

  1. 1
    טליה זליגמן
    יום שלישי 04.06.2013, 11:36

    כן, אמן, הלוואי, אינשאללה ובדיוק.

    [אגב, אני רואה ניצנים של נסיונות (לא מוצלחים בעיניי) כמו זה – http://thequietplaceproject.com/thequietplace

  2. 2
    יעל פלג
    יום שישי 07.06.2013, 14:01

    טליה תודה.
    זה נהדר. אם כי מעניין שזו האפליקציה הכי רועשת שהורדתי עד היום.
    רעש לשם יצירת שקט שכזה.

  3. 3
    יום שישי 28.06.2013, 9:16

    באמת הלוואי. האלבום ביטוח לאומי שלך אדיר.

הערה, ביקורת, פרשנות - הכל הולך…