שאלת מיליארד השקל: כמה שווים המעצבים?

לפני כמה שבועות, התקיים מפגש עבודה בין נציגי קהילת המעצבים הישראלית, התאחדות התעשיינים ומשרד התמ"ת. המעצבים, ובניהם כמה ראשי משרדי עיצוב תעשייתי מובילים, הציגו את עצמם כנציגי "תעשיית העיצוב" המעסיקים מאות ואלפי מעצבים, עם מחזור של מאות מיליוני שקלים והיוצרים תוצרים עם ערך פי כמה יותר גדול. לפי דברי המעצבים, לתעשיית העיצוב תפקיד אסטרטגי בפיתוח הכלכלה הישראלית ובמיוחד במאמצי היצוא.

נציגי התעשיינים הגיבו בספקנות הגובלת בזלזול. מה פיתאום אנחנו מדברים על עצמנו כ"תעשייה" – כאילו הזכות להגדרה עצמית שמורה לקבוצה מיוחסת. המעצבים סיימו את הפגישה בתחושה מאד לא טובה.

זה נושא חשוב, המשפיע על כל מעצב, מבחינת פעילותו, מעמדו, עצמאותו (כלכלית ומקצועית) ועתידו. מעצב יכול להחליט לא להשתתף בדיון, אבל בכל מקרה יהיה מושפע מתוצאותיו.

הדיון אינו אקדמי (אבל חבל מאוד שהאקדמיה מתעלמת ממנו). הדיון הינו מעשי ביותר ויקבע את מעמדנו בשנים הקרובות.

שבוע לאחר המפגש, קיבלתי פניה מעיתון כלכלי שביקש לקבל נתונים לגבי מספר המעצבים הפעילים והמחזור השנתי של המעצבים. אחרי שעתיים (וכנראה לא במקרה) קיבלתי פניה זהה ממשרד ממשלתי.

אין, לצערנו, נתונים כאלו. וזה משקף את הקשיים שלנו. תחומי העיצוב אינם מזוהים כסקטור נפרד על ידי הגורמים העוסקים במידע כלכלי וסטטיסטי. ולנו המעצבים אין את היכולת לאסוף את הנתונים בצורה מקצועית ויעילה.

ובכל זאת עשינו כמה ניסיונות לתת תשובות והצלחנו להפתיע אפילו את עצמנו. ברור לנו עוד יותר החשיבות בהדגשת תחומי העיצוב כ"תעשייה" הזכאית למעמד מוכר והתייחסות רשמית.

אני מציג כאן את הניסיונות שלנו לקבוע את ה"ערך" של תעשיית העיצוב. ברור, אין אנו טוענים כי המספרים הם מדויקים. אין אנו טוענים כי נעשתה כאן עבודה מקצועית או מדעית. אבל אי אפשר להתעלם מהדברים, אפילו אם יש פער ניכר בתוצאה. האמת כנראה בסביבה וזה מה שחשוב.

לפי המודל של כלכלה לאומית מודרנית

אנגליה הינה מקום הלידה של העיצוב המודרני במאה ה-19. מאז סוף המאה ה-20, מובילה אנגליה גם בהתייחסות ל"תעשיות היצירתיות". הממשלה פיתחה תוכניות עידוד מיוחדות ומעניקה מעמד מתאים לתעשיות היצירתיות בכלל ולתעשיית העיצוב בפרט. לאנגליה נתונים מדויקים לגבי גודל התעשיות, מספרי המועסקים והתוצרים.

אין סיבה לחשוב שהמבנה הכלכלי הבסיסי במדינות מתועשות שונה ממדינה למדינה.

ב"תעשיות היצירתיות" באנגליה כלולות 12 קטגוריות: פרסום, ארכיטקטורה, אמנות, אומנויות, עיצוב, אופנה, קולנוע וצילום, מוסיקה ואמנויות הבמה, הוצאה לאור, תוכנה והוצאה לאור אלקטרונית, מדיה דיגיטלית לבידור, טלוויזיה ורדיו. ב-2009, באנגליה, בתחומים אלו עסקו 1.5 מיליון איש (5.1% מהתעסוקה הכללית) כ-107,000 עסקים (5% מהיחידות העסקיות). המחזור הכספי היה 36 מיליארד סטרלינג (216 מיליארד שקל) המהווה 2.9% של ה-GDP (תוצר לאומי שנתי). העיצוב (משרדים המתרכזים בייעוץ בתחומי תקשורת חזותית, מיתוג ועיצוב מוצר) מהווה כ-5% מהתעשיות היצירתיות. באנגליה ב-2009 המחזור השנתי של תעשיית העיצוב היה 1.79 מיליארד סטרלינג (10.74 מיליארד שקל).

ה-GDP של אנגליה הוא פי 10 יותר גדול מה-GDP של ישראל.

כאמור, אין סיבה לחשוב שהמבנה הכלכלי של שתי המדינות שונה. הגיוני להלביש את גודלם של הסקטורים השונים לפי הניתוח האנגלי. אם בכלל, ניתן לטעון שבישראל סקטור העיצוב עוד יותר גדול מאשר באנגליה. בישראל הקטנה, עם שפתה המיוחדת, הצרכים בתקשורת חזותית, מיתוג ואריזות גדולים בהרבה יחסית למדינות גדולות – דוברות אנגלית.

