בZRH יש הרבה בטון עם נגיעות של אדום וכשפותחים את הדלת של המטוס, ישר רואים הרים מושלגים. ולאוויר יש ריח של מים מינרלים. בMAD יש את פינת העישון הכי קרובה לגייט. בBKK הדיוטי פרי הכי זול, אבל את לא יכולה לדעת איזה חיקוי מחכה לך בתוך האריזה. בHKG הכי הרבה אנשים בהכי הרבה צבעים של הכי הרבה מדים. בUSM יש בופה חופשי שהכל בו נראה טעים ומסקרן ונזרק אחרי ביס ויריקה ובקתות קטנות מעץ שנראות כמו דיסנילנד. בAMS יש בלגן. ושוטרים שנראים כמו יממ עם M16 ושכפ"צים. בLAX תוקף אותך ריח של סינבאן איך שאת יוצאת מהאזור של המזוודות ואף פעם אין זמן לעצור ולקנות (ואחרי הסטנד אפ של לואי סי.קיי גם אין חשק.) בHER אין שרוול וצריך לעשות בורדינג באוטובוסים כמו פעם, עולים, נדחסים, נוסעים שלושים מטר, יורדים. בJFK יש תמיד תור של שלושים מטוסים להמראה וכמעט שעה של הולדינג באוויר לפני כל נחיתה ואם נוחתים לפני חמש בבוקר צריך לשבת במטוס ולחכות עד שהשוטרים יגיעו לפתוח את הגבולות. בMIA הכי קשוחים במכס – אל תטעו, הכלבים האימתניים לא למדו להריח סמים. הם מחפשים את הפושע שמנסה להבריח סנדביץ' פסטרמה לאדמת המולדת. (150$ קנס. סיפור אמיתי.) בLHR יש את הבידוק הבטחוני הכי קיצוני ולוקחים לך את הפותחן של הבקבוקי יין מתיק כלי העבודה. בSTL שוקלים את הכבודה ידנית – הדייל מרים את המזוודה ועושה פרצוף: סביר/כבד/אובר-ווייט. בEWR יש זריחה יפה. בBOM נותרו מקטעים שלמים של רצפה בלי ריצוף והגלגלים של המזוודה נתקעים בחול. מצד שני יש מכונה שעוטפת את המזוודות בניילון נצמד. בYYZ צריך לחכות עשר דקות בין זמן הרכישה וזמן האיסוף של הדיוטי פרי מטעמי בטחון. בORD אין תחנה קבועה של בידוק ישראלי, אז מאלתרים משהו ופותחים את המזוודה שלך מול כל העולם. בJNB נוחתים בגובה 1750 מטר ועד שהריאות מסתגלות לחמצן הדליל, כבר צריך לחזור הביתה. בAMM יש רשת של בתי קפה שנראים בדיוק כמו סטארבאקס אבל קוראים להם משהו כמו ניוז קפה. וגלאי מתכות נפרד לנשים כדי שיוכלו להיות בטוחים שהבטן שלך היא של היריון ולא של חומר נפץ או סמים. בCUN יש סטארבאקס אמיתי מדי ויקר מדי וכולם שם אמריקאים. בTLV יש עגלות חינם ומזוזה בגודל של ספר תורה. יש מכונה ערמומית שלוקחת ממך את הנתונים הביומטרים שלך בתמורה לשלוש דקות פחות בתור. ואת השילוט המיותר בעולם – זה שמכוון את הנוסעים לטיסות המשך.

☼ עוד מאת שפרה קורנפלד ← לחם

  1. 1
    יום שני 27.02.2012, 8:12

    "ואת השילוט המיותר בעולם – זה שמכוון את הנוסעים לטיסות המשך": אין פעם אחת שאני לא עובר לידו ותוהה, ברוח המחשבה אם יורשה לי,WTF
    וחוץ מזה עשית לי את הבוקר

  2. 2
    טליה זליגמן
    יום שני 27.02.2012, 10:22

    איזו מחשבה מקסימה, כמו שכבה ב-google earth.

    אגב, שלחת אותי לסיבוב די רציני בגוגל :) http://dl.dropbox.com/u/3004252/Untitled.png
    ורק עם HER הוא לא הסתדר הגעתי להרבה עניינים עם המחלה הסופנית שלה (her terminal….]

  3. 3
    יום שני 27.02.2012, 10:39

    אהבתי את הזליגה מתוך אופי של רשימה אל אבחנות וחוויות דקיקות, אישיות. ועוד דבר שהקסים אותי, שלמרות הטרמינליות הסגורה וההרמטית את מביאה את האוויר והאור שנמצאים מחוץ. תודה.

  4. 4
    Avry
    יום שני 27.02.2012, 13:22

    טליה זה הרקליון, כריתים, יוון

  5. 5
    יום שלישי 28.02.2012, 8:43

    איזה יופי. לכמה שניות הרגשתי לא כאן

  6. 6
    יום שלישי 28.02.2012, 20:57

    קצר. אמיתי. מעולה.

