12/4/95 מעטפה

  1. 1
    אבנר פינצ'ובר
    יום ראשון 22.01.2012, 22:13

    עם קצת אשמה על כך שאני נוסטלגי, אודה שזה נוגע בי.

  2. 2
    יום שני 23.01.2012, 11:18

    מצטרפת לאבנר.
    מלבד המעטפות שמורות אצלי קופסאות פלסטיק ריקות של פילם ואריזות הקרטון.
    כל פעם שאני נתקלת בהן במהלך ניקיונות הן מעלות אצלי חיוך מהול בעצב.

  3. 3
    ורדן
    יום חמישי 26.01.2012, 16:35

    בלי האשמה על נוסטלגיה, נוגע. החיים לפי אגפא..

  4. 4
    רונית פורת
    יום שישי 10.02.2012, 18:40

    בדיוק ורדן, אני אומרת בלי אשמה.
    אני אוהבת נוסטלגיה, אני לא חושבת אבנר,
    שיש בזה משהו רע, להיפך.

    אספנית שכמוני כמובן צריכה לתרץ הכל
    אז מצאתי לנכון לעשות סדרה כזאת, השאלה האם הכל נוצר בשם האומנות? או בשם האובססיה? או בשם רצוננו לשמור ולשמר את העבר? ואת החומריות? קירה מה את חושבת?

  5. 5
    יום ראשון 12.02.2012, 17:27

    אני חושבת שזה קצת מכל דבר. בהרבה מקרים קשה לנתק את האובססיה מהאמנות ולהיפך.
    כשהתחלתי לצלם רדפתי כמו פסיכית אחרי פריימים. הסתובבתי עם כתף שמוטה כי סחבתי בתיק שתי מצלמות, אחת עם פילם שחור לבן ואחת עם צבע. אולי אובססיה ואולי התלהבות של מתחילים אבל זה ריגש אותי.

    במשך השנים אספתי מצתים, תחתיות בירה, תוויות מבגדים (רק מגניבות),עטיפות ממתקים רוסיים, כרטיסי רכבת ואוטובוס, טלכרטים (מי לא?) ואפילו קבלות של כרטיסי אשראי. תמיד אמרתי לעצמי שבאיזשהו שלב אעשה איתם "משהו" .משהו "אמנותי" כמו טפט לקיר בשירותים או איזה פסל תלת מימדי,כן?:)
    באיזשהו שלב הבנתי שאני עובדת על עצמי ווהשארתי את תחום האמנות הממוחזרת לכאלה שאוהבים ומסורים לזה באמת.
    לפני זמן, במסגרת "בתים מבפנים", ביקרתי בדירה שהיתה בה תערוכה קטנה בנושא דברים שלא רואים. בכניסה היה תלוי מובייל שתלויים ממנו חשבונות טלפון, חשמל, דו"חות חניה וכו'. זה כל כך ריגש ושימח אותי שמהדבר הכי פחות אטרקטיבי שמזהם את המקרר או נדחף למגירה חשוכה עשו משהו כל כך לא צפוי ומעניין. כמעט הצטערתי על מה שזרקתי!

    יש לך תירוץ טוב לחפירה הארכאולוגית הזאת ותזמון מאד מתבקש לאור פשיטת הרגל של קודאק וה"קאמבק" של הצילום האנלוגי. מעניין לראות את ההמשך.

תגיד/י את זה…