בכל מקרה, הלבשת המבנה האנגלי על ה-GDP הישראלי מלמד כי המחזור השנתי של תעשיות העיצוב הישראלי הינו 1.1 מיליארד שקל. אם זה לא 1.1 מיליארד שקל, אז זה קרוב, -/+ מאה מיליון לכל כיוון. ואם זה לא כך, זה צריך להיות כך.

דרך אגב, לפי אותם נתונים, תעשיית העיצוב הישראלית מעסיקה כ-26 אלף איש. וכאמור – זה ללא אופנה, ארכיטקטורה, צילום וכ"ו.

אז הגענו למיליארד שקל פעם ראשונה. (נכון, הורדתי מאה מיליון שקל. אבל מה זה מאה מיליון בין חברים?)

לפי מודל עלות ההכשרה של תעשיית העיצוב

אחר כך בדקנו את הנושא מכיוון אחר לחלוטין. מה העלות של ההכשרה של המעצבים? גם כאן קשה מאד להשיג נתונים מדויקים והבדיקה שלנו לא מקצועית או מדעית. אנו מעריכים את מספר הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בתחומי תקשורת חזותית ועיצוב תעשייתי (בצלאל, שנקר, חולון, ויצ"ו והדסה) כ-2000-2250. בתוספת תוכניות אחרות, תוכניות תואר שני ובתי ספר נוספים, אנחנו מגיעים ל-3000.

העלות התקציבית הבסיסית בלבד הינה כ-30,000 ₪ לשנה לסטודנט (כ-10,000 ₪ שכר לימוד המשולם על ידי הסטודנט וכ-20,000 ₪ [ויכול להיות שהיום זה יותר] מסובסד על ידי המדינה). 3,000 כפול 30,000 = 90,000,000 שקל לשנה. (כאמור, זה כולל את התקציב של מסגרת הלימוד בלבד כאשר המרכיב העיקר הינה ההוצאה עבור הוראה. הסכום אינו כולל את ההוצאות הרבות הנוספות של הסטודנטים.)

זאת אומרת שהמשק הישראלי משקיע בעשר שנים כמעט מיליארד שקל בהכשרת כח עבודה בתחומי העיצוב התעשייתי ותקשורת חזותית. לפי המספרים, כ-750 מעצבים נכנסים למאגר העובדים בתחומים אלו כל שנה – 7500 בעשור.

לדעתי הגיוני להשוות את ההוצאה הציבורית במשך עשור לתוצר השנתי של הסקטור.

(אני חייב לציין שההוצאה של כמיליארד שקל לחינוך לעיצוב [זה לא כולל תחומי עיצוב נוספים] נעשית ללא תכנון ובקרה. כמה שידוע לי [ואני בא משם] לבתי ספר לעיצוב חסרות תוכניות אב מעמיקות. גם למל"ג אין תוכנית אב ללימודים בתחומי העיצוב. רוב תוכניות העיצוב נקבעו ונקבעים במקרה, לתווך המיידי, אינן משקפות יעדים הקושרים לצרכי המשק ואינם עומדים לביקורת. ראש מחלקה בא וראש מחלקה הולך. הוא מוצא את המפתחות על השולחן ונוסע לאן שבא לו. שימוש טוב במשאבים לאומיים? שרות טוב לסטודנטים? מחזק את המוסדות? לא. לא. ולא. האם ראשי המוסדות וראשי המל"ג מתעניינים? שאלה טובה אבל זה לכתבה אחרת.)

אז פעם שנייה…מיליארד שקל. (וההוצאה של משאבים לאומיים הינה הוצאה אמיתית.)

לפי מספר המעצבים הפעילים ומחזור שנתי

כמה מעצבים פעילים עובדים בישראל? קשה לומר.

בדרך כלל אנו אומרים שכ-5000 מעצבים עובדים בצורה מלאה, יום-יום, בתחומי העיצוב התעשייתי והתקשורת החזותית – אם כעצמאים ואם כשכירים במשרדי עיצוב או בחברות אחרות (in-house).

ברוב רובם של משרדי העיצוב עובדים כ-3-10 מעצבים. ויש אחרים שעוברים את המספר הזה ומגיעים לכמה עשרות ואפילו ל-60.

לפי מספר הבוגרים (כ-750 לשנה, 7500 לעשור) ואם לקחת בחשבון שיש מעצבים נוספים הבאים מחו"ל או ממסגרות אחרות, המספר צריך להיות גבוה מ-5000, ואולי יותר קרוב למספר המגיע מהחישוב האנגלי.

אבל לצורך הדיון אנו רוצים להיות זהירים, אז נתמקד ב-5000.

קיימנו כמה בדיקות עם משרדי עיצוב קטנים וגדולים בתחומי העיצוב התעשייתי ותקשורת חזותית. שוב, הבדיקה אינה מקצועית או מדעית וראשי המשרדים שומרים על "דיסקרטיות" רבתי – "הדברים אינם לציטוט".

אבל להפתעתנו מצאנו לאורך כל הדרך נתונים די דומים, אם במשרדים הגדולים ואם במשרדים קטנים. למשרדים הגדולים יש מבנה תקציבי אחר, עם תקורה ואחוזי רווח יותר גבוהים. ובתחומי המדיה האינטראקטיבית, עיצוב תערוכות ועיצוב תעשייתי, המחזור פר מעצב קצת יותר גבוה (ולאו דווקא המשכורות). אבל הממוצע של המחזור השנתי פר מעצב הינו בין 200-250 אלף שקל.

