וברקע שמיים, אדמה, שני סוסים

גרטה שטרן צילמה חלומות. בשבועון בשם Idilio בטור שמו “Psychoanalysis Will Help You” שלחו קוראי המגזין את חלומותיהם למערכת (ככל הנראה קוראותיו, שכן המגזין מיועד היה לנשים). מדי שבוע, לצד דבריו ופרשנותו של הסוציולוג ריצ'ארד רסט (שם העט בו השתמש ג'ינו ג'רמני), היה מתפרסם החלום בפוטומונטאז' פרי יצירתה של שטרן. הגשמה של סוריאליזם. כמו תינוק שתול בתוך קאלה בודדת ויד מחזיקה בה (ובו?) וברקע שמיים, אדמה, שני סוסים. אני מביטה בעבודותיה של שטרן, בחלומות של אנשים. ומה זה אומר לשתף אדם אחר בחלום? "זה המפתח הגדול שהייתי פותח בו את בית מדרשנו הישן בזמן שהייתי נער ומשכים ומעריב בתורה. זה כמה שנים לא ראיתיו אפילו בחלום, ופתאום ניתן לי לחלוטין בפרהסיא בבית המדרש ביום הכיפורים. נטלתי את המפתח בידי וטמנתי בבגדי." [1] חלומות שכתבתי, שכתבתי בראשי־פרקים, שסיפרתי, שהחרשתי, טמנתי בבגדי. כתנת־הלילה בצבע תכלת פרוסת שרוולים בחנות כתנות־הבית שברחוב קינג־ג'ורג' אליה טרם נכנסתי. תמונות שלא צילמתי, מלים שבקושי הקלדתי, טמנתי בבגדי. פעם הייתי כותבת חלומות בסקץ'־בוק בלי שורות ובמחברות כריכה קשה שמצידן נראות צהובות. אחר כך נמאס לי. הניסוח מחדש במילולי, הנסיון לתת שם ומלה לתחושות שזכרתי במדויק או במעורפל מחלומותי, הפך לי מייגע. כך שעזבתי את המחברת הקטנה, ומה שזוכרת – זוכרת. לפעמים מספרת למי שאהוב, לפעמים הוזה תוך צחצוח השיניים, מנסה לדלות עוד פרט, עוד משמעות. ומה אכתוב לגרטה? והרי אם כבר כתבתי, מנסה לשחזר עבור גרטה, ובעצם עבורי, עבור מי שיבוא – האם ארצה גם תמונה? האם גם אני אכתוב לגרטה שאני מוקפת במים עם ידיים, שוכבת נטולת ראש ורגליים בים, ידי גבר אוחזות בי, הולכת בתוך מים ודגים סובבים סביב ודימוי ראש נחש שחוזר על עצמו גם. האם היא זוכרת אותי גרטה? אחרי יום עבודה, בו חיפשה וחתכה והדביקה וצילמה, אפופת אדי־כימיקלים של ראשי נחשים, דמויות בעקבים וחצאיות ללא פלג גוף עליון – האם כשחלומי כבר בדפוס היא שבה וחולמת בו? על הכרית שבמיטתה היא ממלמלת: "אנשים מן הציבור שלא נתערבו בשיחתנו באו והציצו בי. רציתי לומר להם דבר, אבל הדיבור לא נחתך בפי." [2]

 

 

[1] עגנון, ש.י., אורח נטה ללון, הוצאת שוקן, ירושלים ותל־אביב, תשל"ב, עמוד 20.

[2] שם, עמוד 21.


 

☼ עוד מאת גילי זיידמן ← לשטוף את העיניים

  1. 1
    אבנר פינצ'ובר
    יום שבת 31.03.2012, 18:43

    גילי, כרגילי הכתיבה שלך מופלאה. אני דווקא הייתי רוצה כפתור Print Screen כזה, שהיה לוכד פריימים מתוך חלומות שלי, במיוחד מן הצבעוניים שבהם. הזיכרון שלי אף פעם לא מספיק חד בשביל שיהיה ניתן ליצור ממנו מחדש את אותה חוויה ויזואלית. סיפורים מתוך חלומות יכולתי אולי לשחזר, אבל ויז'ואלס יחסרו כל כך הרבה חיוּת.
    ולציטוט איתו בחרת לסיים – עצוב. במידות שונות נחלת כולנו. אבל אצלך, דווקא הכתיבה נחתכת היטב בקולמוסך.

  2. 2
    גילי
    יום שני 02.04.2012, 13:14

    אבנר, קודם כל תודה גדולה. מהשורות שכתבת הרכבתי סרט אנימציה בראשי, אבל עדיין לא בטוחה איפה הכפתור ומהיכן יוצא הפרינט – ה'חיוּת' מוסיפה כאן הרבה – מה תעשה בכל הפרינטים? (חמוד שכתבת 'כרגילי' :)

  3. 3
    יום שני 02.04.2012, 15:32

    היי, כמובן שהכל אלחוטי – אני עושה פרינטסקרין בעודי חולם חלימה מודעת או חלימה צלולה (Lucid Dreaming) – זה קורה לי הרבה. וצילום התודעה עובר ישירות למחשב, שם הוא ניתן לצפייה בדומה לטכנולוגיות של 360 מעלות – שניתן לגלול ימינה ושמאלה ולעשות זום אין ואאוט. הייתי בעיקר מסתכל עליהם בעצמי, אולי לעיתים רחוקות מאד משתף אנשים קרובים מאד.

  4. 4
    גילי
    יום רביעי 04.04.2012, 10:49

    אבנר זה גאוני, חוץ מזה שזה בטח יגרום לי לכאב ראש (סיורים וירטואלים תמיד גורמים לי לכאב ראש בתפנית הזויות) מענין מה תראה שם ולאן זה יקח אותך :)

  5. 5
    יום חמישי 26.04.2012, 10:57

    מלא קסם.

  6. 6
    גילי
    יום שבת 28.04.2012, 6:44

    תודה עינת

  7. 7
    אבנר פינצ'ובר
    יום ראשון 13.10.2013, 9:03

    אפליקציה לאייפון/אנדרואיד לרישום חלומות: https://www.dreamboard.com

  8. 8
    גילי
    יום ראשון 27.10.2013, 21:31

    הי :)
    הורדת לך כזה??
    לא הבנתי אם אני כותבת / מציירת את החלום או שהתוכנה נכנסת לי לתודעה…
    מדי טכנופובית כדי להרשם בעצמי…
    תודה על הלינק – בהצלחה עם כפתור הפרינטסקרין של חלומותיך

תגיד/י את זה…