העיצוב עובד (בחינם)

יוצרים רבים מפיצים יצירות ומאמרים, מפרסמים עיצובים ומבצעים עבודות ללא תשלום או שכר כלשהו. קרדיט קטן שלהם בצד או בתחתית העמוד אמור לספק אותם וכולם מרוצים. ההבטחה של מזמיני העבודה בחינם טומנת בחובה פוטנציאל עסקי משמעותי: פרסום, כבוד או הזדמנות לחשיפה בכלי תקשורת, אלה אמורים להספיק.
מה עם שכר או תגמול? הס מלהזכיר. הם אינם דורשים תשלום, ואף נבוכים ומתביישים לבקש או אפילו להעלות את הנושא לדיון. למה? ככה! כי הם לא יקבלו. נשמע מוזר?
קשה להאמין אך זו המציאות. יש לומר בכנות ומבלי להיתמם. חשיפה כגון פרסום תוכן, חזותי או מילולי משרתת מטרות ומקדמת את מפרסם העבודה או הארגון אותו הוא מייצג כחלק ממערכת יחסי הציבור שלו. אבל נדמה כי הגולם קם על יוצרו. תרתי משמע!

לתיבת הדוא"ל שלי מגיעות מדי שבוע פניות של גופים וארגונים, פרטיים ומסחריים. בחלקם ידועים, מוכרים ובעלי שם מכובד. בכולן בקשות לשיתופי פעולה. יצירת עבודות עיצוב, איור, צילום, מדיה דיגיטלית ועוד. פרויקטים, תחרויות ותערוכות.
הנוהל הקבוע הינו מסמך "קול קורא" המעודד שליחת עבודות והצעות אשר ייעמדו לבחינת ועדה מקצועית (או לא) כזו או אחרת. בסופו של דבר תיבחר עבודה אחת בה יוכל הארגון לעשות שימוש לצרכיו. חלקם מבטיחים פרס כספי או חומרי כלשהו לזוכים. לרוב מדובר בסכום קטן, לא משמעותי ובעיקר מעליב. זאת כאמור רק למי שעבודתו זכתה.
לגבי שאר המשתתפים, (הרוב למעשה) שעבדו שעות בסטודיו, שלחו עבודה שלא נבחרה בסופו של דבר, אין שום התייחסות. לא בקרדיט, לא בתשלום על זמן עבודה ולא על דמי סקיצה. מדובר בפתרון חינמי, עבודה זמינה, קלה שאינה דורשת מאמץ מצד יוזמי התחרות או הפרויקט. במקרה הטוב נכתב בריף מסודר (דף פרויקט) המתאר בקווים כלליים את המשימה לביצוע וזהו. מה שנשאר הוא לשלוח בתפוצת אימייל רחבה וממוקדת לאנשי המקצוע, אקדמיות לעיצוב ויוצרים שונים בתחום ולגרות אותם להשתתף. אם בסופו של התהליך המתסכל לא נבחרה עבודתך, בעיה שלך.

מאחורי פרויקטים כאלה עומדים גופים מסחריים, ארגונים ציבוריים ואף מוסדות הממומנים מכספי ציבור היוצאים בקריאה ליוצרים ומעצבים להשתתף בפרויקטים. הדוגמאות המובאות כאן הן מתחומי התקשורת החזותית והאיור, אולם יש עוד רבות כמותן בתחומים משיקים או מקבילים (כתיבה, תסריטאות, צילום, מחזאות, משחק, בימוי ועוד).

כמי שמכיר מקרוב את תחום העיצוב ועוסק בו מכל הכיוונים, האקדמי והמקצועי אני יודע היטב שאין עבודת עיצוב טובה שלא מקיימת דיאלוג עמוק ואיכותי עם הלקוח – מזמין העבודה, שאין עבודת עיצוב שאינה עוברת תהליך בסטודיו שמשמעותו בפועל היא זמן עבודה של מעצבים ואנשי מקצוע. זמן יקר ואיכותי אשר למעשה מתבטל ויורד לטמיון עם הכרזת "הזוכה המאושר". איך יכול להרשות לעצמו מעצב בינוני או קטן לבצע עבודה איכותית על חשבון זמן עבודה יקר בסטודיו, מתוך ידיעה כי סיכוייו לזכות בעבודה או בפרס קטנים או באחוז נמוך ביותר? איך יכול סטודיו כזה להשקיע זמן בעבודה יסודית מעמיקה ואיכותית? התשובה המתבקשת היא שרק חברות המעסיקות כמה מעצבים בסטודיו נהנות מהפריבילגיה להקצות שעות סטודיו של אחד העובדים בעוד כל המערכת ממשיכה במקביל לעבוד ולהתפרנס. כך נוצר סינון טבעי וברור שקריאה כזו אינה תמימה או הוגנת.
אסור לטעות. מדובר בפעולה שיווקית לכל דבר. לא בפרויקט התנדבותי קהילתי.
חברות עיצוב כאלה לרוב ייהנו בסוף התהליך מפרסום וכבוד ובהמשך כמובן מפרויקטים בעלי תקציבים. אגב, יש כאלה לא מעט. אחרת כל זה לא היה מרגיז כל כך..
מזמיני העבודה ייהנו מחשיפה, מהתעסקות יתר במוצר שלהן על ידי אנשי מקצוע ומיחסי ציבור כיוזמי פעולה חברתית קהילתית.

אפשר גם לטעון כנגד היוצרים עצמם ולומר "אל תכרתו את הענף עליו אתם יושבים". אל תשתפו פעולה עם פרויקטים כאלה. גם כאן הסיפור מורכב. יוצרים רבים אינם מתוגמלים באופן שוטף על עבודותיהם בהסכם קבוע (ריטיינר) ואינם משתכרים באופן שוטף. הרבה מהיוצרים הם פרילנסרים (יוצרים עצמאיים) שיושבים על האינטרנט והטלפון ומחכים להזדמנות שלהם לקבל את העבודה המיוחלת. ואז הפיתוי גדול. נוח להפעיל אותם ללא כל התקשרות תעסוקתית אלא כנותני שירות או קבלני משנה. מצבם הכלכלי אינו תמיד טוב ואולי הזדמנות כזו תביא עמה עבורם את השינוי המיוחל.