וזה בכלל לא הרבה. זה לא הרבה כאשר מחשבים את ההוצאות השוטפות של העסק, עלות המעביד של המועסק ומשכורת הנטו של המעצב.

5000 מעצבים פעילים (מספר נמוך לכל הדעות) כפול 200-250 אלף שקל מחזור לשנה = 1-1.25 מיליארד שקל לשנה.

פעם שלישית…מיליארד שקל. (וכן זה לא כולל כ-170 מיליון שקל מע"מ שמשלמים המעצבים לממשלת ישראל!)

האם מיליארד שקל זה הרבה?

כן ולא.

לא. אם תבדקו את רשימת החברות בארץ תמצאו חברות עם מחזור של מיליארד שקל ממוקמים בסביבת המקום ה-60 – חברות שלא שמעתם עליהן, עם כמה מאות או אלפי עובדים.

אז אין זה בכלל מוגזם לטעון שלתעשיית העיצוב, עם אלפי מעצבים פעילים, מחזור של מיליארד שקלים.

כן, כי צריך לזכור את יחודיות העיסוק שלנו. אנו שותפים חיוניים ביצירת ערך הרבה מעבר לערך הנקוב של החשבוניות שלנו. אנו יוצרים את הערך המוסף של מוצרים, מאפשרים את התקשורת השיווקית המוצלחת ויוצרים את הערך המיתוגי של הקליינטים שלנו. העלות של המחזור שלנו מוכפל ומכופל כמה וכמה פעמים. יש ויכוח כיום אם יש להכפיל את העלות של העיצוב ב-10 או 20 או יותר. אבל בכל מקרה השווי של התרומה של תעשיית העיצוב לכלכלת ישראל הינה עשרות מיליארדי שקלים לשנה.

אנו מנסים לשכנע את העולם העסקי והממשל (ומתחננים בפני העולם האקדמי לשים לב) שיצירת
long-term design–based corporate assets (מיתוג, שפה עיצובית למוצרים, תרבות עיצוב של החברה העסקית וכ"ו) הינה יעד אסטרטגי באחריות ניהולית של מנכ"ל וועד מנהל. כך נוצר ערך לבעלי המניות. (ראה: אפל, קוקה קולה, סימנס וכ"ו)

אז כן, אנו שווים מיליארד… הרבה מיליארדים.

מה המשמעות?

קודם כל המשמעות כלפי פנים – אנו המעצבים: אנו חייבים להבין את המקום שלנו בכלכלה הלאומית. אנו מושפעים ואנו משפיעים. אי אפשר להתעלם משני המצבים – יהיה זה חוסר אחריות. אנו חייבים להיות מעורבים ופעילים.

קהילת המעצבים הישראלית, המייצגת את תחומי העיצוב, צריכה להתנהל בהתאם. על מעצבים לתמוך כדי לחזק ולשדרג את הארגון.

כלפי חוץ: חייבים לפעול בצורה משכילה ומחודדת מול גורמי ממשל, גורמי מדיה וגורמים עסקיים כדי לקדם את המודעות לחשיבות העיצוב ולקדם את ההבנה בניהול עיצוב – לטובת הכלכלה כולה ולטובת מצבם של כל המעצבים.

על כל מעצב ללמוד את הנושא ולהבין שזה משפיע עליו יום ביומו ועל עתידו. מי שלא מבין זאת פוגע בעצמו ובכולנו.

וכן, אנו חייבים לדאוג לנתונים מדויקים ומדעיים יותר.

סיכום

לאחרונה, ולא במקרה, הגישה קהילת המעצבים הישראלית למשרד התמ"ת את בקשתינו והצעתנו ליצירת מדיניות לאומית לקידום העיצוב ולשדרוג תוכניות המשרד.

ב-1.5.2012 הפצנו עצומה: http://www.atzuma.co.il/icd1. תוך שבועיים חתמו יותר מ-1200 מעצבים, אנשי עסקים ואנשי אקדמיה בכירים. (ביחס למספר המעצבים בארץ, זאת הבעת תמיכה חסרת תקדים.) השבוע הגשנו את העצומה למשרד התמ"ת. (זה לא מאוחר מידי להוסיף חתימות!)

כן, תעשיית העיצוב קיימת ושווה מיליארדים. צריך להתנהל בהתאם, ביחד וכל אחד לחוד.

דוד גרוסמן
נשיא קהילת המעצבים הישראלית

☼ עוד מאת דוד גרוסמן ← איפה ללמוד עיצוב?

  1. 1
    שחר קליין
    יום חמישי 31.05.2012, 21:40

    אני חושב שאנחנו לא עוסקים כאן ב"חינוך לעיצוב" ולכן השחלת הדיון לעניני חינוך היא טעות.
    אני חושב שאנחנו נלחמים על מעמדנו אבל עושים את זה בכלים ששמורים למשחק ברידג' מנומס על כוס תה ואינגליש קייק. לא בכלים של מלחמה – והגרוע מכל- נלחמים בשטח שלנו.
    הדיון יתפתח כאן מכיוון שכאן אנחנו "במקום בטוח". באיזור הנוחות שלנו.
    ראיתם כאן תגובה של מישהו שאינו מהברנז'ה?
    הדיון הזה צריך לצאת מהגטו ולעבור למדורי הכלכלה.
    את דעתי אני מביע כאן:
    http://cafe.mouse.co.il/topic/2638166/?p=0#last_reply

