ארכיון: ינואר 2017

פרויקט גמר

הנה מתחיל סמסטר חדש בבתי הספר לעיצוב ורמת ההיסטריה של הסטודנטים בשנה ד' עולה שלב. אין לי מושג מתי ואיך נולדה המסורת הזו, אבל זה נראה לכולנו טבעי שלקראת סוף הלימודים יסתובבו עשרות אנשים על סף התמוטטות עצבים, אובדי עצות, עייפים, מצטערים שנולדו. זה נראה לנו בסדר שאחרי עבודה מאומצת […]

האתר כבית

הקירות מלאים חורים של מסמרים ודיבלים, הצבע מתקלף יחד עם שאריות הסלוטייפ וגם התקרה מתחילה להיסדק. הברז במקלחת פועל רצוף כמו טפטפת גינה ולא מגיב לנסיונות העיקשים להדק אותו בסיבוב לכיוון השעון. הבלנדר והקומקום כבר מזמן מקולקלים והמקרר מרעיש יום כן יום לא. היום כן.
בית הוא מקום שגרים בו ולכן מצריך תחזוקה שוטפת ואינסופית. ככל שהחיים בתוך הבית פעילים יותר, כך הוא דורש נקיונות, תיקונים וצחצוחים בתדירות גבוהה יותר. גדלתי בבית עם עשר נפשות – היינו צריכים לעשות ספונג'ה פעמיים בשבוע לפחות. יש גם בתים שוקקים ופעילים יותר, עד־כדי־כך שהם דורשים ניקיון תמידי – כל יום כל היום – כי כשסיימו לנקות את החדר האחרון בבית, הראשון כבר הספיק להתבלגן.

Design Art = ונוס, עיצוב = מאדים

בין "עיצוב" ו־"Design Art" יש הרבה דימיון והרבה מהמשותף. אך יש הבדלים חשובים בין התחומים. הדימיון גורם לבלבול רב, ובפועל (לדעתי לפחות) לנזק חמור לתעשיית העיצוב, לחינוך המעצבים ולהבנת העיצוב על ידי הקהל הרחב. לפני כחודש פורסם מאמר במוסף "DESIGNER" ("מעצב" בשפה המקומית) של "הארץ" ה"מסכם" את שנת העיצוב בצורה חיובית ביותר: המשך "מגמה של התעוררות ושינוי בשדה העיצוב המקומי". המאמר סקר כ־25 אירועי עיצוב ישראלים שהתקיימו ב־2011. ניתוח מעמיק יותר של המאמר מראה את הקשיים הגדולים העומדים בפנינו. כמעט כל האירועים המוזכרים במאמר שייכים ל־Design Art. עם כל העניין האינטלקטואלי והאסתטי, ההתעסקות הכמעט בלעדית בתחום צר זה מהווה קושי שדורש התייחסות.

טרמינל

בZRH יש הרבה בטון עם נגיעות של אדום וכשפותחים את הדלת של המטוס, ישר רואים הרים מושלגים. ולאוויר יש ריח של מים מינרלים. בMAD יש את פינת העישון הכי קרובה לגייט. בBKK הדיוטי פרי הכי זול, אבל את לא יכולה לדעת איזה חיקוי מחכה לך בתוך האריזה.

הרשת החברתית

לפני שלושה חודשים עזבתי את פייסבוק. כן, בטח שמעתם על הדבר הזה, שאנשים נהיים שם חברים של אנשים ומעלים עדכונים ותמונות ומספרים מה הם עושים או ממליצים על סרט שראו או מנהלים את הזוגיות שלהם ועושים פוצי מוצי אחד לשני כדי שכולם יראו כמה הם מוצלחים או נחמדים או מגניבים […]

"הלימודים העיוניים מפריעים לי ללמוד!"

זעקו מודעות A3 על קירות האקדמיה לאמנות ולעיצוב בירושלים. חורף שנת 1999. 13 שנים מאוחר יותר, באותה אקדמיה וגם אצל המתחרות, הביטוי האנטי-אינטלקטואלי אולי פחות מוחצן אך הסנטימנט נשאר דומה.

שלוש נקודות על היעלמות

הכל התחיל עם מחשבות על חפצים. חפצים שהולכים ונעלמים כי אין בהם צורך, או כי אחרים חדשים יותר, קטנים יותר בנפחם וגדולים יותר ביכולתיהם, באים להחליף אותם.

צוטט ע"י

— "מורשת ישראל, לקט מושגים והסברים לחג הפסח". רב צבאי בחיל האויר, השנה 2011

העיצוב עובד (בחינם)

יוצרים רבים מפיצים יצירות ומאמרים, מפרסמים עיצובים ומבצעים עבודות ללא תשלום או שכר כלשהו. קרדיט קטן שלהם בצד או בתחתית העמוד אמור לספק אותם וכולם מרוצים. ההבטחה של מזמיני העבודה בחינם טומנת בחובה פוטנציאל עסקי משמעותי: פרסום, כבוד או הזדמנות לחשיפה בכלי תקשורת, אלה אמורים להספיק.

לקטלוג הקיץ המלא

בכל נסיעה לשנקר אני עוברת את גשר ההלכה ועומדת ברמזור מול שלט פרסומת ענק לקולקצית בגדי הקיץ של פוקס שכותרתה היא "קולקציה של אהבה, קיץ 2010". הכרזה מציגה את בר ונעם בממדי ענק, מחייכים וצוהלים מעל פקקי הבוקר של נתיבי איילון כמו מדלגים ברגל קלה מעל הזיהום והאבק, המזרח התיכון והפקק, היישר לפסטיבל וודסטוק.

The Art of Being Present

לפני כמה ימים מניתי עם חבר את הקריטריונים להצלחה מקצועית. דיברנו על הדברים הרגילים: הכישרון, החוש השישי – חוש הטיימינג, על אינטואיציות עם לקוחות, לדעת להוביל את הפרויקט למקום הנכון ועוד כל מיני.