בסוף שנת הלימודים הנוכחית החל פסטיבל רחב היקף של הכפשת פרויקט הגמר. הכי מגניב עכשיו לשנוא את פרויקט הגמר. אול דה את'ר קידס אר דואינג איט. סטודנטים מתארים חוויות נוראיות וגם לא מעט מרצים שותפים לתחושה שפרויקט הגמר מיותר ואפשר היה לחיות בלעדיו.
אני לא שותף למרבית התחושות הללו. גישתי לסיפור מעט שונה, והייתי רוצה לחלוק אותה כאן. אם אעודד סטודנט פסימי אחד שעולה עכשיו לשנתו האחרונה, עשיתי את שלי.
כבר בשלב הזה, הנה התובנה …
לפני 11 שנים הגשתי את פרויקט הגמר שלי במחלקה לעיצוב גרפי במכון אבני. הקונספט שהצעתי היה סַמָּל מחלקה בצבא, שמוכר שעות שינה לחיילים שלו; כפי שהוא מחלק "שעות ביציאה", כך הוא גם יכול להעניק שעות שינה, בין אם בתנומת צהרים ובין אם בהתעוררות מאוחרת. התסריט שבו 11 שנים לאחר מכן תתפרסם כתבה שלי במוסף הארץ שעניינה התכלית של פרויקט הגמר, נראה בזמנו דמיוני באותה המידה כמו הקונספט שהגיתי. באורח פלא, זה בדיוק מה …
מן המחשבות האחרונות, ומן התגובות הנקראות עולה שאלה די מעניינת לגבי דרכה של עשייה. הכוונה היא החל מהמחשבה של מיכל רינות על צימאון הזמן וכלה במחשבות העוסקות בפרויקט הגמר בכללותן. מזו ומאלה עולה תמונה של עבודה אינטנסיבית בלשון המעטה ושלא לומר לא בריאה במהותה (החל "מללדת ילדם של אחרים" וכלה ב"מה אני עושה כאן" חדשות לבקרים).
המחשבה אשר עולה היא לאו דווקא לגבי תוצרי העשייה איכותם או חדשנותם אלא על התהליך המנטאלי העומד בבסיסן.
רובנו …
אינני עומד לספר לך על הגשת פרויקט הגמר שלך, אלא לבקש ממך הקורא/ת לספר עליה.
-
תוכנו של פוסט זה בעמוד התגובות.
-
המחשבות שלך הן התוכן.
-
מה ואיך לספר נתון בידיך הקורא/ת הבמה שלך.
לקראת עונת ההגשות התחלתי לשאול את עצמי מה המקור להבדלים באופיין של הגשות פרויקט הגמר במחלקות השונות. אני לא מתכוונת לפערים ולהבדלים באופי הביקורת עצמה, אלא דווקא לחומרים מהם מורכבת ההגשה (נא להעריך את ההימנעות המכוונת מהשימוש במילה "שיח"). למדתי בזמנו במחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל והכרתי אופן מסוים של הגשת פרויקט גמר אשר נשאר תקף במידה רבה עד היום – הגשה אשר מציגה בפני פאנל של מבקרים את התוצאה הסופית של הפרויקט כשהיא …
עוד יום עיון, הפעם במתכונת כמעט אינטימית, כלומר המשתתפים היו מסתדרים יפה גם סביב שולחן אחד או שנים בבית קפה, יום עיון בנושא חינוך לעיצוב. דיויד גרוסמן, נשיא קהילת המעצבים הישראלית, ארגן את יום העיון ויבורך על יוזמתו זו. השתתפו נציגי ראשי המחלקות לעיצוב תעשייתי ועיצוב תקשורת במוסדות האקדמיים בארץ, נציגי תכניות הלימוד לתואר שני בעיצוב ונציג המל"ג. המרצים שהיו קהל טבעי לכנס כזה לא הגיעו וסיבותיהם עמם. בכל מקרה העדרותם מעידה על …
Tree Porn – הכניסה לסוטי עצים בלבד.
רונית מירסקי, חברת אנטייטלד, מציגה בימים אלו את תערוכת היחיד הראשונה שלה בבית האמנים בתל אביב (רחוב אלחריזי 9, ליד גן העיר). הפתיחה כבר היתה, אבל התערוכה ממשיכה עד ה־12.9. בהמוניכם.
ולפעמים, כל מה שצריך זה קצת שקט. ודומיין טוב.
רשימה של 10 מצלמות רשת שוות במיוחד. מצפייה באורות הצפון ועד מעבר החצייה של חיפושית הקצב.
אם אתם לא מצליחים לגלול ימינה-שמאלה בעמוד מחשבה ואתם משתמשים ב-iPod/iPad/iTouch — השתמשו בשתי אצבעות והבעיה תיפטר.
