אכן, העיצוב עובד (תגובה לאבירם)

היי אבירם.

תודה לך ששלחת לי קישור למאמר שלך (אנטייטלד 8.1.12). אני שמח שעשית את המאמץ להפיץ את המחשבות שלך על נושא חשוב.

אני מסכים עם רוב מה שאתה כותב, אבל לא עם הכל. חשוב לדון בנושאים לעומק כדי שיהיה סיכוי לשינוי. הבעת תסכול אינה מספיקה – קשה לשנות דברים. במקרה זה חייבים לשנות את דרכי החשיבה של המעצבים וגם של אלה המשתמשים בשרותי עיצוב.

זה דורש הרבה מאמצים – ואורך רוח. יש להדגיש כי אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל. קבוצות מעצבים בעולם כבר עשו ועושים זאת. אבל צריך לעבוד יחד. וכפי שאתה יודע, קשה לעבוד יחד – בכל מקום – במיוחד בישראל.

אין ספק כי מעצבים מקצועיים – העושים עבודה מסחרית לגופים מסחריים או ארגונים ציבוריים – הממומנים היטב* צריכים לעשות זאת רק תמורת תשלום הולם ובתנאים הולמים.

מרבית הדוגמאות שאתה נותן במאמר שלך אכן נכונות – אך לא כולם.

נכון, יש בארץ בעיה קשה עם מכרזים. רבים מהמכרזים באמת נוראים. חלקם כנראה באמת 'תפורים'. רבים כתובים על ידי אנשים לא מקצועיים (בתחום העיצוב) והינם למעשה מכרזים מתחומים אחרים שעשו להם 'קופי־פייסט' עם תנאים ותהליכים בלתי הגיוניים. מעצב מנוסה לא ישתתף במכרז כזה וגם לא ישקיע את המאמצים המיותרים הדרושים להשתתפות בו.

לאחרונה ערך משרד החוץ מכרז ל'מיתוג' המדינה. המכרז היה מגוחך – לא מקצועי ומשפיל – וכנראה נכשל. בשלב ראשון הציעו סכום מצחיק, ולמרות זאת היו משרדים (גדולים) שהשתתפו, כנראה תמורת ה'כבוד'. לאחר כישלון הניסיון הראשון הגדילו את הסכום – אבל עדיין הסכום אינו הולם. חמור יותר היה מבנה המכרז אשר ביקש מהמשתתפים להציע פתרון כולל ללא כל אפשרות לעבוד יחד עם המשרד בשלב הכנת הקונספט. כמובן – זה אבסורד ולא מקצועי. מעבר לקושי המקצועי למעצבים, חשוב להדגיש כי בהליך כזה, אין סיכוי שמזמין העבודה יקבל תוצר איכותי

מזמין העבודה = משרד החוץ = מדינת ישראל = כולנו. זאת אומרת שהנזק כאן עצום – כאנשי מקצוע וכאזרחים.

עוד יותר מגוחך: לפי המכרז, כאמור על סכום נמוך מידי, משרד החוץ היה רשאי להחליט על סכום התשלום הסופי (אם בכלל) בסוף תהליך ביצוע כל העבודה על ידי 'הזוכה' כולל ביצוע סופי של כל הפריטים של הפרויקט במשך חודשים. באמת מגוחך. זאת מסגרת שלא יכולה להניב תוצאות טובות. ובכל זאת יש משרדים ("מכובדים") שהשתתפו.

בתשובה לשאלה שלך המתבקשת: אכן קהילת המעצבים קיבלה פניות מכמה משרדים וקיימנו דיון איתם, דבר שהיה לו, אני מניח, השפעה. רבים סירבו להשתתף. אבל כאשר בדקנו (דרך 'להב' – לשכת ארגוני העצמאים, בה אנו חברים) מה יקרה באם נצא לקריאה לחברנו, התברר שזו עבירה פלילית!! חוקי המדינה אוסרים על ארגונים מקצועיים מלהשפיע על חבריהם לא להשתתף במכרזים! באחרונה הוגשו כתבי אישום פליליים נגד ראשי ארגונים. כן! לא יאומן.

