זמן המרק

טרנדים כבר לא טרנדיים מאז שתמו שנות התשעים. מהרגע שאי אפשר יותר לדבר על עשור במילה אחת, אין לנו אפשרות להגדיר יותר את הטרנדים של אותו העשור. כולנו יכולים לדבר על הסיקסטיז וילדי הפרחים ההיפים, דור הביט המשוחרר. גם על האייטיז, העשור האפל, התעשייתי, ועל הניינטיז עם דור האיקס וחולצות הפלנל. אבל היי, מישהו בכלל זוכר מה קרה בעולם ב״עשור הראשון של שנות האלפיים״?

אם אי אפשר לתת לה שם במילה אחת, אי אפשר להגדיר תקופה, ולכן גם את האפנה, הלך הרוח, והטרנדים ששררו בה. בנוסף, תהליך ההאצה של החידושים בחיינו, גורם לדברים לקרות ולהשתנות כל כך מהר שלמי בכלל יש זמן להתעסק בהגדרות? הרי עוד לפני שלמדנו למלמל איי סי קיו כבר הופיע סקייפ, ואחרי שהתרגלנו לאייפוד בא האייפד והאייפון ומי בכלל זוכר מה קרה לפני שנה, לפני חודש, הבוקר, בתחלית הפוסט…

פעם היינו מתענגים על הרגע בו הבחנו בטרנד חדש הממשמש ובא, וכשכבר הגיע השתכשכנו בו, ספרנו לחברים, חברים אחרים ספרו לנו, ראינו איך הוא הולך ותופח כמו חלת שמרים, ולבסוף לאחר תקופה יחסית ארוכה, הוא איבד מנפחו ולאט לאט פילס דרכו החוצה. לפעמים נותר מאוחריו חלל ריק אשר רק לאחר תקופת צינון מסוימת הסתנן אליו טרנד חדש. היה לו אורך חיים, אפשר היה להעמיק באפשרויותיו, לבחון, לבדוק ולהתנסות.

אבל ברגע שהגיע העשור ללא השם, הטרנדים הפכו לחיות עצבניות וקצרות רוח, המגיעות כרוח סערה, כמו מכת ארבה פושטות על כל פינה, מחסלות אותה, ונעלמות במהירות הבזק כשמיד, או יותר נכון במקביל, כבר מגיע גל חדש, נחיל טרי ואגרסיבי עוד יותר.
אני יכולה לבחור שלא לקחת חלק בסערת הטרנדים החולפים וכך קרה שלא ראיתי מעולם את גנגאם סטייל המקורי למרות המיליארד שכן. גם לא את הסרטון של הבחורות שאוכלות קקי. לא ראיתי אף פעם פרק של האח הגדול. לא הפכתי טבעונית אפילו שאני כבר שנים צמחונית. אבל אל דאגה, אני בטח קורבן של לא מעט טרנדים אחרים, כמו כולנו.

כנראה שהטרנד של העשור הראשון (אשר ממשיך גם אל תוך העשור השני), הוא גודש של טרנדים שמגיעים ועוזבים במהירות כה גבוהה עד שכבר לא ניתן להבחין ביניהם והם הופכים למין מרק ג׳יבריש טרנדי שהוא חיינו.

☼ עוד מאת ענת ספרן ← טקסים עירוניים

  1. 1
    טליה זליגמן
    יום רביעי 10.04.2013, 12:01

    אולי עכשיו בזכות זה שאפשר לומר שאנחנו בשנות העשרה אפשר יהיה להתחיל לגבש משהו.

    ואני חשבתי שזה בגלל שמאז שנות ה-2000 אני לא ממותגת מחזור (קמ"ד מ"ה, מחזור כ' – 94), אין לי דרך טו טראק את המיקום שלי באותה שנה. אבל אין ספק שהעצבנות וקוצר הרוח השתלטו על כל פיסת טרנד נעים (פרוזן יוגורט!!).

  2. 2
    עופר וינטר
    יום ראשון 14.04.2013, 9:19

    הטרנד הוא בדיוק זה- קוצר רוח, קופצים לדבר הבא כדי לא להפסיד אותו, בלי להיות ממש בתוך ההווה…
    ע"ע "פיתוי הפיתוי" של עמנואל לוינס, ובתקווה ע"ע פרוייקט הגמר שלי בקיץ הקרוב …

  3. 3
    אורח אקראי
    יום רביעי 17.04.2013, 10:14

    הטרנד העכשווי הוא פוסטים

  4. 4
    ענת
    יום שני 22.04.2013, 0:04

    כמה זמן נמשך טרנד?
    לפעמים נדמה שכאן, במקום התזזיתי הזה, כל תופעה חדשה ומינורית היא מיד "טרנד" ואם היא שרדה את תקופת הטרנדיות שלה היא ישר קופצת לתיוג של "מפעל חיים".
    קצת מזכיר לי איך שכל שני בתים הם "מתחם", ושכל שחקן ישראלי ששיחק כניצב בסרט הוליוודי "כבש את אמריקה".
    הכל כל כך מהיר וחסר סבלנות.

הערה, ביקורת, פרשנות - הכל הולך…