הפגיעה בתחום העיסוק המקצועי בו אני פועל היא משמעותית בעיני שלא לומר הרסנית: שחיקת שכר מעצבים ויצירת פער בין חברות גדולות ומעצבים "קטנים" טובים ואיכותיים הפועלים בשוק. זאת לצד קבלת עבודות שאינן בהכרח איכותיות אלא כאלו שהתקבלו ממי שהיה מוכן להשתתף בחגיגה המפוקפקת הזו.

דוגמאות יש לא מעט:
מגאזין בתפוצה רחבה פנה לא מזמן למאיירים לשליחת עבודות לכריכה המאוירת שלו תמורת סכום זעום ומקומם (150 ₪) כנראה מתוך הידיעה כי ענף זה אינו מאורגן כאיגוד מקצועי וכי ישנם הרבה מאיירים מוכשרים בשוק המשוועים לפרנסה שישמחו לקפוץ על המציאה ולשלוח עבודה גם במחיר אפסי או אפילו ללא תשלום בתקווה לפרסום ולקרדיט המיוחל.

דוגמא נוספת, עיתון ארצי נפוץ ומכובד יצא בקריאה ליוצרים לאייר לוח שנה שיצא למנויי העיתון בו כל חודש יאוייר על ידי מאייר אחר הפעם ללא תשלום, תמורת קרדיט!

הציקה לי במיוחד הודעה מהנהלת פסטיבל ישראל שהועברה אלי דרך מכר שלי ובה שוב, פניה למעצבים לשליחת עיצוב לציון 50 שנות הפסטיבל שיכלול את לוגו ה50, כרזה, הצעה לתוכנייה (גריד) לאירוע. גם הפעם הנחת הבסיס של הנהלת הפסטיבל הייתה ככל הנראה שניתן תמורת סכום סמלי ומעליב לקבל הרבה הצעות, ללא תשלום ולבחור אחת מהן לשימוש מסחרי.

עוד דוגמא מפתיעה ומקוממת הגיעה אלי דווקא מהאגודה לזכויות האזרח שקראה ליוצרים לשלוח עבודות קומיקס לשימוש באתר הבית של הארגון.
גם במקרה זה כמובן בהתנדבות וללא כל תשלום. בהודעה היה כתוב שהם "בטוחים שאיור סאטירי על הנושא יכול להמחיש יותר מכל דבר אחר עד כמה המצב הזה בעייתי"
אכן בעייתי. אולי דווקא ארגון כזה יכול היה לגלות רגישות גבוהה יותר לנושא זכויות יוצרים כחלק מזכויות האזרח. קל מידי לנגן על מיתרי הרגש ולהיאחז ב"מטרות חברתיות" כדי לשלול זכות בסיסית של איש מקצוע, יוצר או מעצב להתפרנס בכבוד.

הרבה עמותות וארגונים ללא מטרת רווח המקדמים מטרות חברתיות פונים בתדירות גבוהה בקריאה להשתתף בפרויקטים כאלה. גם כאן מדובר בזוכה יחיד או זוכים בודדים. אולם רובן המוחלט של העבודות שנשלחות מוצגות בדרך כלל במסגרת תערוכה או פרויקט אינטרנטי וזוכות לחשיפה. פתרון הוגן ושוויוני. מעצבים רבים וגם אני ביניהם, שלחו בעבר עבודות לתחרויות ופרויקטים בארץ ובעולם ונהנו להשתתף בפורום מכובד אשר מביא את כל הידע והניסיון המקצועי של המשתתפים בו לידי ביטוי. כך נוצר פרויקט משפיע, רב משתתפים אשר בכוחו להגיע לליבו של קהל גדול.

איגודים מקצועיים של יוצרים ומעצבים יש בישראל. ותיקים, חדשים ומתחדשים. גם הם באופן אבסורדי נלחמים על קיומם ומעמדם ואף גובים דמי חבר יקרים מאוד. יקרים מידי.
גם כאן יוצא שמעצבים, יוצרים ואנשי מקצוע קטנים מוצאים את עצמם מחוץ למסגרת כזו כך ואין בתוכה הד לקולם ולמצוקתם האמיתית. בחוסר יכולת כזה לשמור על האינטרסים שלהם, מלחמתם השקטה אבודה ובקרב הזה הם כמובן מפסידים.

לאחרונה יצאה פניה מקהילת המעצבים הישראלית לחבריה לשלוח הצעות למיתוג חזותי. שימו לב: ללא תשלום, תמורת חשיפה, קרדיט ופרסום.. הפנייה מכוונת ישירות למשרדים בעלי ניסיון בתחום המיתוג, מציינת היקף עבודה של בין 10 ל20 שעות עבודה בחודש – עובדה אשר לכשעצמה מסננת באופן טבעי מעצבים בעלי נפח עבודה והיקף סטודיו בינוני ומטה. וכמובן מציעה חשיפה וכבוד בכל פרסומי הקהילה.
אישית אני מכיר לא מעט מעצבים טובים, איכותיים ומוכשרים שאינם עומדים בקריטריונים המשתמעים מהכתוב בהודעה הזו למרות כביכול הפנייה ההוגנת לכולם.
לטעמי עד שלא נבין בעצמנו כי בעצם הפניה הזו אנו "יורים לעצמנו ברגל" לא ישתנה מעמדם של ומצבם של חלק מהמעצבים הפועלים בתחום. האם כל זה מפתיע?
ככל הנראה לא את מי שטרח לקרוא עד לכאן את הכתוב והדברים ככל הנראה נוגעים לו באופן אישי.



הכותב: אבירם מאיר, מעצב. מנהל בית ספר גורן, לתקשורת חזותית, המכללה האקדמית עמק יזרעאל.
בהכנת המאמר סייעו אנשי מקצוע ויוצרים מתחומי העיצוב, האיור הצילום ועוד.