כמו שאומרים: החיים קשים.

כתוצאה מזה מכינה קהילת המעצבים מסמך עקרונות המכוון למעצבים וגם לגופים המוציאים מכרזים עם קווים מנחים לכתיבה ולהשתתפות במכרזים. זאת דרך לגרום לשינוי. אבל זו עבודה קשה ואפורה ונשמח לקבל כל עזרה. לשינוי התנהלות המכרזים דרושים התארגנות ושיתוף פעולה.

ובחזרה למאמר שלך: חשוב להדגיש את ההבדלים בין עבודה מסחרית ועבודה בהתנדבות (pro bono). הזכות (ואפילו החובה!) של כל אדם להשפיע ולהביע את דעתו דרך עבודה התנדבותית הינה חשובה ביותר. ולמעצב יש 'ארגז כלים' עם עוצמה רבה לתרום לחברה.

צריך גם לתת לכל איש מקצוע – ולכל מעצב – לעשות את ההחלטה על בסיס הבנת ההשלכות. (וגם כאן, אנו עובדים על הנחיות והסברים אשר אמורים לעזור למעצבים להחליט איך, מתי ובאיזה תנאים יש לעבוד בהתנדבות. וגם כאן, נשמח לקבל עזרה.)

נכון. יש מעצבים שעושים עבודה בהתנדבות…מסיבות מסחריות. לדעתי זה לא פסול – כל זמן שעושים זאת לגוף ציבורי דל תקציב. במקרים אלו, אין המעצב פוגע במעצבים אחרים. שני הצדדים נהנים וגם הציבור.

אתה מדגיש בדבריך שגם אתה לפעמים עובד pro bono – וטוב שאתה עושה זאת. כידוע לך, גם אני עושה עבודה בהתנדבות.

אני ממליץ לבוגרים שלי בתחילת דרכם לעשות עבודות pro bono לעמותות דלות תקציב, בתנאים הולמים, כדרך ליצור נראות ולצבור ניסיון.

יש גם מעצבים העושים עבודות pro bono בעילום שם… גם ראוי להערכה. כנראה שהסיפוק האישי מספיק. אחרים מבליטים את תרומתם – אפילו מאד. זאת החלטה שלהם.

אין אני מסכים להערותיך לגבי קהילת המעצבים.

לארגון אין תקציבים להעסיק מנהלים בשכר. כל הארגון מבוסס על חברי ועד מתנדבים הנבחרים על ידי חברי הארגון. כל המשאבים שאנחנו מצליחים לגייס מכוונים לפרויקטים. במשך השנים, קבוצה קטנה של אנשים השקיעו אלפי שעות מזמנם לטובת העניין – לטובת העיצוב והמעצבים בישראל. אמרנו: pro bono.

באם ארגון, לאחר דיון בוועד הנבחר שלו (נבחר על־ידי חברי העמותה), מחליט לפנות לחברי העמותה בבקשה לתרום גם הם מזמנם ומיכולתם, והם מסכימים – לדעתי, ולדעתנו – זה בסדר ומבורך. זכותך, כחבר, לא להסכים. זכותך להביע את דעתך – אפילו רצוי – אבל קודם כל, בתוך הארגון. למה להשמיץ?

לידיעתך:
מכל החברים שקיבלו את ההזמנה לעבוד על מיתוג הקהילה בהתנדבות – רק אחד, דווקא בעל משרד 'גדול', התקשר והביע ביקורת. אתה, גם חבר, לא הגבת. נכון, לכאורה, המשרדים הגדולים מסוגלים לעשות את העבודה הזאת בקלות יתר. אגב, גם להם, ולמאות המעצבים העובדים במשרדים אלו (הרבה מהם צעירים ובוגרים טריים) יש זכויות. מעניין שרוב רובם של אלו שענו בחיוב הינם דווקא משרדים קטנים ובינוניים. אגב – רוב רובם של המשתתפים באירועי עוצב בישראל הינם משרדים קטנים ובינוניים.