  2. 2
    דוד גרוסמן
    יום חמישי 31.05.2012, 22:27

    אכן – "עיצוב כללי"

  3. 3
    יום שישי 01.06.2012, 1:10

    הי דיוויד,
    לחזק את המספרים שהעלת בסיכום מאיר עיניים,
    בחמש השנים האחרונות הייתי מעורב בפיתוח ועיצוב מוצרים לחברות רבות.
    3 חברות ביצעו אקזיט בשווי כולל של 332 מיליון דולר וחברה רביעית לפני ביצוע אקזיט בזמן הקרוב.
    זאת התפוקה של משרד קטנטן עם מעצב אחד, אם מוסיפים את המשרדים הגדולים התרומה הלאומית גדולה בהרבה מהמספרים שנקבת.
    מחזק את ידיך להעלות את ערך העיצוב כמנוף כלכלי.
    דביר

  4. 4
    ענבל שלו-מעצבת טקסטיל
    יום שישי 01.06.2012, 2:29

    שלום רב
    ברצוני להוסיף נתונים מאוד גסים על עולם מעצבי הטקסטיל בארץ-
    זה יהיה מעט ארוך אבל חשוב.
    **אני סטודנטית שמסיימת בעוד שבוע את לימודי התואר הראשון בעיצוב טקסטיל-במקום היחיד שמאפשר לימודים כאלו-מכללת שנקר. למכללה יש בוודאות נתונים מדויקים על מספר הסטודנטים בכל מחלקות העיצוב לאורך השנים- זו נקודת התחלה טובה בדרך לסלילת סקירה קרובה למציאות של מספרים; הרי שדרכו של המעצב הממוצע בארץ, דגש על הארץ, מתחילה במסגרת לימודית- אגב כדאי לשים לב לכל הגופים ה"מקוצרים " מספקים מסגרת (קורסי 6B המכינים למקצועות העיצוב לאו דווקא עם לימודים וכד'). אם נלך אחורה בשנים להיסטוריה שלנו- וזה נראה לי קצת יותר "מדבר" לממשלת ישראל מאשר השוואה לאנגליה (על אף שאני מכירה את ההיסטוריה ה"עיצובית" היטב ומבינה מהיכן מגיעה ההשוואה, אבל בכל זאת מנהיגינו לוקים בחוסר ידע מעציב על תחומים אחרים מאשר כס המלכות), נוכל לבנות הוכחה למצב שלנו:
    – נתונים מדויקים על מספרי סטודנטים בכל תחומי העיצוב- כיון שעיצוב טקסטיל, אופנה, תכשיטים – רלוונטיים מאוד כיום, אם לא במידה שווה לשאר התחומים הנקובים במאמר שלך
    -עבודה עם המרכז הארצי לסקרים- אם אני לא טועה הם יכולים לבצע פחות או יותר כל סקר שרק רוצים והם מרושתים ומובנים לכך- מן הסתם שכמעט בלתי אפשרי לאגד מספרים ונתונים רק ע"י שיתוף פעולה אלקטרוני של המעצבים עצמם. בנוסף ישנן כיום מספר חברות שפועלות באופן עצמאי לביצוע סקרים-דרך פלאפונים וכד'.
    -בדיקה בשטח- אני באופן אישי מאמינה שהעברת מסר אמיתית קוראת רק בשטח- אז אם אתה אכן מאמין במצב החדש שאתה מעוניין להגיע אליו (כמו גם כל המעצבים בארץ)- אז מתבקש לעשות ממש מבצע חיפוש אחר המעצבים בארץ ולאגד נתונים מכל משרד וכל חברה, כמובן לפי נושאי השוואה משותפים. מידע כזה יכול להיות שווה זהב, אולי ייקח מעט זמן (חצי שנה-שנה) אבל עבודת מחקר אמיתית מובילה לתוצאות אמיתיות.
    -איגוד קבוצה שמעוניינת לקדם את הנושא ולא רק תמיכה מצד מעצבים. אותה קבוצה שנפגשה עם נציגי הממשל צריכה להתחזק ואולי להגיע למצב שישנה פגישה אחת לחודש המביאה את הנתונים שנאספו עד כה.
    בהצלחה!!!!
    מאמינה שהנושא לא רק חשוב, אלא בוער, אני באופן אישי כבר בתכניות קידום עצמי בחו"ל בגלל המצב.
    ענבל

  5. 5
    יום שישי 01.06.2012, 6:37

    הי דוד, טוב שהצפת את הנושא ועכשיו צריך להמשיך וללחוץ.
    מצד אחד יש הבנה מוחלטת לגבי ערכו של העיצוב ומצד שני יש זילות. ועל כל גוף שמשקיע כסף ומאמץ בעיצוב התדמית שלו יש גוף (ולא קיקיוני, אפילו עתיר כספים) שהלוגו שעיצב הילד של המנכ"ל או הבעלים בתכנה גרפית זמינה הוא ממש נפלא ומספק עבורו. התחושה היא לא פעם שמוטב שיהיה משהו צבעוני/דקורטיבי בלייאאוט וילא סבבה.
    חשיבות לעיצוב כערך ברמה לאומית המעניקה לו את חשיבותו הכלכלי תהיה אם יהיה חינוך לעיצוב. העיצוב יהיה חשוב ואינטגרלי בכל היבט משחר ילדותנו. אני מדברת על סביבת לימוד מעוצבת בהתאם בבתי הספר. על עיצוב ככלי להטמעת חומרי הלימוד בתכניות הלימוד, על עיצוב לא ככלי דקורטיבי אלא כרכיב בלתי נפרד בסביבת החיים שלנו, כאמצעי מקשר ומתקשר בין האדם לרשות, דגש על העיצוב כאלמנט חדשני, עידוד פיתוח שפה חזותית מקורית שאינה מעתיקה טרנדים ומשכפלת אותם, לימוד מהי מורשת ותרבות עיצובית כדי לפתח רצף בינדורי המהווה השראה למעצבים חדשים ופיתוח שפה אישית המתכתבת עם התרבות העיצובית ומעשירה אותה. החשיבות לנושא תתקיים אם תהיה רגישות לאיכויות עיצוביות כמו שהיום יכול כל ילד לדקלם מנטרות ממסטר שף.

