היצורים הותיקים ביותר ששרדו וחיים בנינו הם ככל הנראה עצים. יש שחיים אלפי שנים. הם אולי ההוכחה שאפשר לעבור הרבה, להשיל את העלים היבשים והמתים, להישאר עירומים וחשופים בקור, להתכנס בעצמם ולהסתפק במה שנאגר בתוכם בלי קשר נראה לעין עם העולם שבחוץ. ללא פוטוסינתזה או פעולה של פיוניות הפולטות ויונקות חמצן מתוך ואל מרחב דו תחמוצתי – ואז להתחדש, ללבלב ולפרוח במחזוריות עקשנית ומחויבת. אנחנו מגינים עליהם, נעזרים בתכונות הנחוצות לנו, מטפחים ומגדלים אותם. קוטפים מהם, כורתים אותם, מחממים, בונים ומרהטים בעזרתם. קוראים וכותבים, אוכלים וחיים מהם. גם מעצבים גרפים כמוני אחראים למותם של עצים.

עצים הם בית, מפלט ומשענת. אני תמיד מוקף בעצים ויש בי הרבה כבוד אליהם.
ברושים גבוהים משני צידיה של דרך עפר בוץ ליוו אותי יום יום בילדותי במושב. זו הייתה הדרך לתחנת האוטובוס הצהוב של בית הספר או סתם למרכז המושב. שני עצי תות ענקים שהטילו צל אדיר על החצר האחורית של המשק – כך קראנו לחצר בה התרוצצנו יחד: תרנגולות, כלבים, חתולים, ילדים, עגלים ואפרוחים.
והיה את העץ ההוא בפינה, בקצה הרחוב שאפשר להיכנס לתוכו ולהתחבא בגזע, לבד או ביחד, מקסימום שניים, אין מקום ליותר. קבוצת האקליפטוסים ליד הביצה.. שאת הסיפורים שלה מישהו עוד יכתוב פעם..
ב1987 סיימתי קורס מפקדים וחזרתי לגדוד ברמת הגולן לבסיס החדש שהקימו עבורנו בדרום הרמה. לחשוב שהיינו ראשונים בבסיס צבאי, שאף אחד לא ישן לפנינו בחדרים האלה, במיטות, במקלחות. שאין בקירות השירותים אף שם של חייל מאף מחזור גיוס ושאף אחד לפנינו לא אכל ביצה קשה קרה בשבע בבוקר בחדר האוכל האפל!
עצים לא היו שם באופן טבעי.. פרץ תרם לנו 15 שתילי זית, איציק העמיס אותם על ריו צבאי שגויס למשימה בניצוחו של הרס"ר שכטר וככה יצאנו לרמה עם עצי זית למשימת נטיעות צבאית חשובה ובלמ"ס.
עברו כמעט שלושים שנה.. לא הייתי שם מאז. כבר הרבה זמן אני מתכנן לסגור מעגל וללכת לשם ומשהו כנראה עצר אותי.
השבוע ביקר שם גיא, קצין בכיר ומכר שלי שנמצא באזור במסגרת תפקידו. סיפר שהמקום נטוש כבר שנים, שקשה לזהות שהיה שם בסיס. שדרת הזיתים שצילם ושלח לי נמצאת שם עדיין ומעידה אולי על מה שפעם היה שם. הגדוד כבר איננו, הבסיס נטוש, פרץ ואיציק ז"ל, חקלאים מזן מיוחד כבר אינם בין החיים.
הברושים במושב עוד עומדים (למרות שבדיוק השבוע בסופה החזקה קרסו שניים מהם ונפלו) והאקליפטוסים סביב הביצה נראים עד היום גבוהים וחזקים. קצת מזכירים את עצי הבאובב של אכזופרי.

☼ עוד מאת אבירם מאיר ← ג' זה גיטרה

אולי יש לך משהו להגיד בעניין…