השראה

כולנו רוצים מוזה כל הזמן, משהו שיעמוד לצידנו ופשוט ישרה עלינו אנרגיות חיוביות ורעיונות אין קץ. וכל דבר מעורר השראה ולפעמים לא מוצאים שום דבר מעורר השראה. מה שבטוח הוא שמחשבה פה יכולה, לפעמים, לעיתים, לעורר השראה.

חומש עם מפרשים

מלים אחדות על השפה הארנבונית, כפי שניתן ללמוד מהאטימולוגיה לשמו של חוּמָש, מגיבורי הספר "גבעת ווטרשיפ" מי שמכיר אותי מקרוב, יודע שאני דוברת בשפת הארנבונים. חבריי הארנבונים, גיבורי הספר "גבעת ווטרשיפ", הם שלימדו אותי את השפה. החודש אנחנו חוגגים באנטייטלד חמש שנות פעילות, ובחרתי ללמד את חבריי לאנטייטלד ואת חבריי […]

אנטוניו ומריה

לפני שנה חייתי באירופה. אנטוני, השותף שלי, היה מכין לנו כל ערב אוכל איטלקי מנאפולי ומתבטל המון. בימים שהיו גלים הוא היה משכים קום ולוקח מטרו לחוף של ברצלונטה, חוזר מהר הביתה ומכלה את שאר היום שרוע על הספה. כשמריה, בת הזוג של אנטוניו, היתה חוזרת מלימודי האדריכלות, בדיוק בזמן […]

הדרך האחרת

דרכים רבות יש בעולם להגדיר עיצוב. כל אחת והשקפת העולם שהיא מייצגת. כל אחת נותנת תפקיד ומשמעות למעצב, ליצירה, לתהליך ולתוצאה. בין השאר שמעתי הסברים  כגון: להפוך רעיון לצורה. כשאסתטיקה פוגשת מטרה. שפה אוניברסלית. הבעה עצמית המשרתת קולקטיב. מדע ואומנות משולבים יחדיו. כל דבר. עיצוב זה מסע. הוא מתחיל ברגע […]


הטור הראשון שלי

כל אחד זוכר את הפעם הראשונה שהוא למד לרכוב על אופניים. שלי לא היתה שונה במיוחד, מלבד כך שבחרתי בטעות לפנות לכיוון הירידה. ההתרגשות והשמחה התחלפו חיש מהר לשיתוק וחרדה. לופת את הכידון בבעתה, זכורה לי אוושת הרוח החזקה באוזני, מעמעמת את זעקות מאחורי (משהו לגבי הברקסים). שניות ספורות אח״כ […]

אֵין לזה סוף

לערב אחד, לקראת בחירות 2006, כיסיתי את קירות הבניינים ושמי הערב של שכונת נגה ביפו בהקרנות ענק של פתקי בחירות מחאתיים. ההקרנות, בגודל של שלטי חוצות או כדגלים, הפגינו לראווה את הפער בין משמעותה של מילה וכוחה להצביע על תופעה קיימת במציאות לבין השימוש הלוגואיסטי-פלסטי-שיווקי-צלופני שנעשה בה בכזאת קלות. כאלה […]

את נעמי גרשטיין

לא לצלם בבקשה

״אל תצלמי אותי״ אני שומעת בשנה האחרונה, מבתי בת השש בכל נסיון לכוון אליה עדשה. שנה שהעניין הזה עולה שוב שוב, ממה נובעת התביעה הזו ״לא לצלם״ ואיך להתייחס אליה? ילדים היום נולדים להורים שלכל אחד מהם יש בצמוד אליו בכל רגע, מכשיר מצלם ומסריט, ובדרך כלל גם אמצעי הפצה […]

סוף שבוע עם אמא

"מה דעתך על השם ווֶלווַלה לבן? הפירוש של זה זה זאב, אפשר זאב, על שם דוד של אמא שלי. מהצד של שֶרשֶבסקי. גם שרשבסקי זה שם מאוד יפה, מה דעתך על שרשבסקי? אף פעם לא הבנתי מה המשמעות של השם הזה, יש וַרשבסקי, שזה אומר "יליד וורשה", אבל אין מקום […]

אמנות או שירות

ברובד הגלוי, כשאדם הולך למופע מחול, שיעור קבלה או טיפול שיניים, הוא הולך כדי לקבל משהו – הנאה, ידע, הקלה בכאב. ברובד העמוק יותר, בדרך כלל באופן לא מודע, הוא הולך לכל אלה כי הוא מרגיש שראוי שיהיו בעולם ריקוד, לימוד וריפוי. למעשה, כל אחד מאתנו הוא ספונסר שמסתובב בעולם […]

רוח הרפאים של המין

להתראות ניו יורק, שלום מולדת

מיליונים הפליגו בספינות ונשימתם נעתקה כשקו הרקיע של ניו יורק ביצבץ באופק. אם היית בת כפר מהונגריה, או נער מדרום איטליה או אירנלד לפני מאה שנה, דבר לא יכול היה להכין אותך לעיר שבה בניינים מתנשאים עד הרקיע ועגלות נוסעות ללא סוסים. אחר כך בא הנסיון להתרגל לדרוך על האספלט, […]

את טובי טל

כך תשרדו את ליל הסדר

פסח מתקרב ואיתו פריחה, לבלוב וכל המסביב, אל תתנו למראה התמים להטעות אתכם, ליל הסדר מתקרב ואיתו… כצפוי – דברים רגילים של ליל הסדר. הנה כמה עצות שבאמצעותן תוכלו לצאת מזה עם נזקים מינימליים. # אם יש לך דודה חנה שמחלקת נשיקות ומשאירה תערובת של רוק וליפסטיק על הלחי, אין […]

את טל סופיה

מה עוד נותר ליצור בעולם שהכל כבר נוצר בו? (1)

פומ"ו (2) – באנגלית זה כמובן עובד יותר טוב (עוד נחזור לסוגיה הזו), יש להם, שם בניכר, צירוף מילים המכיל את הפספוס של דבר מה מהנה (missing out), והתוספת החדשה היא רק החדרת אלמנט החרדה – הפחד שמא אנו בכל רגע נתון מפסידים משהו מוצלח יותר שהיה יכול להושיע אותנו […]

נהר בן-גוריון בת-ים

הפרויקט שלי בפסטיבל בת-ים הבינלאומי לתיאטרון רחוב. טיילת בת-ים, סוף אוגוסט 2007  באמצעים אמנותיים פשוטים של צבע (הרבה צבע) תכלת, אדום ולבן, אובייקטים בנהר (גונדולות, סירות, איים בזרם, אווזים נחים על הגדה או צוללים במים) ו-24 שחקנים שגילמו את הדמויות המתנהלות לצד הנהר ובתוכו (גונדוליירים, דייגים, בת-ים, רועת אווזים, מגלה […]

צלילים כמו מים

מילים לחשוב ומילים לתאר, מילים לבנות ומילים לפרק, מילים לספר מעשיות, מילים רבות ואות ואות כדי להפיח בסופן רגשות בתבניות. רק צלילים אין לי, כמו מים, לחמוק ולהרוות. פעם, עת הייתי ילדה צרובת שמש, הייתי שמה פעמיי שלוש פעמים בשבוע למגדל הצריחים שלא היה גבוה במיוחד וצבעו אך מעט בהיר […]