  6. 6
    יום שישי 01.06.2012, 6:45

    שלום דוד.פעילות מבורכת.ישר כח.

  7. 7
    רחל מולא נצר
    יום שישי 01.06.2012, 9:11

    שלום דוד ונעים מאוד,
    הולך להיות קצת ארוך, אני ממליצה על כוס קפה (:
    שמי רחל, אני מעצבת גרפית כבר כ-22 שנה, מתוכן – 14 שנים בעלת עסק.
    ולמה אני מציינת את הנתונים היבשים הללו?
    משום שמתוך 14 השנים שלי כבעלת עסק, רק בחמש השנים האחרונות אני יודעת, ולומדת כל הזמן יותר ויותר, כיצד להתנהל כבעלת עסק. כחלק מההתנסות שלי ישנה החוויה הלא נעימה של תפיסתי כמעצבת – עסקים רבים רואים בעיצוב מעין "ועדת קישוט" שעולה הרבה כסף… לקוחות שלי מקבלים ממני המון הכוונה אסטרטגית ושיווקית ואני תמיד מדברת על הקשר שבין העיצוב לבין ההצלחה העסקית שלהם. רק מתוך השיחות הללו הם נפתחים לנושא – הוא לא מדובר בשום מקום אחר בסביבה העסקית שלהם!
    וזאת בדיוק הבעיה של המעצבים הגרפיים בארץ (אתמקד בתחום זה של עיצוב משום שאת שאר התחומים איני מכירה מספיק, אבל אני משערת שדבריי תקפים גם לגביהם) – הם נתפסים כאלו ש"מקשטים" את הסביבה העסקית – לוגו, עיצוב תדמיתי, אתר שנראה טוב…
    קפצתי לרגע לאתר של התאחדות התעשיינים, כדי להבין מהי תעשיה בעיני האנשים מולם התמודדתם. להלן רשימת התעשיות המיוצגות בהתאחדות:
    תעשיות מתכת, חשמל ותשתית
    תעשיות מוצרי בנייה וצריכה
    אלקטרוניקה ותוכנה
    כימיה פרמצבטיקה ואיכות הסביבה
    מזון
    טקסטיל ואופנה
    איגוד התעשייה הקיבוצית
    אופס… ראיתי אופנה וטכסטיל ברשימה? אז התעמקתי עוד קצת – אף מילה על עיצוב!!!
    הרבה מילים על: מימון, ניהול, איכות הסביבה, מסים, ייצוא ופיתוח ועוד. אפילו לא מילה אחת על עיצוב…
    ולמה? שוב, כי העיצוב, כשלעצמו, נחשב לשולי. הוא "מקשט" את העסק. הוא לא העסק…
    העובדה שהטכסטיל עובר תהליך עיצוב לפני הייצור עצמו – נעלמת מהעין.
    כך גם בתחומי הדפוס למיניהם – קודם כל עיצוב ורק אחר כך ייצור.
    כך גם בתחומי תעשיה רבים אחרים – קודם מעצבים מוצר ורק אחר כך מייצרים אותו.
    אלא שהעיצוב נטמע בתוך התעשייה – הוא לא נחשב כתחום תעשייתי בפני עצמו, הוא נתפס כחלק, שולי לפעמים, בתוך התעשיה עצמה.
    נכון להיום – מעצבים, בכל התחומים, נשכרים או מועסקים – על מנת לתת מענה לפן אחד בתוך העסק התעשייתי.
    לפיכך – העיצוב לא נתפס כתעשיה בפני עצמה, אלא כמשרת את התעשיה.
    דבר בעייתי נוסף – העיצוב נחשב כמותרות. כהוצאה והלוואי והיה אפשר לוותר עליה ובמקרים רבים – מוותרים עליה… הדימוי הנפוץ של המעצב, כפי שרואים את זה מתבטא בתקשורת, היא של (וסליחה על המילה הבאה…) פלצן שמה שמעניין אותו זה להתלבש יפה… בדרך כלל הוא גם הומוסקסואל ובחברה בה השונה הוא גם מוזר – מעצב הומוסקסואל ייתפס כמוזר ושולי עוד יותר…
    יותר מכך – במדינה בה המציאות הבטחונית היא זו שמכתיבה את הלך הרוח – נוח מאוד לכוון לכך שנושאים כמו עיצוב ייתפסו כלא רלוונטיים. משהו כמו: "יש מלחמה בחוץ ואתה מדבר על עיצוב? נו נו נו!!!".
    כן, קראת נכון – בעיניי, זה מכוון!
    ולמה לכוון לכך? כי סביבה מעוצבת מביאה אנשים לידי חשיבה, לידי שאלת שאלות, לידי בדיקה…
    נכון לעכשיו, מעדיפים בארץ ציבור רדום…
    אז מה זה אומר?
    זה אומר, בעיניי, שקודם כל צריכה להיעשות, על ידינו המעצבים מכל התחומים, פעילות הסברתית אל מול הציבור. כשהציבור יתפוס את העיצוב כמשמעותי ומשפיע – לטובה – על חייהם, הם ידרשו את ההתייחסות הנכונה מצד הממשל וגופים תעשייתיים. הם ידרשו עיצוב!
    מהי פעילות הסברתית נכונה?
    – השתתפות בתכניות טלוויזיה – לעורר שיח על נושא העיצוב, על השפעת העיצוב על תוצאות עיסקיות, תוצאות חינוכיות, הרגשת שייכות של האדם לסביבתו – תוצאות חברתיות. סביבה מעוצבת מעודדת לאיכות גבוהה בכל תחום שזוכה לעיצוב – ועל זה יש לדבר!
    – כתבות בעיתונים הנפוצים – החל בעיתוני סוף השבוע, דרך עיתונים נישתיים שונים (להורים, לנשים, לתעשיות השונות – העיצוב הרי נמצא בכל מקום!). כתבות שמדברות על השפעת העיצוב בתחום הנושא של המגזין, מביאות דוגמאות לכאן ולכאן – השפעה של סביבה מעוצבת לעומת סביבה לא מעוצבת ועוד.
    – עשיה חברתית – לדוגמה: עיצוב של קירות בשכונות מצוקה, עיצוב של שטחים ציבוריים, בתי ספר וגנים ועוד. אם מצלמות הטלוויזיה יהיו שם – מה טוב! דיבור על העיצוב כמשפיע על החברה – חשוב ביותר בעיניי.
    – שימוש בכלים שיווקיים ופרסומיים – הגיע הזמן לשווק לציבור… את העיצוב!!! לעודד את הציבור לרכוש מוצרים מעוצבים משום שמוצרים מעוצבים – טובים יותר עבורם (הם מותאמים לגיל / נישה / תפיסה דתית ועוד, הם איכותיים, הם מכבדים אותם כצרכנים, הם מעניקים לצרכנים שימוש איכותי ועוד…).
    לאחר שהנושא מוצף אל מול הציבור והמודעות לעיצוב גוברת – או אז יש ליצור את הדרישה מול הממשלה והגופים התעשייתיים להכרה בעיצוב כתחום תעשייתי – וזאת משום שיש צורך לקדם את העיצוב, למנף אותו, להכניס אותו לכל תחום בחיינו על מנת ליצור איכות חיים גבוהה ועוד.
    לסיכומו של דבר – אני מאמינה בשינויים שמתחילים מלמטה – מהאזרחים ולא מהממשל
    אשמח לקחת חלק בפעילות שכזאת.
    תודה ושבת שלום,
    רחל מולא נצר.