  7. 7
    ruthisun
    יום רביעי 29.02.2012, 1:19

    Living in the air with frequent visits to the surface of the globe.I live on Atlas Avenue….

  8. 8
    יום רביעי 29.02.2012, 12:15

    בתור מי שסיימה ממש לפני חודש, 5 וחצי שנים של זה… זה כאילו כתבת רסיסים של מחשבות שלי:) את כותבת מקסים והיה פשוט כיף להיזכר…

  9. 9
    שגית
    יום רביעי 29.02.2012, 13:05

    יואו אילו זיכרונות … חזרתי להיות דיילת לכמה דקות :)

  10. 10
    נדב
    יום רביעי 29.02.2012, 14:37

    Lax זה בהחלט cheesecake factory ו-sixflags…
    נשיקות..

  11. 11
    אבנר פינצ'ובר
    יום חמישי 01.03.2012, 17:16

    יפה! You've been all over the place… טליה – מצחיק הגוגל הזה, מזכיר לי טעויות של מילונים להקלדה סלולרית.

  12. 12
    שפרה
    יום חמישי 01.03.2012, 19:23

    יובל, תודה! אתה עושה לי הרבה בקרים!
    טליה, תודה ותזהרי עם האצבע הקלה על הדק הגוגל. לא בריא להתעניין ביותר מדי שדות תעופה. עם הגדרות הפרטיות החדשות את עוד עלולה לקבל ביקור מהFBI
    עינת, זאת אבחנה נורא משמחת. (קפצתי על הדרך לבקר אצלך באתר ושקעתי שם שעה ארוכה ומופלאה. תודה!)
    אברי צודק, HER זה הרקליון.
    קרן ויוני, תודה.
    ruthisun – i live on electric avenue
    יעל ושגית, אתן יכולות לכתוב כל אחת רשימה ארוכה פי שמונה בערך מזאת, ובטח לכל אחת יהיה כתוב בה משהו אחר…
    נדב, כ פ ר ה ! בהחלט…
    ואבנר- כמו שכבר הבנת, הייתי דיילת. רק חיכיתי לטליה ואברהם שישלפו את הנושא "טרמינל" מכובע הקוסמים שלהם.

  13. 13
    יפעת
    יום שישי 02.03.2012, 19:37

    מקסים ומדויק.

  14. 14
    איתמר דאובה
    יום שבת 03.03.2012, 8:29

    שפרה, את חדה ומדויקת.

    מעבר לתחושת ה״לימבו״ או ״מקום-לא מקום״ המלווה את השהות בטרמינלים,
    יש משהו נורא אירגוני וצבאי בראשי התיבות המשולשים האלה. כבר לא מדובר במילים, אלא בקודים של טייסים…בנק מטרות – בתור בן שטוף מוח של טייס זה תמיד משרה עלי תחושה של סדר ובטחון לצד ניכור ויהירות – אפילו עובדי הנקיון בשדות תעופה נראים לי יותר שווים ו״טייסיים״ מאלה שמחוצה לו.

  15. 15
    פסקל
    יום שבת 03.03.2012, 17:44

    בתור אחד שהרבה לטייל בעולם והיום מכורח המציאות לא ראה עולם קרוב לשנה וחצי, החזרת אותי אל כל האדרנלין של הטרמנילים.
    אני מניח שבתור דיילת לשעבר כבר היטבת לראות טרמינלים כמשהו אינטגרלי, בשבילי הם בעיקר נקודות ציון גבוהות-תקרה, גדושות באנשים אך מיותמות מבני-בית אמיתיים, ושזורות בכסאות עם משענות יד שמפריעות לתפוס תנומה בין קונקשנים.
    כנראה בגלל זה הם נקראים מסופים – משם מתחילים לצאת למשהו מרענן, ואת יודעת מה תמיד אומרים על סוף…

  16. 16
    יום שלישי 06.03.2012, 21:07

    היה כיף לקרוא את זה
    הזכיר לי פרוייקט יפה שנתקלתי בו. פוסטרים בהדפס משי של מסלולי נחיתה משדות שונים בעולם: http://www.flickr.com/photos/33273581@N00/6915588359/in/set-72157612347411530/

  17. 17
    איתן
    יום חמישי 08.03.2012, 6:13

    זה פשוט כתוב נהדר.

  18. 18
    מאיה ב
    יום שלישי 16.04.2013, 22:54

    וואו, לי לוקח כמה דקות טובות להיזכר איך נראה שדה תעופה שהייתי בו, ורוב הפעמים אני בכלל לא זוכרת. סחטיין על הזיכרון, אלא אם כן עשית רישומים כשהיית בכל מקום. דעתי האישית על TLV – נורא מבאס לצעוד בדרך הארוכה מהמטוס לדרכונים כשנוחתים בארץ. מבאס לראות את כל אלה שמולינו, שצועדים לעבר הדיוטי פרי והולכים להמריא לחופשה בדיוק אחרי ששלי נגמרה :(

כאן איזור הקוֹמֶנְטַצְיָה…