על מחסנים, ריחות ויפנים כמובן

כשלמדתי צרפתית הופתעתי לגלות שהמילה חנות בצרפתית- magasin דומה למילה magazine. בדיקה קצרה באינטרנט מגלה שהמקור מגיע דוקא מערבית- מהמילה שמשמעותה מחסן.
מגזין כמחסן לרעיונות ודימויים.
כשחושבים על זה, הרי דברים שממש צריך נשארים קרוב אלינו בבית (כמו ספרים), ודברים שאנחנו ממש לא צריכים מוצאים את דרכם לפח הזבל על המדרכה (כמו עיתון יומי) אבל דברים שלא החלטנו לגביהם, שאנחנו לא רוצים עדין להפרד מהם אבל גם אין להם מקום של קבע הולכים למחסן (מגזינים).

למגזינים יש ריח. כשהיתי בת 12, אחרי בית ספר, הלכתי עם חברות לחנות של מוניא, שם קנינו את המגזין הגרמני בראבו. לא שהבנו מילה בגרמנית אבל את גיבורי הפופ של התקופה (אני זוכרת במיוחד את מורגן מלהקת אהה) אהבנו מעל דפי הכרומו הדקיקים. כשדפדפתי במגזין, הדבר הראשון שהרגשתי היה הריח. ריח של מקום אחר עם שפה לא ברורה, ריח שמזכיר ילדים לבני שיניים ותכולי עיניים כמו בפרסומת לקינדר. כמה שנים מאוחר יותר הברזנו מהתיכון לבית התקליט כדי לקנות מלודי מייקר וnme. לפחות הפעם המגזינים היו באנגלית. את דפי הכרומו החליפו דפי עיתון ועל גביהם כוכבים חדשים, סמית׳ס, האפי מאנדייז, קיור… והריח הפעם היה שונה, היה בו ניחוח של קאמדן בלונדון, ושל נעלי דר׳ מארטין חדשות.

פורנו אסור על פי חוק ביפן. מגזין פלייבוי המיובא ליפן עובר קודם דרך בתי הסוהר, שם מועסקים אסירים בעבודה עדינה ומיוחדת של גירוד תמונות העירום. כך באזורים מאוד מסוימים בתמונות הכרומו נראים פסים לבנים דקיקים שנעשו ביד אמן שרק עיניו ראו את האסור.

היפנים הינם צרכני מגזינים מאסיביים. יש שם כמויות בלתי נתפסות של מגזינים בכל תחום שהוא. אהבתי להסתובב באגפי המגזינים בחנויות הספרים. במיוחד אהבתי את אזורי המגזינים לנערות, שיצרו יחד משטחים ארוכים של ורוד זוהר. התרשמתי במיוחד ממגזין עבה שמוקדש כולו לאמנות עשיית ציפורניים. אלפי תמונות של צפורניים מלאכותיות מעוטרות, מקושטות (נוצות, תכשיטים, חרוזים). המגזין יוצא לאור כל חודש, עם אלפי תמונות ועיצובים חדשים.

ועדין בטוקיו- בביקורי האחרון הוזמנתי לסיור עם האדריכלית אסטריד קליין
בפרויקט מיוחד במינו שהמשרד שלה יצר. מדובר במתחם שבמרכזו חנות ספרים/ מגזינים/ דיסקים, ולצידה בתי קפה, גלריה ומספר חנויות מיוחדות. כשעלינו לקומה השניה אשר במרכזה ממוקם לאונג׳ מרהיב, דמעות עלו בעיני. סביב סביב על הקירות, על גבי מדפי עץ מאורכים הוצבו עבודות אמנות וחפצים יוצאי דופן ולידם אסופות שלמות של מגזינים ישנים בנושאי אפנה אדריכלות ועיצוב. אסטריד ספרה על הצורך שלהם לשמר את תרבות המגזינים אשר הולכת ומתמוססת ולייצר מעין ארכיון אשר יהיה פתוח לקהל. הם אספו מגזינים ויצרו ארכיון הנשלט באפליקציה מהאייפדים המפוזרים על גבי השולחנות, והוכיחו שתפקידו של אדריכל יכול להיות בעל משמעות תרבותית רחבה ועמוקה יותר מיצירת עוד חלל אפנתי.
לינק לכתבה על הפרויקט

☼ עוד מאת ענת ספרן ← להתעלף מיופי

  1. 1
    יום חמישי 08.11.2012, 17:24

    מקסים וקולע. הזכרת לי שעדי אהרוני כתבה פינת לשון בדיוק על הדבר הזה – מקור המילה מגזין: http://alefalefalef.co.il/?p=2210
    והקטע ביפן שנותנים לאסירים לגרד מגזינים הוא די מטורף. זה אמיתי?

  2. 2
    גילי
    יום שני 12.11.2012, 1:35

    מָגָזִין, כְּתַב עֵת; מַחְסָנִית; מחסן-תחמושת; מאגר תחמושת
    באנגלית – מחסנית ברובה…

  3. 3
    יום רביעי 14.11.2012, 12:42

    מקסים! תודה.
    אפרופו לזרוק או לא לזרוק –
    http://untitled.org.il/?p=10982

  4. 4
    ענת
    יום רביעי 14.11.2012, 23:09

    תודה אברהם,גילי ועופר. אברהם- כן, הסיפור היפני אמיתי. חיפשתי תמונה של הגירודים אבל לא מצאתי… ותודה להפניה לפינת הלשון המענינת.
    ואכן מגזין מתיחס גם למחסנית, וקראתי שאחת הסיבות לשם מגזין קשורה למודעות הנשק שפורסמו בו.
    ועופר – תודה על הלינק לטקסט מעורר ההזדהות…

תגיד/י את זה…