התפרסם לראשונה ב־8 בינואר 2012

☼ עוד מאת אבירם מאיר ← עצים

  1. 31
    טלי דורון
    יום שלישי 10.01.2012, 17:17

    אכן מילים כדורבנות.
    ואני מוצאת את עצמי משתתפת בדיון שכזה בפורום זה או אחר כל כמה חודשים ובצדק כי זה חשוב וחמור. עם זאת עדיין בפורומים השונים ולאחרונה דווקא יותר ויותר עולים שוב ושוב ה"תחרויות" ה"מכרזים" ועוד חמור מזה האתרים המזעזעים המאגדים בתוכם כאילו "תחרויות" לעיצובים הכי פשוטים לעסקים לכל דבר המנצלים את קהל הסטודנטים והמעצבים בתחילת דרכם המשוועים לעבודה ויצירת תיק עבודות מינימלי ונופלים ברשת הנצלנית הזו.
    אני יכולה להבין לליבם של החבר'ה הצעירים, לא משנה כמה שאני אומרת להם בכיתה שלעולם לא יעבדו בחינם, יותר מפעם אחת ועם הסברים מפורטים, כשיוצאים לעולם האמיתי ללא נסיון זה נראה אחרת.
    מי שאני באמת כועסת עלייהם הם אותם מעצבים שמעלים את ההודעות של המכרזים הללו ולדעתי תורמים בכך לביזוי המקצוע שלנו.
    עוד אני יכולה בהחלט לומר שהאגודה לא עושה מספיק, אפילו בפורום שלה בפייסבוק שגם בו אני רואה אין סוף פוסטים כאלו אין שום תגובה ראויה מן האגודה שלא נאמר הורדת פוסט של אתר שמציע פרס כספי של 150 ש"ח על עיצוב לוגו אחרי זכיה בתחרות.

    לסטודנטים ומעצבים בתחילת הדרך שרוצים ליצור תיק עבודות שיוביל אותם לעבודות בתשלום הייתי ממליצה במקום לעבוד בחינם עבור מישהו שלא באמת מעריך את עבודתכם ומתייחס אלייכם בהתאם, מיצאו לכם מטרה חברתית, מוסרית שאתם מאמינים בה באמת ועשו שם עבודה. גם מטרה טובה, גם תהנו וגם תצא לכם עבודה טובה באמת. תעשו עבודות לאמא, אבא, אח, אחות, בן דוד והחבר הכי טוב שלכם..הם גם יעריכו את עבודתכם וייחצנו אתכם הלאה. אחרי כל אלו כבר לא תצטרכו לעבוד בחינם אלא מתוך בחירה בלבד.

  2. 32
    אבנר פינצ'ובר
    יום שלישי 10.01.2012, 21:21

    בפעם שעברה שראיתי פוסט בבלוג בסדר גודל בינוני מקבל כל כך הרבה תגובות, קרה בעקבותיו אירוע פיזי. מדובר על הבלוג של יורם מלצר, והנושא היה שכונת בת גלים בחיפה. עם 3,509 תגובות אזור הקומנטציה הפך למעשה לפורום ובעקבות הפוסט ההוא נולד כנס ותיקי בת גלים – אירוע די לא יאומן בסדר הגודל של ההפקה שלו ובמשמעות שהייתה לו עבור משתתפיו (שחלקם עלו על טיסות טרנס-אטלנטיות בשביל להגיע אליו).
    נראה לי שמהפוסט הזה יוולד כינוס, וכדאי מאד שכך (על אף שאיני מעצב/מאייר). ממליץ מאד לאחד כוחות עם עמותת האדריכלים הסובלים מבעיות דומות, בדגש על סניף הצעירים של העמותה (http://www.facebook.com/y.arch.f).
    בהצלחה בתיקון הצודק. הפיחו שוב את הרוח במפרשים של מהפכת הקיץ.

  3. 33
    יום שלישי 10.01.2012, 23:02

    אין ספק שכל איש מקצוע שמספק עבודה מבלי לצפות לתשלום פוגע במידת מה במעמד המקצוע (כמובן בהסתייגות לשירות בהתנדבות/פרו-בונו כפי שגם נאמר כאן לפני). ועדיין בתחומים מסוימים וביניהם אדריכלות השתרשה מסורת של תחרויות, שמלבד ההזדמנות לפריצה מקצועית, משמשות גם ככלי מרכזי לפיתוח רעיונות ושיח מקצועי. דוגמאות בולטות למבנים בארץ שמקורם בתחרות הן מוזיאון ת"א (על שני אגפיו), מוזיאון ישראל, בית עיריית ת"א, כיכר רבין ועוד ועוד. ההשתתפות בתחרויות נתפסת כחלק מהותי מתהליך ההתפתחות המקצועי של האדריכל גם אל מול סיכויי הזכייה הקלושים בפועל. האבסורד הוא שכיום אדריכלים צעירים מוצאים עצמם נאבקים על עצם הזכות להשתתף בתחרויות שרבות מהן נסגרות בפניהם באמצעות תנאי סף דרקוניים.

  4. 34
    אבירם מאיר
    יום שלישי 10.01.2012, 23:26

    בעניין התגובה של אבנר. אני מסכים שיש כאן הזדמנות ואולי יצמח משהו מכאן. יחד עם זאת לא תמיד חובה לציין את רגע השיא של ה"מאבק" בכנס רב משתתפים. צריך לתת ביטוי לנושא הזה. לתת לו להדהד ולהישמע. להפיץ אותו ולאמץ עקרונות חשיבה. אני אמנם חתום על המאמר הזה אך כמו שרמזתי, בכתיבתו השתתפו יוצרים, אנשי מקצוע בתחומים שונים. אני כותב על התחום בו אני פועל אך הבעיה מקיפה ורחבה ונוגעת בתחומים נוספים. אני מאוד רוצה להודות על התגובות כאן ולהתייחסות של המגיבים אלי ואני כמובן מודה אבל חשוב לי לומר שהטקסט אינו אישי. ולא עוסק בי. אחרת לא הייתי טורח.

  5. 35
    שחר קליין
    יום רביעי 11.01.2012, 10:28

    דיון כדורבנות!
    המצב הזה לא ישתנה מכיוון שהוא בנוי על סכימה נצלנית שעובדת על תכונות בסיסיות: בין היתר על הרצון לשרוד בסביבה אכזרית.
    תמיד יהיו אלה שיתפתו ותמיד יישארו המפתים.
    האופציה היחידה היא לאילו שכבר מתקיימים לסרב להצעות מהסוג הנקלה.
    האחרים ילמדו על בשרם…
    אגב- כמה מהעמותות הנכבדות הן נצלניות לעילא- גם של המטופלים וגם של המתנדבים. המבחן האמיתי הוא מה שהציע דייויד: אם משמלמים משכורות למנהלים- שישלמו למעצבים!