  8. 8
    שחר קליין
    יום שישי 01.06.2012, 16:45

    רחל
    קראתי את תגובתך (על כוס קפה) ואני מסכים עם הרבה ממה שכתבת.
    אני חושב שאת טועה בדבר אחד: אנחנו במשך הרבה מאד שנים עובדים מול עמישראל…
    אנחנו עובדים ועמישראל מסתכל עלינו ממול.
    סליחה שנטפלתי למונח המוזר הזה, "ממול" , אבל כאן העברית דייקה מאד: אנחנו ממול וכל היתר מהצד השני.
    לכן מה שאת מציעה הוא המשך של העבודה "ממול" וזה כיוון מוטעה.
    (בעברית , אגב, אומרים "לעבוד עם" לא "לעבוד מול").

    אם נבין שאין עיצוב ישראלי אלא מעצבים ישראליים ואין מוצרים ישראלים אלא מוצרים שמפותחים ומיוצרים או מופקים בישראל נוכל להתקדם.
    האינטרס שלנו הוא לספק את צרכי הגופים שיכולים לקדם אותנו.
    עמישראל לא יקדם אותנו לשום מקום. אנחנו גם לא שם עבורו. אנחנו נמצאים כאן כדי למלא את חלקנו בכלכה שמיועדת ליצוא, לשוק גדול ולא מוגדר שמשתנה מדי עשור: העולם הצורך. המערבי? המזרח הרחוק? ברזיל?
    ישראל היא "לא שוק" מכל בחינה.
    אנחנו שקופים עבור השוק הישראלי- וכך צריך להיות.
    העיצוב הוא חלק בלתי נפרד מכל פעילות יצרנית. הוא אולי החלק היצירתי שבה אבל הוא מובן מאליו.
    אם עמישראל, או כל צרכן ומשתמש סופי בעולם- כי הרי אנחנו רוצים לייצא, לא למכור רק לעמישראל, נכון?- קונה מוצר, הרי שהמוצר עוצב.
    עיצוב טוב או רע זו כבר שאלה אחרת.
    הדמות של המעצב המגונדר וההומו לקוחה מסרטי שנות השישים, אם נפסח על האידיאליזציה של האדריכל כאינדיבידואליסט (ע"ע איין ראנד) ואינה רלוונטית לשום דבר שנעשה היום.
    משרד התמ"ת רואה את תפקידו בפיתוח וחיזוק התעשיה. הוא לא יזם ולא חדשן. התאחדות התעשיינים רואה את מהות קיומה בהגנה על חבריה ובהפקת רווחים עבורם.
    אם נספק להם את מבוקשם- הם יתנו לנו קצת משלהם…