בכל פעם שפונים אלינו גופים מסחריים לשיתוף פעולה 'למען הציבור' בפרויקט אשר אינו מבטיח תשלום הולם למעצבים המשתתפים – אנו מסרבים. (יש ארגונים אחרים הפועלים אחרת.)

כך גם נהגתי באקדמיה. מזמין העבודה המסחרית אמור לשלם סכום הולם. הסכומים מכוונים לטובת כל הסטודנטים – לאו דווקא מי שעבודותיו נבחרו. כל הסטודנטים נהנים מהניסיון עם פרויקט 'אמיתי'.

בכל פעם שהקהילה מצליחה לגייס משאבים לפרויקט ספציפי – אנחנו שמחים כמובן לשלם למעצבים – כמו לכל אנשי המקצוע האחרים. אנו עושים זאת כל פעם בעיצוב תערוכות עוצב בישראל, בעיצוב תערוכות מעצבי העתיד ובעיצוב הקטלוגים.

קל להתלונן. קל, יחסית, לכתוב. קל מאד לכתוב טוקבק. אבל קשה לשנות דברים. אפשר לשנות דברים רק דרך פעילות משותפת.

המשותף בן שנינו ובין כל אנשי המקצוע עצום. יש חילוקי דעות לפעמים – וטוב שכך – אבל הם מינוריים.

קל להרוס. קשה לבנות.

אני מזמין אותך שוב, ואת כל המעצבים, לעבוד ביחד.

דוד


* לא קשה לזהות ארגון ציבורי "ממומן היטב" דרך בדיקת התקציב שלו הגלוי לכל חבריו. אחד הסימנים של גוף ציבורי הממומן היטב הינו מילוי תפקידי ניהול על ידי מנהלים המקבלים שכר. באם יש לגוף ציבורי תקציב לשלם למנהלים, יש לקוות שיש לו תקציב לשלם לבעלי מקצוע נוספים – כולל בתחום העיצוב. אבל זה לא תמיד מדד נכון. צריך לבדוק כל מקרה לגופו.
לצערנו, קהילת המעצבים הישראלית עדיין אינה "ממומנת היטב". אולי כאשר יותר מעצבים יצטרפו.

☼ עוד מאת דוד גרוסמן ← איפה ללמוד עיצוב?

  1. 1
    יום רביעי 11.01.2012, 21:46

    אני יכול להעיד שאת פרויקט הגמר שלי הקדשתי לעמותה (חלק מהדרישות). חצי שנה אחרי – אני עוד עובד איתם (בתשלום) ושלא נדבר על הצעות רבות שקיבלתי דרכם שיצאו לפועל. יכול להיות שדאז לעולם לא הייתי מסכים "לעבוד בחינם" על דעת עצמי אך להפתעתי נולדו דברים טובים לטווח הארוך.. אז מהלמידה האישית (והמוקדמת) שלי אני דווקא כן ממליץ למעצבים צעירים לעשות את השיקולים הפילנתרופיים הנכונים וכן לתת מעצמם ללא תמורה כספית בהתחלה. להשאיר את הגאווה/מצב כלכלי בצד ולהכניס לתודעה שזה פשוט קרש קפיצה.

  2. 2
    דוד גרוסמן
    יום רביעי 11.01.2012, 22:05

    סיפור יפה. נראות, נסיון, קשרים ועוד. כל זמן שהעבודה בשביל עמותה זה בסדר.

    אבל ממש (ממש!) לא נכון לעבוד עבור לגורם מסחרי בכל שלב של החיים של מעצב מקצועי.

כאן איזור הקוֹמֶנְטַצְיָה…