    הערה לסדר: בפורום המסתורי שהסיר את הודעתך לא הוסר דבר- להיפך- התפתח שם מיני דיון בענין.
    פורום קפה דה מרקר אינו עובד בחינם (רק מנהלו עובד פרו בונו), כפי שידוע, ובמכתב שקיבלת צוין שאין למנהלו ענין להיות תחנת רכבת בדרך לאתרים אחרים.

  6. 36
    עפרה
    יום רביעי 11.01.2012, 16:39

    עצוב, מקומם ובעיקר מאכזב. אגב, רוב המעצבים בכלל לא שייכים לקהילות וארגונים. גם ככה דמי החבר גבוהים באופן שערורייתי! כל הדיבורים על התאחדות זו סטייה מהנושא. הקהילות האלה רוב הזמן לא עושות כלום ובטח לא מקדמות את החברים שלהם לשום מקום, אולי רק כמה מקורבים אינטרסנטים. אני בעד שכל אחד בסביבתות יעלה את הנושא למודעות ברמה היומיומית. ארגונים ואסיפות רק מעייפים ונגמרים בפרוטוקולים משעממים, חסרי ערך ותכלית.

  7. 37
    שירה ברגר שטרנפלד
    יום רביעי 11.01.2012, 17:16

    מעצבים יקרים,
    עבודה בחינם היא זילות למקצוע של כולנו.
    כמי שמתמחה במיתוג, הכלל הראשון אומר שהמותג מתחיל מבפנים דהיינו מתוך הארגון. אם תסתכלו על עצמכם כזולים, כך יסתכלו עליכם מבחוץ.
    תהיו ראלים, תתנו מחירים הוגנים ותתפרנסו בכבוד.
    אין טעם להתפלש בביבים של נותני החינם, הם יעלמו מן השטח ויבואו אחרים במקומם.
    ובמאמר מוסגר: תענוג ל"זקנה" כמוני לראות את המורים שלי מימי ויטל העליזים עדיין בועטים בביצת העיצוב

  8. 38
    יום רביעי 11.01.2012, 19:02

    היי אבירם. תודה לך ששלחת לי קישור למאמר שלך. אני שמח שעשית את המאמץ להפיץ את המחשבות שלך על נושא חשוב.
    אני מסכים עם רוב מה שאתה כותב, אבל לא עם הכל. חשוב לדון…
    להמשך התגובה

  9. 39
    עדלי סטוק
    יום רביעי 11.01.2012, 20:49

    אבירם שלום,
    מילים כדרבנות.
    אכן מאד אמיתי ,כואב ועצוב.
    רק לאחרונה התנהל מכרז מאד לא מקצועי מטעם משרד החוץ. אגב, המשרד ה"גדול" שדיוויד מזכיר בתגובתו,שמצא טעם לפגם בפניית קהילת המעצבים להשתתף במכרז המיתוג ללא תגמול, היה adlai & Partners
    ואכן הייתי מצפה מקהילת המעצבים להתנהלות אחרת.
    לצערי ניצול חוסר התאגדות רצינית, כללי אתיקה מקצועית, מאפשרים לחברות גדולות מסחריות וציבוריות לנצל זאת לרעה.

  10. 40
    אבירם מאיר
    יום רביעי 11.01.2012, 21:02

    דיויד שלום.
    אחרי היעדרות של כמה שעות שמחתי לראות שהדיון נמשך ולמעשה מתקיים בלעדיי.
    תודה שהגבת, האמת שציפיתי לזה.
    כתבתי את הטקסט הזה, אני חתום עליו ועומד מאחוריו ובכל זאת אם היה מדובר בגחמה או קיטור פרטי שלי לא הייתי טורח. ציינתי את זה כבר באחת התגובות. שיחות רבות שאני מנהל עם עמיתים למקצוע ולעיסוקי האקדמי כיום שהוא המשמעותי והמרכזי שלי הביאו אותי לכתוב על הנושא. ניסיוני כעצמאי ושכיר בתחום העיצוב וניסיונם של אחרים המדברים מדם לבם סייעו לי. ניסיתי לתת ביטוי לבעיות משותפות לנו שלא תמיד ניתנה להם ההזדמנות או הבמה בהתנסחות ברורה ומקיפה. עדיין אין כאן את הכל, חלק מהדברים סוננו, חלקם עודנו. זאת על מנת לשמור על דיון ענייני ועם זאת לא להתחמק מהנושאים החשובים.
    גם התגובות הרבות כאן, באימייל ובפורומים אחרים ברשת מצביעות על תסכול עמוק ועל בעיות אמיתיות.
    לעניין ה"יחד", רבים טוענים כי אין בהכרח תכלית בהתארגנות של פורום מקצועי, כפי שכתבה אחת המגיבות כאן. (האם מניסיון?) אישית איני יודע, טרם גיבשתי מסקנה סופית בעניין בעצמי.
    לגבי הצעתך שפורום של אנשי מקצוע ידון ויציע למעצבים ולמפרסמי מרכזים קווים להתנהלות, זו יוזמה ברוכה ומבורכת. אשמח להשתתף בפורום כזה ולהציע רעיונות (למרות שאני מניח כי במכרזים יש מומחים גדולים ממני).
    איני רואה בהתייחסותי לקהילת המעצבים משום השמצה אך כפי שציינת אין אנו מסכימים על הכל..
    גם על האמירה כי קל להתלונן אני חולק. האמן לי, קלות לא הייתה כאן. לא לי ולא לאנשים שפרנסתם נשחקת ומעמדם נפגע יום יום שעה שעה. הזדעזעתי לשמוע ממך על מכרזים של משרדי ממשלה המנוהלים באופו מחפיר כגון משרד החוץ. יחד עם זאת שמעתי היום מקולגה על מכרז אחר שהתנהל באופן ראוי ומכובד ע"י בנק ישראל לעיצוב שטרות הכסף החדשים כך שנראה שפה ושם יש נקודות אור בכל זאת.