  9. 9
    רחל מולא נצר
    יום שישי 01.06.2012, 17:04

    הי שחר,
    נתחיל בהסכמה – תודה על התיקון, באמת הייתי צריכה לכתוב "לעבוד עם".
    ומה שאני מציעה הוא לעבוד עם…
    כשאתה מבצע עבודה ללקוח – אתה עובד איתו.
    כשאתה מעצב גינה ציבורית – אתה עובד עם האנשים שיגיעו לשם לאחר מכן.
    הם אולי לא שותפים בפועל בתהליך העיצוב – אבל הם יצרכו אותו לכשייגמר ואפילו יגיבו אליו.
    אני לא חושבת שיש כאן שני עברי מתרס – המעצבים מול הציבור. אנחנו מעצבים, בתחומים שונים – דברים שהציבור לאחר מכן משתמש בו. אם נרצה ואם לא – יש לנו שיח עם הציבור הזה, באמצעות מה שעיצבנו.
    באמצעות המגזין שהם קוראים – העיצוב ישפיע מאוד על הרצון לקרוא את המגזין, על התחושות כלפי המגזין, על הרצון להגיב על מה שנכתב במגזין.
    כנ"ל באופנה, סביבה, מוצרים שונים, מוצרי מזון – העיצוב של כל הדברים שנמצאים בחיים שלנו יוצר שיחה עם הצרכן הסופי.
    אנחנו, המעצבים, מנהלים את השיחה הזאת לפני ובמהלך עבודת העיצוב – אסטרטגיה, יצירת תחושות אצל הצרכן, עיצוב בשפה של הצרכן וכולי. הצרכן – עונה לנו כשהוא משתמש במוצר – אוהב או לא, אדיש או מעורב, רוצה עוד או סולד…
    יש כאן שיחה.
    עכשיו – צריך להעלות את השיחה הזאת רמה אחת למעלה – שיחה על אמת. פנים מול פנים.
    שיחה על עיצוב ועל מה שהעיצוב עושה, תורם, משנה.
    שיחה על החיוניות של העיצוב – רוב האנשים שאני מכירה מתפעמים מדברים מעוצבים!!! אגב, אני מכירה לא מעט אנשים, אז זה בטח סוג של מדגם מייצג (:
    השיחה חייבת להתקיים בגלוי – כך היא תביא להכרה בחיוניותו של העיצוב כחלק מתהליכים שונים, ביניהם גם כלכליים-עסקיים-תעשייתיים.
    אני לא מסכימה איתך שהמעצבים צריכים להיות, כפי שכתבת – "אנחנו שקופים עבור השוק הישראלי- וכך צריך להיות.".
    ממש לא! אנחנו צריכים להיות מעורבים. למעשה – אנחנו כבר מעורבים!
    כי מה שאנחנו מעצבים – משפיע, וכבר פירטתי זאת קודם.
    לגבי השירות שאנחנו נותנים ללקוחות שלנו מהעולם העסקי – כן, חשוב שהם יהיו מרוצים מאיתנו כדי לספק לנו את מה שאנחנו רוצים. זה יצליח מהר יותר אם יהיה ברור שמה שאנחנו עושים הוא לב ליבו של העסק שלהם.
    מה שמחזיר אותנו אל הצרכן – ההתקשרות שלו אל המוצר, כל מוצר שלא יהיה, מתחיל בנראות של המוצר, קרי – בעיצוב.
    זאת התקשרות רגשית ולא רק פונקציונלית.
    ואחרון חביב – אני, כמעצבת, כמישהי שגדלה בחברה מסויימת ובתוך התייחסות ממסדית מאוד מפלה לרעה, רואה בעיצוב תפקיד של שינוי חברתי.
    אתה לא חייב להסכים איתי, כמובן (:
    שבת שלום,
    רחל.

  10. 10
    יום שבת 02.06.2012, 10:31

    שלום דוד,
    שלוש שנים! חלפו מאז סיימתי את לימודי הגבוהים בתחום התקשורת החזותית.
    העלאת נושא קהילת העיצוב והפיכת התחום לתחום מוגדר, מוכר וידוע חשובה מאוד,
    אך מעבר לכך חשוב גם לספק מקומות עבודה רבים יותר למי שמסיימים את הלימודים בתחומי העיצוב.
    בשלוש השנים שחלפו חיפשתי ולא מצאתי, אני מדשדשת בדברים שאין בהם כסף של ממש, אך נותנים קצת מקום לביטוי.
    אם יוכר התחום כתעשייה הדבר יפתח אופציות רבות בפני מי שאינם מעצבים "פעילים" לפי מושגי רווח.
    הסיבה שפניתי ללימודי העיצוב היא רצון ומשיכה לעיסוק וכן קיים בי הרצון להתקיים בכבוד ממה שאני אוהבת ורוצה לעשות, לצערי עד כה זה לא קורה, אך מאבקך מחזק אותי שיש בסיס לרצון שלי ושאין סיבה לוותר וצריך להתמיד ולקדם את התחום כדי לאפשר לחלום הזה להפוך למציאות. מקווה שהתקווה הזו תתממש בזכותך.
    תודה,
    שלומית