    בהערכה,
    אבירם

  11. 41
    אבירם מאיר
    יום רביעי 11.01.2012, 21:14

    עדלי שלום,
    תוך כדי שהגבתי לדיויד ככנראה כתבת תגובה.
    תודה, מעריך את הכנות והחשיפה שלך פה.

  12. 42
    דוד גרוסמן
    יום רביעי 11.01.2012, 21:57

    נכון. המכרז של בנק ישראל אכן היה דוגמה של מכרז בנוי היטב. (בדיון איתם, אחד השינוים הקטנים שהצעתי היה לפרסם מראש את שמות השופטים, כנהוג בחו"ל. הם לא קיבלו את ההצעה.) אנחנו, לפי בקשתם, הפצנו את המכרז והמלצנו בחום למעצבים להשתתף.

    לגבי הערך של עבודה משותפת, אין לי ספק שזו הדרך היעילה ביותר להשפיע ולשנות. כל נסיון לשנות את המצב שהצליח בעולם היה תוצר של עבודה משותפת תחת דגל אחד. מעצבים בודדים בדרך כלל אינם בעמדה נוחה מול מזמיני עבודה כדי לחנך אותם ולשנות סדרי עולם.

  13. 43
    יום חמישי 12.01.2012, 18:28

    מאמר קשה. כמו בקהילת המעצבים, גם אצל המתרגמים אנשים מוכנים לעבוד תמורת כמה פרוטות עלובות והורסים את הענף.

    פירסמתי קישור למאמר בדף הפייסבוק של "שוויון זכויות לעצמאים לפרילאנסרים בישראל" (http://www.facebook.com/SelfEmployedRights)

  14. 44
    דובי
    יום שישי 13.01.2012, 15:44

    כל מילה בסלע !
    מיקומו של המקצוע שלנו ב״ שרשרת המזון ״ של המקצועות הוא בגלל דברים מהסוג שדהרת עליהם. ישר כוח  

  15. 45
    שירלי רוכמן
    יום שבת 14.01.2012, 18:49

    עצוב וכואב.
    שיתפתי אצלי בעמוד הפייסבוק וקיבלתי תגובה מסטודנט שכאב על הדיון שנפתח. הוא חשב שהדיון הזה יקח ממנו את אחת ההזדמנויות הגדולות לעבוד עבור חברה רצינית, לגבור על סטודיואים גדולים ולהכניס לתיק העבודות עבודה שהתפרסמה.
    ואז נזכרתי בתקופת הלימודים וזו שבאה אחריה, עם הקושי למצוא מקום עבודה. נזכרתי במכרז ללוגו מאה השנה לבצלאל שנעשה 3 שנים ברצף במסגרת קורס עיצוב לוגו, וכמה למדתי מהתהליך (וכמה הצילה אותי המלגה שקיבלתי במסגרת הזכיה).
    ובכמה שהתשוקה שלי אחרי לימודים יקרים וקשים של 4 שנים (ולא 3 כמו ברוב המקצועות) למצוא עבודה הפכה מהר מאוד מדאגה לתיק העבודות שלי לדאגה לתכולת המקרר, לחשבונות, לשכר הדירה.
    אז גם אם שני המגזרים שרואים בזה הזדמנות הם סטודנטים לשעבר ומשרדים גדולים מרובי כח אדם ופרויקטים. אני עדיין חושבת שעדיף לשלם לעובד עבור שעות נוספות (או לחלופין לצמצם לו אותן) או שכר ראוי ולא לבזבז זמן יקר ויוקרתי מזמן הסטודיו על לקוחות שלא משלמים.

    נוי ניימן היקר, מכרזים בתחומים לא יצירתיים כוללים הגשה הצעה עבודה + הצעת מחיר. הם לא כוללים את העבודה עצמה. הם אולי לוקחים זמן, אבל לא את רוב הזמן הדרוש לסיום העבודה.
    במכרז יצירתי אין ממש דבר כזה "סקיצה מהירה", לך תסביר לאדם שאין לו נגיעה לעיצוב שאתה עוד תצבע, תכניס אפקטים, תצלם, תשפץ, תבנה את זה מיהלומים ושהרעיון שלך יראה מהמם בסוף, גם אם עכשיו זה לא נראה ככה. פשוט אין מקום להשוואה.

    גילה קפלן היקרה וכל השואל להצעות יעול. לדעתי: להפיץ לכמה שיותר מעצבים. להימנע בעצמנו. לשלוח מכתבים למציעי המכרז ולהסביר למה המכרז שלו מזלזל במקצועיות הנדרשת, מקרב אליו אנשי מקצוע חלשים ושאת הוצאות הקמפיין/ מכרז הוא יכל לשלם לסטודיו שיקיים איתו תהליכי עבודה ראויים ונכונים מאלף ועד תו (עשיתי). אה, כן, גם להימנע מלהתאגד עם ארגונים כאלה או אחרים שמוציאים למכרז את עבודתיהם הפנימיות (והמבין יבין).

  16. 46
    יום שבת 14.01.2012, 23:29

    אני לא אחזור על מה שכבר נאמר, אני מאוד מתנגד לסוג העבודות הללו. אני רק אפנה אתכם לדיון שנעשה בנושא בעולם. המושג לעבודה כזו הוא SPEC WORK (עבודה ספקולטיבית).

    יש קמפיין עולמי נגד ספק וורק:
    http://www.no-spec.com/what-is-spec/

    הנה פאנל בנושא IS SPEC WORK EVIL? בכנס SWSW:
    http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=YQu0292dftA

    אחרונה יצאה פניה מקהילת המעצבים הישראלית לחבריה לשלוח הצעות למיתוג חזותי. שימו לב: ללא תשלום, תמורת חשיפה, קרדיט ופרסום..

    התיאור הזה עושה רושם מאוד מדאיג בנוגע לגישתה של קהילת המעצבים לנושא. אני אשמח לראות לינק לפרטי הפניה. האם מישהו יוכל לתרום לינק? אבירם? דיוויד?

    אגב, זה התרשים זרימה שדיבר עליו אותו אמן סודי (;
    http://shouldiworkforfree.com/

  17. 47
    אבירם מאיר
    יום שבת 14.01.2012, 23:32
  18. 48
    יום ראשון 15.01.2012, 0:22

    תודה אבירם.

    אני יודע שבמקור קובי פרנקו עיצב עבור קהילת המעצבים בהתנדבות. אני רואה עבודת התנדבות באור שונה מאוד ממכרז להתנדבות (שהוא אולי לא ספק-וורק קלאסי אבל עדיין פורמט בעייתי), בעיקר כזה שדורש היקף עבודה שכזה ועוד לטווח ארוך. אף אחד לא יפקפק בכישוריו של קובי פרנקו, אבל אני בהחלט אפקפק בתוצרי 8-10 שעות עבודה חודשיות של מי שיבחר לעבוד רק עבור "קרדיט".

    שאלה לדיוויד:
    האם למכרז נענו מעצבים וסטודיואים מובילים אשר אכן ראויים ליצג גרפית את קהילת המעצבים בארץ?

  19. 49
    שחר קליין
    יום ראשון 15.01.2012, 8:58

    עם ההסכמה העקרונית יש דבר מטריד בהתעסקות הפטרנליסטית בנושא הבלתי פתיר הזה (פשוט משום שתמיד יהיו כאלה ש"ישברו את הכללים/שוק"): היומרה "לחנך את השוק".
    השוק עובד לפי כמה חוקים בסיסיים שהראשון ביניהם הוא רווח והפסד. והיצע וביקוש.
    לכן אנחנו המעצבים יכולים "לחנך" רק את עצמנו.
    הנה דוגמא עדכנית לדילמה .
    פוסט בפורום לעיצוב:

    נושא: אנו קבוצת יזמים צעירים מראש העין (כיתה ט)
    מחבר ההודעה: יזמים צעירים עושים עסקים
    בתאריך: 14/01/2012 18:55:38

    תוכן ההודעה:
    שלום, אנו קבוצת יזמים צעירים מחפשים מעצב תעשייתי שיעזור לנו להוביל רעיון לביצוע ולייצור.
    ברשותנו תקציב,(עבדנו מתחילת השנה) אומנם לא גדול… אנו מחפשים מעצב שילווה אותנו.

    בברכה,
    ליהיא

    האם תקחו את כספם?

  20. 50
    יום ראשון 15.01.2012, 10:29

    שחר, בתשובה לשאלתך
    הייתי שוקל אם לעבוד איתם ואם לקחת את כספם כי הם פנו אלי כאל איש מקצוע וכיבדו את זמני ואת מלאכתי. אלה תלמידים שאכן מקבלים חינוך בריא לשוק העבודה ולחברה. זה גורם להם להראות רציניים ובוגרים. אין לי ספק שאפילו לא הייתי שוקל לעבוד איתם אם הייתי נתקל בפוסט כזה שאינו כולל התיחסות לעובדה שלעבודה שכר בצידה.
    מעבר לזה, עכשיו ששמעתי שהם כקבוצה של תלמידים בכיתה ט׳ חסכו יחד כסף כדי להגשים חלום יזמי משותף, ממש מעניין אותי לשמוע מה הוא. :)

  21. 51
    מעצבת צעירה
    יום ראשון 15.01.2012, 11:35

    זה אמנם לא קשור ישירות אבל אם כבר בעבודה בחינם עסקינן: בחברות וסטודיואים רבים מעצבים צעירים עובדים שעות נוספות אינסופיות ללא תגמול, בעבור שכר גלובלי שבסופו של חודש מתרגם בפועל להרבה פחות משכר מינימום לשעה. כל זאת בעבור ניסיון, העשרת תיק העבודות וכמובן משום שאין ברירה אחרת כי "זה ככה בכל מקום". ולעומת זאת חברים במקצועות אחרים אמנם לא מקבלים משכורות עתק אך לפחות את המינימום כולל כל התנאים כמתחייב בחוק, במקצועות שגם לא מצריכים הכשרה של 4 שנים (אינטנסיביות ונטולות שינה) לפחות.
    אבל בתחום העיצוב, כך נדמה, זו חוצפה לבקש אפילו את המינימום, היינו – שכר מינימום.

  22. 52
    תמי מלמד
    יום ראשון 15.01.2012, 12:13

    בנוגע ל"יזמים צעירים":
    אני יועצת של האירגון הזה כבר 4 שנים. מנחה בתחום השיווק ועיצוב דוכנים ושופטת בשלבי הגמר.
    התלמידים לומדים במהלך הפרוייקט איך לגייס כסף ולהפעיל ספקים רלוונטיים. אין דבר כזה "חינם". זה נחמד כמובן אם יש גוף שמוכן לעזור להם ללא תמורה….אבל זו ממש לא המטרה. והם עושים את זה מאוד יפה!
    מדי פעם הם פונים אלי שאעזור להם בתכנון דוכן. הם מציעים תמורה. מה שיש להם. ולפעמים זה הרבה יותר מלקוח "אמיתי" שמתקמצן על כל שקל.
    השאלה אם לקחת או לא היא לגיטימית. אבל אני מאמינה שדווקא כאן מטרת הלמידה שלהם היא להתנהל כמו עסק "תקין" = להרוויח ולהשקיע. צריך להתייחס אליהם כאל "עסק" ולא כאל קבוצת ילדים. וזה היופי של הפרוייקט החינוכי הזה.

    אציין עוד, כי המנחים והיועצים (ואני ביניהם) פועלים בהתנדבות בפרוייקט המדהים הזה.
    אבל כשזה מגיע לעיצוב – יש תמורה, אפילו אם סמלית.

  23. 53
    אבירם מאיר
    יום ראשון 15.01.2012, 13:00

    למעצבת הצעירה, (תגובה 51) זה מאוד קשור לנושא ומאוד רלבנטי. אנחנו מעצבי דעה בהרבה מאוד תחומים כחלק מהעיסוק שלנו. עלינו להשכיל למתג גם את תחום העיצוב. (סנדלר יחף וכו'..)