  11. 11
    יוד
    יום שבת 02.06.2012, 11:49

    עיצוב הוא תחום רחב והשאלה כשמדברים על עיצוב למה הכונה: עיצוב לדפוס שזה תחום בפני עצמו או
    עיצוב לאתרי אינטרנט.
    לא ברור לי מה אתם מנסים להשיג בהחתמות של עצומות.
    ההסתכלות צריכה להיות שיווקית איך אתם משווקים למי שצריך להפנים
    את חשיבות העיצוב ולא חינוכית בהחתמות עצומות.
    מעבודה עם מעצבים אני חייב לשתף אתכם בחוויות שלי מעבודה עם מעצבים
    1. לא מעט מעצבים הם טכנאי פוטושופ.
    2. חלקם או רובם רואים את עצמם כאמנים ושמים את היצירתיות שלהם בראש
    סדרי העדיפויות במנותק מצרכי הלקוח או המגבלות שיוצר המדיום האינטרנטי.
    3. מעט מעצבים יודעים לעבוד עם המדיה האינטרנטית שלא לדבר על תחום הסלולר,
    רובם באים מתחום הדפוס ומעצבים אתרים כמו שמעצבים פרוספקט, ברושור או קטלוג

  12. 12
    יוני בן חיים
    יום ראשון 03.06.2012, 22:01

    אולי במקום להתמקד במספרים ושטויות "קהילת המעצבים" שהחליטה לעצמה שהיא מדברת בשם כולם תנסה באמת לקדם את העיצוב בישראל ולא את חבריה והמשרדים הגדולים.

    כדאי לראות מה עושה עיריית ירושלים במיזם מעצבים בעיר שלה וללמוד מזה.
    ככה מקדמים עיצוב ולא בדיבורים סתמיים של חבורת אנשים שהאגו שלהם כ"כ גדל שהוא כבר לא יכול להכיל את עצמו בגופם.

  13. 13
    דוד גרוסמן
    יום ראשון 03.06.2012, 23:01

    דביר –
    תודה. יפה. ותמשיך להצליח.

    מר בן חיים –
    אתה כמובן רשאי לדעות שלך אבל גם ביקורת ניתן להציג באופן תרבותי. העלבונות באמת נדרשים?
    ולגבי ההערה שלך על משרדים גדולים, שים לב לתגובה של דביר אודות "משרד קטנטן עם מעצב אחד".

  14. 14
    יום רביעי 06.06.2012, 8:09

    שלום דויד גרוסמן,

    אנחנו מכירים עוד מהתקופה שהיית ראש המחלקה בויטל, והייתי מגיע לתערוכות סופשנה, כדי לגייס סטודנטים לסטודיו.

    כיוון שהמאמר שלך מציג עובדות ומספרים, אתן גם אני עובדות ומספרים:

    המשרד שלנו עובד במתכונתו הנוכחית כ-20 שנה. בשנים האלה עבדנו עם כ-900 חברות. כ-95% מהן חברות הי-טק, כמו שנקראו בשנות ה-90, וחברות מבוססות טכנולוגיה, כמו שהן נקראות בשנות האלפיים.
    מיתגנו כ-500 חברות. בנינו להן תדמית, עיצבנו והפקנו אלפי מוצרי פרינט, הפקנו עבורן סרטי תדמית והדרכה, בנינו להם אתרי אינטרנט, עיצבנו מצגות עסקיות, בעיקר לצרכי גיוס הון, עיצבנו מודעות במגזינים בחו"ל, עיצבנו והפקנו אריזות למוצרים בטכנולוגיות מגוונות, ועיצבנו והפקנו ביתנים בתערוכות בחו"ל.
    אנחנו מספקים מידי יום בין 2 ל-5 פרויקטים שהדד-ליין שלהם הגיע, וקולטים מידי יום 2 עד 5 פרויקטים חדשים. במאגר הפרויקטים בתהליך יש בין 40 ל-70 פרויקטים.
    חלק מהחברות שומרות לנו אמונים כבר למעלה מ-20 שנה. לאורך השנים, עבדנו מול יזמים סידרתיים, שחזרו אילינו עם חברות חדשות שהקימו, פעמיים, 3 פעמים, ו-5 פעמים, ועוד ידן נטויה.
    ההתיחסות אל הפעילות בתקשורת השיווקית של החברות היא כמרכיב מהותי וקריטי בתפקוד ובהצלחת החברת.

    אנחנו עורכים בסטודיו, מידי שבוע לפחות בריינסטורמיננג אחד, זה נותן לפחות 52 בשנה.
    לאורך השנים עבדו בסטודיו עשרות רבות של מעצבות ומעצבים, עם חלק מהם אנחנו שומרים על קשר.
    מידי חודש אנחנו שולחים ניוזלטר למאות אנשים איתם היינו בקשר, ומדווחים על פרויקטים מעניינים שבוצעו החודש.

    אני מקווה שזה יתן קנה מידה לנמעני המאמר שלך, ויאזן את התחושות.

    כל טוב,
    ששון גואטה

  15. 15
    דוד גרוסמן
    יום רביעי 06.06.2012, 8:42

    הי ששון.
    באמת מאוד מעניין. תודה ובהצלחה.

  16. 16
    ירו גולד
    יום שלישי 12.06.2012, 7:17

    דויד גרוסמן או איך שאנחנו המעצבים הקז'ואליים קוראים "הנשיא"

  17. 17
    דוד גרוסמן
    יום שלישי 12.06.2012, 9:49

    ירו גולד – התגובה באמת "קזואל"

כאן איזור הקוֹמֶנְטַצְיָה…