  24. 54
    שירה ברגר שטרנפלד
    יום ראשון 15.01.2012, 15:45

    למעצבת הצעירה,
    אחת הבעיות של סטודיואים שהם אינם מתוגמלים כראוי, והם מעבירים זאת הלאה בשרשרת המזון לעובדים שלהם.
    זה לא תרוץ, זה לא חוקי ובעיקר זה פוגע בהם פנימית כי העובדים מרגישים מרומים וממורמרים וחסרי לויאליות, כך שבהזדמנות הראשונה הם מתעופפים.
    זה חוזר אליהם חזרה כבומרנג, כי ללמד מעצב צעיר וכשרוני, יש למעסיק "שכר לימוד" של כחצי שנה עד שניתן להפיק מהמעצב הצעיר תועלת, כך שהאבסורד עוד יותר גדול.

    דבר אחד עובדתי שיוצא מהשיחה המענינת הזו זה שאנחנו בתחום צעיר ובלתי מוערך בעליל, וכאן צריך להתחיל השינוי. למתג את עצמנו כצורך מועיל, הכרחי ושווה את הכסף.

  25. 55
    מעצבת צעירה
    יום ראשון 15.01.2012, 16:01

    שירה, כפי שאמרת, זה באמת "לא תירוץ". הקודקודים הם אלו שעושים את ההחלטות לקחת פרוייקטים במחיר מסויים אבל כדי לעמוד במחיר הזה השעות הפרטיות של המעצבים הצעירים, עליהן הם לא מקבלים תשלום, הופכות להיות מטבע עובר לסוחר. בניגוד לפרילאנסר שיכול לומר "אני במחיר הזה לא עובד" המעצב שדורשים ממנו להשאר לילות בסטודיו לא יכול להגיד לא. אם הסטודיו לא יכול לעמוד בעבודה מסויימת במסגרת המשאבים עליהם הוא משלם, ולא יכול לשלם עבור משאבים נוספים, הוא לא יכול לבצע את העבודה ולכן לא צריך לקחת אותה. לא כך?
    אני יכולה לומר מנסיוני האישי ומנסיון חברים שמי ששם את הגבול בצורה מכובדת והוגנת -מוכשר ככל שיהיה – מוצא את עצמו בחוץ. ומה יש למקבלי ההחלטות להגיד על זה? "ככה זה בכל מקום. לא טוב לך – סימן שאתה בתחום בעבודה הלא נכון". אמירה כזו היא כל כך פגומה, כאילו אם זה המצב בכל מקום (דהיינו, לא חוקי בעליל) אז אין צורך לתת על כך את הדין.
    כמובן שישנם הרבה מקומות שבהם זה לא ככה (הרושם שאני קיבלתי עד כה הוא שככל שהסטודיו גדול יותר כך הבעיה הזו יותר רווחת, אבל אולי אני טועה) ודואגים לתנאי העסקה הוגנים וחוקיים (ואם מישהו מהם מחפש עובדים אני אשמח לשמוע..)

  26. 56
    דובי ר
    יום ראשון 15.01.2012, 16:42

    כבר נאמר שמי שכורת עצים צריך להיזהר מהשבבים…
    מי שמכיר את הפירמידה של מסלו מבחין מיד שמקצועות העיצוב נוגעים כמעט בקצה הפירמידה היינו בצרכים העליונים ביותר של האדם. כך שמקצוע העיצוב וצריכתו סובל מביקוש נמוך מול נגיד צריכת קורת גג או מזון. כך גם קורה שנורא צפוף בתחום והתחרות גדולה על כל פירור "מזון" וכשהתחרות גדולה וצפוף אז החזקים בדרך כלל שורדים זאת דרכו של עולם. אל לנו המעצבים לבא בטענות אלא לעצמנו, שתמיד יהיה "רעב" יותר שיסכים להוריד את התחתונים…
    אגב זה קורה גם במקצועות חופשיים אחרים, למעט אלו שבהם לובשים חלוקים ומקבלים רישיונות. בקיצור לא לאבד תקווה !

  27. 57
    שירה ברגר שטרנפלד
    יום ראשון 15.01.2012, 16:42

    מעצבת צעירה יקרה,
    אני מסכימה איתך לחלוטין.
    אני אוחזת תמיד בשני כובעים, אחד של מעסיקה (ביחד עם שתי שותפותי המהממות) והשני של שכירה לשעבר ותומכת נלהבת בצדק חברתי.
    אדם צריך לזכור מאיפה הוא הגיע ולאן הוא הולך… וזה נכון לכל תחום.

    ובנימה אופטימית זו, אנחנו מחפשים מעצב/ת צעיר/ה למשרה בקרית טבעון, אז אם מישהו מכיר או מעוניין, תרימו דגל

  28. 58
    דוד גרוסמן
    יום ראשון 15.01.2012, 16:58

    "למעצבת צעירה". צודקת לחלוטין.

    ושוב – למעצבת צעירה, לבדה, אין יכולת "לחנך" את מעסיקה לבד. אבל באם ינוסח המלצות בסיסיות למעסיקים ולמועסקים בתחום, היה קל יותר לשכנע את שתי הקבוצות להתנהל בצורה הדדית וטובה יותר, אגב – זו דרך דו סטרית. צריך להגדיר תנאי עבודה הולמים (שעות עבודה, שעות נוספות לפי חוק כמובן וכו') וצריך גם להגדיר התנהלות רצויה של עובדים (סודיות מקצועית, הודעה על כוונה לסיים עבודה, הסכמה לגבי הצגת עבודות בתיק עבודות – עובדים לפעמים מציגים עבודות כ"שלהם" לאחר עזיבת מקום עבודה ללא אזכור שם המשרד). אם תכתב כזו "אמנה", על ידי נציגי המשרדים ונציגי הצעירים, אני בטוח שזה יתקבל תוך זמן קצר על ידי התעשייה.

    ושוב – ניתן לעשות זאת רק במסגרת ארגונית. אני מזמין אתכם לעשות זאת.

  29. 59
    דוד גרוסמן
    יום ראשון 15.01.2012, 17:04

    שלום מושון.

    יש כאן בלבול בין כמה מושגים וכמה דיונים.

    1. עבודת pro bono הינה עבודה הנעשית ללא תשלום כספי לטובת עמותות דלות תקציב או פעילות לטובת הציבור, ובטח לא לגופים מסחריים. נדמה לי שכולנו מאמינים בעבודה התנדבותית לטובת הציבור.

    2. עבודת "SPEC" (speculation) הינה עבודה מקצועית הנעשית לגופים מתוקצבים ללא תשלום בתקווה לקבל תמורה (בדרך כלל כספית) באם בסופו של דבר העבודה נבחרת. נדמה לי שכולנו מתנגדים לעבודת SPEC.

    3. קהילת המעצבים – גוף התנדבותי ללא תקציבים גדולים המנוהל על ידי מעצבים מתנדבים – ביקש מחבריו המעצבים להתנדב גם הם לקידום הארגון.

    4. ביקורת של קהילת המעצבים

    כל אחד חופשי לחשוב מה שהוא רוצה על ההצלחה או אי ההצלחה של קהילת המעצבים. יכול להיות שמעצבים אחרים – אם היו מצטרפים לארגון, מעמידים את עצמם לבחירה, נבחרים על ידי האסיפה הכללית, מנהלים את הארגון, מפתחים פעילויות, מגייסים משאבים ומבצעים את הפרויקטים – היו עושים את זה יותר טוב ממה שעשו אלו שניהלו את הארגון עד עכשיו, וכמובן יותר טוב ממני. האמת היא שחברי הועד, ואני במיוחד, מבקשים כל הזמן ממעצבים להצטרף, להיבחר ולפעול. רק מיעוט עשו זאת. כידוע לך, רק מיעוט בדרך כלל פעיל למען הציבור בהתנדבות.

    מבחינתנו – חשבנו שכדי לשפר את המצב של המעצבים, צריך להקים ארגון ולהשמיע קול. אני מקווה שבשנים האחרונות נעשו כמה דברים חיוביים.

    5. הדיון כאן חשוב. עולים כל מיני נושאים חשובים. אני שמח שהפורום הזה קיים. (אגב – גם הפורום הזה הוקם בהתנדבות, כולל העיצוב, התכנות והניהול השוטף.) אבל הדיון הזה הוא בין מעט אנשים – כולנו גם מסכימים. לצערי, הפתרונות לבעיות לא יכולים להגיע מתוך הדיון הזה. אפשר לקדם את הפתרונות רק בקהלים גדולים יותר של מעצבים ושל מזמיני עבודה הנמצאים מעבר לפורום הזה.

    אז שוב, לכל המעצבים המשתתפים בדיון כאן בלהט, תצטרפו לפעילות, תקחו חלק בעבודה, תציעו חומרים וצרכים ותנצלו את הבסיס הקיים להשיג את המטרות המשותפות. הדלת פתוחה. יש מסגרת, יש תקנון, יש מנגנון. בכח ובאנרגיה שהושקעו בדיון כאן, היה ניתן להתקדם, לפחות קצת, אל המטרות. יכול להיות שהמעצבים החדשים שהיו ממלאים את התפקידים היו מצליחים יותר מאיתנו. אני הראשון שיברך אותם.

    6. מושון, – הדוגמא נכונה רק באופן חלקי, אבל אולי שמת לב שיש היום תנועה של אזרחים שדעותיהם האישיות רחוקות מאד מהליכוד, המתפקדים למפלגה (דרך תשלום דמי חברות) כדי להשפיע מבפנים על כיוונו.

    המטרות של קהילת המעצבים, כפי שמוגדרות בתקנון של הארגון, זהות לעקרונות של כל המעצבים בדיון הזה – אבל כמעט כולם אינם חברים (אינם מצטרפים ואינם מעמידים את עצמם לתפקידים) בארגון היחידי הפעיל המייצג את המעצבים. אבל מוכנים בקלות לבקר… מבחוץ. זה לא מוזר קצת? תאמין לי, הרבה יותר קל לתפוס את ההגה של קהילת המעצבים – אנחנו כל הזמן מזמינים אתכם לעלות על האוטובוס. אז במקום להוציא כל כך הרבה אנרגיה בביקורת על החלטות יותר טובות או פחות טובות שעשינו בעבר, תצטרפו לארגון. אני בטוח שתעשו את העבודה טוב יותר. אני הראשון שאוותר על "הכבוד הגדול" לנהוג באוטובוס הזה. אבל אני מבקש להסתכל על העיקר.הרי אנחנו בזמן של אחריות ציבורית וחברתית, לא?

    דוד

  30. 60
    יום ראשון 15.01.2012, 18:17

    דוד,
    בעקרון אני מסכים אתך, אתה גם זוכר שלפני שעזבתי את הארץ הייתי פעיל למדי בקהילה ובמוסדותיה. אך אם הייתי מצטרף לכל ארגון שאמור ליצג אותי לא היה נשאר לי זמן לנשום. כל אחד בוחר את קרבותיו וגם אני את שלי.
    אני לא טענתי שהמכרז של קהילת המעצבים הוא SPEC WORK. אבל שאלתי האם הפניה להשקעת זמן גדול כ"כ ללא תמורה כספית אכן צלחה. ההרגשה שלי היא שלבקש התנדבות בקנה מידה כזה ועוד לפתוח את זה למכרז קצת מרוקן מתוכן את האקט ההתנדבותי. כידוע לך אני עוסק רבות בשאלות של יצירה, שיתוף פעולה והתנדבות מעבר למסגרת של תמורה כספית. אני גם חבר בעמותה התנדבותית עם תקציבים מזעריים אשר עדיין עושה את המאמץ לשלם מחיר הוגן למי שמתנדב מעבר לקנה המידה הבסיסי.
    אני מבין את הצורך של קהילת המעצבים לחלק משאבים ואת התקווה שלה שאכן יש כח התנדבותי בין שורותיה שיוכל לסייע לה לצמצם הוצאות. אני פשוט תמה האם התקווה הזו אכן מתממשת. אם כן, זו ברכה גדולה לקהילה.
    לבסוף, אני לא רואה את הכתוב כהתקפה עליך או על הקהילה. למעשה אני חושב שהדיון (המעניין) על המכרז של קהילת המעצבים בדיון פה סוטה מהעיסוק הבסיסי במוסריותה של הSPEC WORK. אני מברך על התמיכה שלך בדברים שנאמרו פה ואכן מקווה שקהילת המעצבים תמנף את הדיון הזה ותרים דגל שמשרת את האינטרסים הקהילתיים של המעצבים בארץ.

ידעתם שבכלל אומרים 'תגובית'?